פורת יוסף קמט

במוציא שם רע איירי וסרחה ולבסוף בגרה בלא הוצאת שם רע ומ"ש התוספת דצריך לדחוקי היינו כמ"ש למעלה דמדתני סתמא כו' ועוד דלא הוה צריך לטעמא דקרא ראו גידולים שגידלתים כיון דבמוציא שם רע איירי אבל לפירוש רבינו שמואל יש חילוק בין אישתני דינא לאישתני כו' ובאו לה עדים בבית חמיה איירי בלא הוצאת שם רע וסרחה כו' היינו דאישתני קטלא ואבית אביה קאי בלא הוצאת שם רע או אבית חמיה כיון דבלא הוצאת שם רע נמי איירי אבל לשיטת התוספת אבית אביה לחוד קאי אלא דמייתי ראיה כיון דאיתחדש ביה חידוש אחר אית ביה נמי הא חידושא ופריך מנא לך זאת כיון דאית ביה האי חידושא אית ביה כו' ומשני תנאי היא כו' וא"כ לפירוש רבינו שמואל נמי צריך לדחוק דהא לא מצינו תנאי אלא באישתני דינא ואם נאמר דאין חילוק כי לפי פירושו באמת אפשר דאין חילוק ובאו עדים דתידין בסקילה היינו בהוצאת שם רע ויתבאר לקמן עוד מזה בעזה"י:

ומ"ש מהרש"א ז"ל לפירוש ר"ש אמאי לא תני באו עדים בבית חמיה שזינתה בבית חמיה שתידון בסקילה על פתח שער העיר ההיא כו' עכ"ל ואפשר שגירסת ר"ש הוא כגירסת הרמב"ן ז"ל שיתבאר לקמן דבאו לה עדים בבית חמיה שזינתה בבית אביה סוקלין אותה על פתח שער העיר ההיא. או דניחא ליה לאשמעינן לאפוקי מדעת הר"א ז"ל שמביא בריטב"א ז"ל דאיהו סובר דזינתה בבית אביה נמי דינא הכי דנסקלת על פתח בית אביה כדין מש"ר ומפרש וגירסתו היתה באו לה עדים בבית אביה כו' קמ"ל דאפ"ה על שער העיר ואפשר שכן כוונת מהרש"א ז"ל ובזה נתיישב נמי הא דנקיט טעמי' דקרא ראו גידולים שגידלתים לפי דעת רבא ל"ל אלא דלא נימא כמ"ש הר"א ז"ל בבית אביה כו' לכך פירש ראו כו' וכפי' רש"י כלומר להודיע שמבית זה יצאה הנבלה שלא יטעו העולם שמבית זה יצא הנבלה דהיינו מבית חמיה ועיין בריטב"א ודוק לענ"ד:

לשון הרמב"ם ז"ל (בהלכות נערה ובתולה פרק שני) הלכה זו הוציא עליה שם רע כשהיא בוגרת כו' וזינתה כשהיא נערה הרי זו בסקילה ופסק כהך ברייתא דהיא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה (ובהל' איסורי ביאה פרק ב' הלכה חט"י) כתב דין חדש יש במוציא שם רע דנכנסה לחופה ולא נבעלה וזינתה בסקילה היינו כפי' רבינו שמואל אלא שכתב דהיכן סוקלין אותה על פתח בית אביה והיכן סוקלין נערה המאורסה שזינתה באו עדים בבית אביה שזינתה בבית אביה סוקלין על פתח בית אביה באו עדים בבית אביה שזינתה בבית חמיה סוקלין על שער העיר ההיא בגרה הר"ז נסקלת על בית הסקילה עכ"ל והנך רואה שגירסתו כדעת הר"א ז"ל ועיין במגיד משנה שהביאו הריטב"א ז"ל והבאתיו לעיל דזינתה בבית חמיה היינו שהיתה הולכת לחופה ועדיין לא נכנסה לחופה ואע"פ שחזרה אל בית אביה כמ"ש הר"מ אפ"ה נסקלת על שער העיר ומכ"ש כשנכנסה לחופה והגמרא רבותא אשמעינן דאפילו באו עדים בבית כו' לפי ג' ולפי זה במש"ר יש עוד דין מחודש דאפילו נכנסה לחופה ולא נבעלה שכתב הרמב"ם דסוקלין אותה על פתח בית אביה אף שהזנות בבית חמיה דגזירת הכתוב הוא דבמש"ר דנסקלת על פתח בית אביה וסובר הר"מ דטעמא דקרא ראו גידולים שגידלתים כפשטי' דאביה הרגילה בכך שאילו הרגילה לטוב לא היתה מזנה ג"כ עכשיו וא"כ ה"ה בזינתה בנכנסה לחופה דלא כפי' רבינו שמואל ודלא כפי' רש"י ז"ל שעשה כלומר על כלומר ועיין במהר"ם שיף ז"ל:

אמנם הא דכתב הר"מ בהלכה י' באו עדים אחר שבגרה או אחר שבעלה בעלה הר"ז נסקלת בבית הסקילה עכ"ל וסובר הר"מ דהא דקתני בברייתא היא וזוממיה מקדימין לבית הסקילה היינו בית הסקילה ממש ודין שלישי הוא זה וסובר דה"ה שבעלה והר"א ז"ל השיג עליו דהא מש"ר בבעל הוא ואפ"ה נסקלת על פתח בית אביה והמ"מ ג"כ תמה עליו בזה וכ' שכבר הושג מזה עכ"ל והנה יש