פורת יוסף קמא

ילפינן דיני ממונות מדיני נפשות וא"כ מנא ליה לרבי לחלק דבדיני נפשות צריך דוקא התראה כו' וצריך לומר כמ"ש הר"ר ישעי' ומביאו הב"י (בסימן ל"ו) בחושן המשפט הלכות עדות דדוקא שאמר הקרוב או פסול שראו העדות ביחד הא לאו הכי כו' ופי' הש"ך דבריו דהכי קאמר דילמא להצילו בא כקושית התוס' ולכך כשאומר שראו ביחד דשפת יתר הוא ודאי קושטא קאמר כו' והנה בח"מ בש"ע כתב על הגליון וז"ל דוקא בדיני ממונות שייך זה דבדיני נפשות צריך עדות שלא יהא מיוחדת ולאו שפת יתר הוא כו' יע"ש היטב וא"כ דוקא בהתראה דבד"נ צריך שיאמר שראו ביחד דלאו שפת יתר הוא משא"כ בדיני ממונות משא"כ לשיטת התוס' שפירשו דשואלים לעדות הכשירים כו' א"כ מנא ליה לרבי לחלק וצריך לומר דילפינן ממשפט אחד יהיה לכם ולמה לי שנים או שלשה דכתיב בדיני ממונות כו' אלא ע"כ רש"י חילוק דבדיני נפשות בעינן דוקא בהתראה כו' ובזה יש ליישב מה שכתב התוספת לקמן למ"ד דאמרינן מיגו לאיפטורי משבועה א"כ מה מקשין התוספת לקמן (בדף ט') בעדות מיוחדת בדיני ממונות ממשפט אחד יהיה לכם ואמאי לא דע"י מיגו אלא דא"כ היאך משכחת היקש שנים לשלשה ודוק היטב:

בדף מג ע"א בת הנזונת כו' עיין בא"ה מזה ועיין לקמן מ"ש שם בעזה"י:

שם ע"ב מתני' המארס את בתו וגירשה אירסה ונתארמלה כו' עכ"ל המשנה ראיתי להאריך בכאן קצת והוא כי יאמר לשיטת רש"י דעיקר הקושיא מדלא תני בחדא גוונא אלא דלא ניחא ליה לתנא למינקט מידי דפורענות ולמ"ד מעיין גורם נקיט רישא אגב סיפא ולפריב"ן מיאן בסברת רש"י ז"ל דלאו ניחא לתנא למינקט מידי דפורענות ולכך פי' דבאשה אחת מיירי וע"ז הקשו התוספת דלמ"ד מעיין גורם תיקשי ליה מתני' ומהרש"א ז"ל הקשה דמרישא מצי למידק עכ"ל וקושית מהרש"א ז"ל ישבו בספר פני יהושע דמיותרת דבבא דסיפא דלמה לי השיאה שניה דבשלמא ברישא אשמעינן דאין מוציאין מרשות האב דבאירסה לחוד לא שמעינן דברשותי' נכתבין לר"י כו' אבל סיפא ודאי יתורא הוא יע"ש אבל קושית הר"י במקומו עומד דלמ"ד מעיין גורם תיקשי ליה:

אבל הנראה לי בזה דודאי הריב"ן נמי דייק משינוי הלשון דהוה למיתני בחדא גוונא אלא דהוה קשיא ליה למ"ד מזל גורם למה לי בבא דסיפא השיאה שנית דבשלמא למאן דאמר מעיין גורם א"ש דמרישא ודאי דלא שמעינן דהא מותר לינשא באירוסין לכך אצטריך בבא דסיפא השיאה שנית משא"כ למ"ד מזל גורם א"כ תיקשי למה לי השיאה שנית דמרישא שמעינן דנתארמלה תרי זימני תו לא חזיא לאינסובי לכך קאמר דמתני' מיירי באשה אחת ואתי מתני' לאשמעינן דבגירושין לא אמרינן דבתרתי זימנא הוה חזקה והוא מיותרא דמתני' מבבא דסיפא ע"כ באשה אחת דאי הוה תני השיאה לחוד הוי אמינא דבגירושין נמי בתרתי זימני הוה חזקה ואסורה להנשא לשלישי והיאך יאמר התנא דאף דלא היה לנקוט מידי דפורענות והיאך ליתני תרי זימני נתארמלה תו לא הוה מצי למיתני תו השיאה כיון דבאשה אחת מיירי וה"ה תרי זימני נתגרשה נמי דלא היה יכול למיתני תו השיאה משא"כ השתא דקתני השיאה שנית ע"כ דבנתגרשה תרי זימני מותרת לו ודייק לה מסיפא למ"ד מעיין גורם דלא נקיט מידי דפורענות כפרש"י ז"ל ולמאן דאמר מעיין גורם נקיט רישא אגב סיפא אלא למ"ד מזל גורם דייק להני מרישא וריב"ן דנקיט מהשיאה לישנא דגמרא נקיט כנ"ל. ובזה סרה מהר קושית מהר"ם שיף ז"ל דאימא הא דלא נקיט השיאה ונתארמלה דלא נקיט מידי דפורענות דלפריב"ן זה אינו כלום כו' עכ"ל אבל יאמר בזה דודאי מתלת בבא הוה ידעינן דבתרתי זימני הוה חזקה מדקתני אירסה כו' אלא מדנקיט בבא יתירא ש"מ דהכי קאמר דטעמא כו' תו לא הוה מצי למיתני השיאה שנית דבתרי זימנא הוה חזקה דאל"כ ליתני השיאה לחוד דעל כרחך נשמע מדקתני ברישא אירסה וגירשה אירסה ונתארמלה השיאה וגירשה ולא