פורת יוסף קמ

אלא מכח היקשא מאן נימא כו' ושבועה מיהא בעי אבל לפי האמת דקיימא לן כרבי דהלכה כרבי מחבירו א"כ בדיני ממונות אפילו שבועה לא בעי כמבואר בח"מ (סימן ל"ו) דכתב דאם לא ידע שבועה בעי ואי ידע אפילו שבועה לא בעי יע"ש ובסמוך יתבאר מ"ש בספר זרע יצחק. אמנם דברי התוספת קשים להולמם שהקשו שני קושית ולא תירצו אלא אקושיא שניה אבל הקושיא ראשונה אמאי לא ילפינן דיני ממונות מדיני נפשות דכתיב משפט אחד יהיה לכם לא תירצו כלום. והנראה בזה דודאי על פי שנים עדים או שלשה עדים דכתיב בדיני ממונות מיותר דאין לומר דאתי לומר דאם נמצא אחד מהן קרוב או פסול כו' דממשפט אחד ילפינן לה מדיני נפשות כו' אלא דע"כ דאתי לומר דפעמים מתקיים העדות בשלשה כגון שנמצא אחד מהן קרוב או פסול דאפ"ה העדות השנים כשירים דלא תימא דילפינן מדיני נפשות ממשפט אחד יהיה לכם כו' דבשלמא בדיני נפשות ליכא למימר הכי דפעמים מתקיים העדות בשלשה דלמה לי דבלא"ה הוה הסברא החיצונה למימר כן אלא ודאי דבא לומר מה שנים כו' משא"כ בדיני ממונות ע"כ להיפך דאל"כ למה לי ממשפט אחד נפקא ואין להקשות נימא איפכא דבדיני נפשות אפילו נמצא אחד קרוב או פסול עדותן קיימת ובדיני ממונת עדותן בטילה לזה כתבו דבדיני ממונות ליכא למימר הכי מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה דשבועה מיהו בעי וא"כ ע"כ איפכא דבדיני נפשות אם נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה ובדיני ממונות עדותן קיימת ואין להקשות היאך ס"ד למימר דבדיני נפשות יהא חמור מדיני ממונות עד שהוצרכו התוספת לומר דלא שייך אקושי י"ל הא אמרינן לקמן בעדות מיוחדת בשנים רואין מחלון זה ושנים רואין מחלון זה דבדיני נפשות הוה ליה שני עדות ואם נמצא אחד מהן זוממים הוא והן נהרגים ובדיני ממונות עדות שבטלה מקצתן בטלה כולן הרי דיש חילוק ה"ה הכי נמי אמנם זה אינו דבשלמא התם גלי' קרא משא"כ הכי מהיכי תיתי שיהיה חמור דיני נפשות מדיני ממונות ואפשר שזה כוונת רש"י ז"ל דכתיב ושפטו העדה וע"כ דהיקשא בדיני נפשות להקל ובדיני ממונות להחמיר אבל יש לתרץ בזה דהנה רבי דסבירא ליה דאין לחלק בין דיני ממונות לדיני נפשות בין כך ובין כך נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה ובדיני נפשות דוקא בהתראה דאל"כ מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש ובדיני ממונות לא שייך התראה ואמאי הא כתיב ושפטו העדה כו' אלא דא"כ למה לי ע"פ שנים עדים או ע"פ שלשה עדים בדיני ממונות דילפינן מדיני נפשות מדכתיב משפט אחד יהיה לכם כו' אלא דעל כרחך דבדיני נפשות אין עדותן בטילה בנמצא אחד מהן קרוב או פסול אלא דוקא בהתראה א"כ ה"א דבדיני ממונות דלא שייך התראה לא שייך זאת ולכך אצטריך בדיני ממונות ע"פ שנים עדים או ע"פ שלשה עדים להקיש שלשה לשנים כו' ור"י דסובר דבדיני נפשות אין צריך התראה משום דסובר דבדיני ממונות אם נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן קיימת וא"כ לא קשה למה לי כו' ואין הוכחה דבדיני נפשות צריך דוקא התראה ועיין בפירוש הרע"ב ובתי"ט יע"ש היטב. וע"ז הקשו דמנא ליה לרבי יוסי זאת אימא כרבי דבין בדיני נפשות ובין בדיני ממונות אם נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה ואי דלמה לי שנים או שלשה בדיני ממונות י"ל דבדיני נפשות צריך התראה כו' ולכך אצטריך כמ"ש לעיל אלא דסבירא ליה דלא מסתבר להקיש שלשה לשנים דהתם אם נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה דשבועה מיהא בעי כו' ולכך סובר ר"י דבדיני ממונות אם נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן קיימת ולכך מקשין שפיר אמאי לא יליף ר"י ממשפט אחד יהיה לכם דעל כרחך רבי יליף לה דאל"כ מנא ליה לחלק דבדיני נפשות בעינן דוקא התראה כמ"ש לעיל ועיין במהרש"א ז"ל מ"ש שם יע"ש היטב. אבל שיטת רש"י ז"ל דפירש דכתיב ושפטו העדה והצילו העדה יש לפרש כן דלא