פורת יוסף קסד

ואף באשת איש וכיון דהיא לא נתפשה לא קאי אאשת כהן אלא אאשת ישראל הדרן לכללא קמא דאחרי אשר הוטמאה ולכך כתב הר"ב ז"ל דבתנאי בעינן ד' דברים ולא הזכיר החלוק החמישית כמ"ש לעיל ודוק לענ"ד:

והנה בהך דבעינן ד' דברים בתנאי הוא מחלוקת גדולה וישנה והנני מבאר אותם אחד אל אחד בעזה"י:

הנה הר"מ ז"ל (מהלכות אישות בפרק ששי הלכה י"ד) כתב וזה לשונו יש מקצת גאונים שהורו שאין צריך לכפילת התנאי אלא בגיטין וקדושין דוקא ולא בממון ואין ראוי לסמוך על דבר זה כי עיקר התנאי ילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן והתם בממון הוה עכ"ל. ובספר פני יהושע כתב וז"ל דמסיק בשבועות (דף ל"ו ע"ב) במשנה אל יכך ויברכוך וייטיב לך ר"מ כו' כי קאמר ר"מ בממונא ולא באיסורא וא"כ קידושין דאית ג"כ איסורא מנא לך למיזל בתר ממונא ליזיל בתר איסורא ותירץ דהתם בתנאי בני גד ובני ראובן הוה נמי איסורא דאית ביה ממונא שהתרומה ומעשרות אינן נוהגת אלא לאחר ירושה וישיבה וילפינן מיניה עכ"ל וא"כ יש להקשות מאי הוקשה להם מתנאי בני גד ובני ראובן דאפשר דהא דבעינן תנאי כפול דוקא באיסורא משום צד איסור שבו ולא משום ממון וא"כ בממון לחוד א"צ לכפילת התנאי דבאיסורא דוקא ולא בממון ומאי הוקשה להם מתנאי בני גד ובני ראובן הן אמת שיש להקשות בלא זה מהך סוגיא דשבועת דמסיק דוקא בממונא ולא באיסורא יע"ש רש"י וא"כ עיקר כפילת התנאי משום ממון הן אמת שיש להקשות כן אבל מה אעשה שהר"מ ז"ל הקשה מתנאי בני גד ובני ראובן אבל הנראה דהר"מ לשיטתיה אזיל דאיהו סבירא דאף באיסורא לחוד צריך לתנאי כפול כמו שיתבאר בסמוך ודע דהרמב"ם בהלכות סנהדרין פרק כ"ו) כתב דאינו לוקה כו' כתב דאף דאיסורא דלית ביה ממונא בעינן תנאי כפול וזהו הפך סוגיא הנאמרת בשבועות וכבר העיר בזה הלחם משנה בהלכות זכייה ומתנה (פרק שלישי הלכה ח') העיר בזה הערה חזקה וכתב שם דגירסת הר"מ ז"ל יע"ש היטב וכבר היה אפשר לומר דשיטת רבותיו דבאיסורא הוא דאמרינן ולא בממון ותנאי דבני גד ובני ראובן באיסורא היה כמ"ש בספר פני יהושע וכמה שכתבתי לעיל ובשבועת גרסינן לא תיפוק כו' ופסקינן כחכמים דבאיסורא דוקא הוא דבעינן תנאי כפול ולא בממון אלא דא"כ קשיא משתוי יין ופרועי ראש וכי לא סברי חכמים דבמיתה וליכא לחלק כסברת הר' י"ט בשבועת דבאיסור קל הוא דבעינן דוקא תנאי כפול ולא באיסור חמור דא"כ בקדושין דאיסור חמור הוא אמאי בעינן דוקא תנאי כפול לשיטת רבותיו. ובעיקר דברי התוס' בשבועת יש לתמוה מהיכן למדו דבר זה אי מתנאי בני גד ובני ראובן א"כ מנא להו דבאיסור קל לא מהני אם לא בכפילת התנאי ובאיסור חמור לא בעינן כפילת התנאי אם לא שסוברין דבני גד ובני ראובן היה ג"כ איסורא והיה התנאי ג"כ בכפילת באיסורא או יאמר דאם לא תיטיב כו' ואם כו' דפריך מיניה בקדושין לא הוה רק איסורא והוה איסור קל וצריך תנאי כפול ומ"מ דא"כ מנלן דבממון בעינן תנאי כפול וצ"ע ודוק לעפנ"ד:

והנה בהא דפריך התם בשבועת פרועי ראש ושתויי יין דבמיתה מנלן דלא כפליה לתנאי כו'. יש להקשות אמאי לא נילף דפרועי ראש ושתוי יין דבמיתה מג"ש דחוקה חוקה ממחוסר בגדים שהוא במיתה כמו שהתבאר בזבחים (בפרק שני) דלמד שם דשתוי יין מחלל עבודה אף בשאר עבודת ממחוסר בגדים בג"ש א"כ אמאי לא נילף ג"כ שיהא במיתה ממחוסר בגדים ומחוסר בגדים דבמיתה ילפינן ואין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוה זר וזר כתיב בהדיא והזר הקרב יומת וקריבה זו לעבודה ועיין ברמב"ם הלכות ביאת מקדש ויש לנו אריכות דברים בזה ובמקום אחר אנופף ידי בזה וא"כ אפשר לחכמים דפליגי על ר"מ בהך מתני'