פורת יוסף קנה

כלישנא דר"י ולא הוה ליה לסיים אלא ר"מ אומר בעילתו בעילת זנות או מדתני סתם משמע בכל הענינים איירי כמ"ש מהר"מ שיף ז"ל אבל כל היכא דלית לה לא הוה בעילתו בעילת זנות וה"ה דמותר להשהותה דהא בהא תליא ואהא הקשו מההיא דחובל ותוס' סברי דאפילו לית לה פשיטא דהויא בעילתו בעילת זנות אמנם מה שהקשו התוספת מההיא דחובל וסובר מהרש"א ז"ל דדמיא לכותבת התקבלתי ע"כ הוכיח דבהתקבלתי ר"מ נמי מודה דמחלה ור"מ כי פליג בהתנה ע"כ דתנאו בטל. ויש להקשות חדא דמאן יימר לן זאת לשיטת ריב"ן דר"מ מודה בהתקבלתי דמחלה דתיקשי לן הכי ועוד דא"כ מאי קאמר מתני' דלא כר"י כיון דאסיק דיש חילוק בין כתבה ללא כתבה לר"מ ה"ה לר"י דיש חילוק ואימא מתני' ר"י היא ועוד היאך אמר זאת דלר"מ מודה בהתקבלתי לדעת המקשן דהכא ומכ"ש לפי המסקנא ואם כן פליגי ר"מ ור"י ע"כ בלא כתבה התקבלתי דלר"י מוחלת ולר"מ אינה מוחלת והויא בעילת זנות להריב"ן ובהדיא מסיק לקמן דלר"י דוקא כותבת התקבלתי אבל על פה לא מהני דכל דבר שבממון תנאו בטל בדרבנן ואם יאמר לר"י אף דתנאו בטל מ"מ לא הוה בעילתו בעילת זנות א"כ עיקר חסר מן הספר במתני' דפליגי ר"מ ור"י דר"מ לא פליג אלא אע"פ. ומה שהקשו התוספת מההיא דהחובל ודאי דלא דמי כלל וכלל דהתם פוחתת ע"י מעשיה והוה כאילו נתן לה הדמים ושפיר הקשו שוב מצאתי בספר פני יהושע שכתב כן ויתר הדברי' שתמהתי לכאורה צריכין עיון:

אמנם כן אחר העיון ראיתי שדבריו כנים דודאי ע"כ מוכח דבכתבה התקבלתי מהני מהא דאמרינן ותזבין לכתובה לבעלה כאשה שחבלה כו' ומשני כל לגבי בעלה ודאי מחלה ור"מ הוא למאי דמוקי וכן היא שחבלה בבעלה פטורה ע"כ ר"מ הוא כדמסיק וה"ה דהיא שחבלה באחרים נמי פטורה לר"מ והיינו בכותבת התקבלתי לאחר הנשואין מכ"ש קודם הנשואין דמהני לר"מ בכתבה התקבלתי וע"כ הא דפליג ר"מ במתני' לאו אכותבת אלא בע"פ ור"י אית ליה דבע"פ נמי רשאי לעשות כן ולא הוה בעילת זנות כן צריך לדחוק לפי דבריו אבל המקשה דהכא הוה ס"ד דאין חילוק בין כתבה ללא כתבה מדפריך מתני' דלא כר"י וה"ה לר"מ דאין חילוק אבל באמת וצריך לומר אפילו לא מיבעיא על שדה שוה מנה ומהרש"א ז"ל שכתב ההיא דחובל שכתבו התוספת לאו דרוצה לומר דלא היה התוספת מקשין מידי אלא רצונו לומר מההיא סוגיא דהחובל כו' כמ"ש בעזה"י יש לראות בהא דכתב מהר"ם שיף דלשיטת ריב"ן דדייקינן מדתני סתמא כו' וכמ"ש לעיל ולית ליה זאת דודאי הכי הוא דאל"כ אלא אין לה הא בעילת זנות ואפשר בכתבה על שדה שוה מנה דודאי לא מחלה כלל אי לאו מדנקיט סתמא:

לפריב"ן יש ליישב הא דקאמר מני ר"מ הוא דיש להקשות הא לר"מ כתובה דאורייתא כדמסיק לקמן והיאך תני במתני' מפני שהוא תנאי בית דין והנה יש ליישב בג' דרכים ושוב מצאתי במהר"מ שיף ובספר פני יהושע שישבו ג"כ בג"ד ונהנתי אבל לפי שיטת ריב"ן א"ש דהמקשה לא אסיק מזה והא דקתני במתני' שם דכל הפוחת היינו בסוף ביאה או בשדה שוה מנה וע"כ דאית לה מדהויא בעילתו בעילת זנות וזה אינו שיטת ריב"ן יש ליישב כפשוטו דיש חילוק בין התנה עמה והיא כותבת התקבלתי ובין היא בעצמה מחלה וכן חילק בבית שמואל בא"ה (סימן ס') יע"ש לדברי הרמב"ם שלא תקשי מפי"ב יע"ש וא"כ ר"מ דפליג נמי אכותבת התקבלתי דהוה בעילתו בעילת זנות כיון שהתנה עמה אבל במחלה לחוד מהני וההיא דחובל א"ש לפ"ז כיון דהיא תמחול בודאי בלא תנאי כיון שהוא אחר נישואין ולכך מהני מחילתה משא"כ דאף עפ"י כו' ודוק מ"ש התוספת וא"ת דילמא כל הפוחת היינו בענין שאין לה ולקושית ריב"ן לא קשיא מדתני סתמא וזהו מ"ש מהר"ם שיף ז"ל אבל שדה שוה מנה שוה הוא למחלה כמ"ש התוספת ודוק:

שם ע"ב בפי' רש"י בד"ה הכא לא כתבה התקבלתי כו' ואשמעינן אף דלא