פורת יוסף קמה

משא"כ אי זינתה במש"ר לאחר שנכנסה לחופה דבעלמא בלא הוצאת שם רע בחנק כו' וא"כ כאן הוה אמינא דבעינן דוקא קרא כדכתיב לכך אצטריך האי בבא ולפירוש התוס' ז"ל קשה ועיין לקמן מ"ש שם בעזה"י:

שם ע"ב גמרא מנה"מ כו' הנה מדסתם משמע דקשיא בין למאן דאמר בעינן קרא כדכתיב או לא בעינן קרא כדכתיב קשיא ליה והיינו משום דכתיב בישראל קא בעי כמה שכתבו התוספת ז"ל. והנה בהא דקאמר א"ה מילקי נמי לילקי ומאה סלע נמי לשלם והא בתולת ישראל כתיב דממעט בת גרים ואפילו הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה דהא תרוייהו אימעט מבישראל ולא אמרינן בדדמי דהא נמי לאו בישראל קרינא ביה. ועוד לשיטת הרשב"א דמקשה אהא דמשני אם כן בישראל מאי אהני ליה אימא למעוטי מקנס א"כ בתולת ישראל ולא בתולת גרים למה לי באמת הסברא הוא דיהנה לכל הכתוב בפרשה לפי תירוצו אמנם הקושיא א"ש דעל כרחך דהמקשה לא אסיק בתולת ישראל וא"כ הקושיא על המקשין דאימא למעוטי ממאה כסף. ויגדל התימא על ר"י בעל התוס' דתירוצו דסמוך על בתולת ישראל ולא אצטריך לומר ומתה למיתה נתרבתה אלא מבתולת ישראל והנה בזה יש ליישב דברי מהרש"א שכתב לכאורה מי הכריחו לזה דהא לפי תמיהת הרשב"א כו' וי"ל דלמאי דלא סליק אדעתיה כו' עכ"ל ולכאורה יש לתמוה ואמאי לא דהרשב"א מקשה דבישראל מיותר על כרחך למעט מאה סלע משא"כ לפי האמת לכך הוצרכו לראיה שוב מצאתי למהר"ם שיף ז"ל שכתב כן ואף שיש לדחוק וליישב דבריו מ"מ נאמר בפי' יותר מרווח דלשיטת הרשב"א ע"כ דלא אסיק אדעתיה האי דבתולת ישראל כו' והיינו דאל"כ לא פריך א"ה מילקי נמי ללקי ומאה סלע נמי לשלם כמה שכתבתי לעיל ומשני ומתה למיתה נתרבתה ולא לקנס ומנא לך הא וצריך לומר דמיעוטא דבישראל ממעט נמי מאה כסף ומלקות א"כ תיקשי באמת למה לי בתולת ישראל ולא בתולת גרים כו' ומאי הוצרכו תו לראי' ולכך כתב דכל זה לפי הוה אמינא אבל באמת דמסיק בתולת ישראל א"כ לא אצטריך לומר ומתה כו' אלא דבישראל לא ממעט אלא מיתה ומבתולת ישראל ממעטינן נמי קנס כו' ולזה הוצרכו לראייה ועכ"ז נראה דוחק לומר דהדר ביה ממאי דהוה סבור בתחלה דבישראל ממעטינן לגמרי בין מקנס כו' ועוד דמהראייה שהביאו מוכח דילפינן קנס ממיתה וא"כ למה לי בתולת ישראל ולא בתולת גרים ואפשר לומר דאצטריך לדיוקא הא בת ישראל כהאי גוונא מיחייב ולתי' ר"י שנית דמבתולת ישראל כו' א"כ ע"כ אסיק אדעתיה כו' ולמה לי לשנוי ומתה למיתה נתרבתה ולא לקנס תיפוק ליה דבתולת ישראל ולא גרים ואין לומר כמ"ש בספר פני יהושע וז"ל דהמקשין אסיק אדעתיה הא דתני אמי ופריך כיון דחזינן דומתה מפיק מבישראל ה"ה בתולת ישראל נמי ע"ש דא"כ למה לי כלל בתולת ישראל דהורתה ולידתה שלא בקדושה ממיתה ילפינן ה"ה לקנס כמו שהביאו ראיה ואולי דבתולת ישראל דלא תימא דהורתה שלא בקדושה נמי איתרבי מבישראל כמ"ש ר"י בתירוצו שנית כנ"ל כוונתו ודוק היטב לפענ"ד:

והנה ראיתי להעיר בכאן ספיקות עצומות הספק הא' במאי דקאמר מנה"מ ופי' התוס' משום דכתיב בישראל קא בעי ואמאי לא דבעינן קרא כדכתיב כיון דהמקשה לא אסיק אדעתיה ומתה כו' כמ"ש התוס' לעיל יע"ש היטב. הספק הב' באמת יש להקשות מנלן דומתה לרבות הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה דבישראל כתיב אימא ומתה לרבות אתי בת ישראל שאין לה פתח בית אב דבסקילה דלא נימא בעינן קרא כדכתיב כו' ומנלן דבקרא בא לסתור בישראל וגם בעינן קרא כדכתיב. הספק הג' במאי דקאמר א"כ בישראל מאי אהני ליה והקשה רשב"א תימא שלא ישלם ולא ילקה כו' והקשה רש"ל הא מומתה נפקא דהשתא ומתה קרא יתירה הוא דכיון דלא כתיב בישראל וע"כ למיתה נתרבתה ולא לקנס יע"ש ומאי קושיא דהא אצטריך