פורת יוסף קנח

כתובות פרק שביעי המדיר בדף עג ע"א איתמר קידשה ע"ת וכנסה סתם רב אמר צריכה גט ושמואל אמר אינה צריכה הימנו גט כו'. הנה רבו בכאן הספיקות הספק הא' במאי דתני במתניתין כנסה סתם אפילו על תנאי נמי צריכה גט והוא קושית מהרש"א ז"ל. וגם ארישא יש לדקדק לפי תירץ ראשון דנקיט ברישא קידשה על תנאי לרבותא דסיפא דאפ"ה צריכה גט א"כ ע"כ עיקר מתניתין אתי לאשמעינן דגט מיהא בעי. הספק הב' לפי דעת המקשה סיפא ארישא קאי א"כ מאי אתא רב לאשמעינן הא מתניתין הוא. הספק הג' במאי דפירש רש"י לא תימא טעמיה דרב כו' ולא פי' דנ"מ כמה שכתבו התוס' דאי לטעם דאחולי אחיל לתנאי אפילו בלא בעיל נמי כמו דמסיק לר"א דפליגי בלא בעיל ומשום אחולי אחיל לתנאה כמ"ש התוס' וכן הקשה בספר פני יהושע. הספק הד' אמאי לא פי' רש"י ותוס' דנ"מ אי אחוליה אחיל לתנאה ממילא אי עביד תנאי בנשואין ודאי דלא צריכה הימנו גט דלא שייך אחולי אחיל כמ"ש בגמרא דכיון דכנסה סתם כו' משא"כ אי טעמא דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אפילו אי עביד תנאי בנשואין כמו הריני בועליך שכתבו התוספת יע"ש. הספק הה' במאי דכתבו התוספת דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ומקדש בביאה זאת דאי לאו לא פריך מידי והא איפלגו בה חדא זימנא כו' ומנא ליה לתלמודא להקשות אימא דכן הוא האמת דהא דאין אדם כו' היינו דהקדושין הראשונים חלין ואיצטרכא תרווייהו ההיא דהתם משום רב וההיא דהכא משום דשמואל דהא אי טעמיה דאחולי אחיל ע"כ שהכסף קידושין חלין למפרע ה"נ נימא הכי ועיין בספר פני יהושע מ"ש שם מזה. הספק הו' במאי דכתבו התוס' דלרש"י מתני' בלא בעיל א"כ למה גט וצריך לדחוקי דמדבריהם הוא דבעי גט אם מילתא באנפי נפשיה ואי קאי ארישא ספוקי מספקא ליה וכ"ז איננו שוה לי. הספק הז' דמשמע בבעיל אית לה כתובה ואמאי לימא אי איפשי באשה נדרנית כמו באשה שנדרה בנזירה דמייתי התוספת במתניתין דעד כאן לא פליגי אלא אי הוא נותן אצבע בין שיניה כו' יע"ש במהרש"א ז"ל. הספק הח' במאי דקאמר לקמן ושמואל מאי שנא כתובה דלא בעי דאי איפשי באשה נדרנית גט נמי לא תיבעי ופירוש רש"י ז"ל מההיא דקטנה יע"ש במהרש"א ז"ל דרוצה לומר דילמא בסתם ודאי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ולכך כתב הא בקטנה כו' ולפי הצריכותא ביבמות שהביאו התוספת (דף ק"י ע"א) דמצריך איפכא א"כ ליכא ראיה מקטנה דהתם עכ"פ איכא קידושין דרבנן וא"כ אימא דבקידשה סתם וכנסה סתם אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ורש"י ז"ל מחק שם הצריכותא ביבמות ואולי דמקשה כאן לפי הצריכותא דכאן:

והנה ראיתי לבאר מה דמחולקין רש"י ותוס' רש"י נמי סובר דאי טעמיה דרב משום דאחולי אחיל לתנאי קמא אפילו בלא בעיל נמי ומההיא דמתני' לאו קשיא דאית לה כתובה דאפשר דגרע טפי קידשה סתם וכנסה סתם מאלו קידשה על תנאי וכנסה סתם דכיון דבשעת קידושין הזכיר התנאי וכנסה סתם אמרינן דמדלא הזכיר ש"מ דאחולי אחיל וסברא זו מצאתי בר"ן מביאו בספר פני יהושע וא"כ אין כאן תפיסה על רש"י ז"ל ממתני'. ועוד יאמר דלשיטת רש"י אין הכרע מההיא דאי איפשי באשה נדרנית דאפשר לומר כמ"ש הרא"ש ז"ל דשאני התם דנדרה תחתיו וקפיד טפי מאילו נדרה קודם לכן וכן כשקידשה על תנאי איכא למימר מדלא פי' גם בשעת הנשואין ש"מ דאחולי אחיל משא"כ בקידשה סתם אמרינן דדעתו דאי איפשי במומין ובנדרים דמסתמא כל אדם מקפיד כמ"ש התוספת וכמ"ש לעיל בשם הר"ן ז"ל. אמנם יאמר במאי דקאמר לקמן ושמואל מאי שנא כתובה דלא דאי איפשי באשה נדרנית גט נמי לא תיבעי דאי איפשי באשה נדרנית יש להקשות מנא לך דילמא בכנסה סתם דאחולי אחיל משא"כ בקידשה על תנאי אימא דאתנאי קמא קא סמיך ואף שכתבתי דלשיטת