פורת יוסף קלד

והאי דכתיב גבי אונס אצטריך לג"ש באמת דבתולה לג"ש אליביה דר' יוסי הגלילי כמ"ש לעיל בריש פרקין דהך גזירה שוה אליביה דר"י הגלילי הוא וא"כ מנא ליה למעט לגמרי אימא דלדידה ועוד בוגרת נמי מנא ליה למעט לגמרי אימא דלדידה דלמ"ד קטנה אין לה קנס ואימעט מנערה וא"כ אצטריך נערה ואימא דבין קטנה ובין בוגרת לדידה ומזה נראה דמקשה אלא מעתה נערה ולא בוגרת כו' דלעצמה דמתני' אליביה דר"ע דמתני' הוא לשיטת הירושלמי ושיטת הבבלי כר"ע דברייתא וא"כ מסתמא כולה כחד תנא ונערה אין קטנה לא ור"ע דברייתא או ר"ע דמתני נמי הכי ס"ל ואפילו אי לא ס"ל כן מ"מ תיקשי ליה בתולה ולא בעולה כו' כנ"ל ומיהו י"ל כמ"ש הריטב"א בריש פרקין דלמה לי בתולה במפתה לגופא כיון דאית ג"ש דבתולה כו' ותירץ הר"מ ז"ל דאורחיה דקרא כו' עכ"ל וצריך להוסיף על דבריו דודאי נתקבלה ג"ש ואפילו לא מופנה כלל נמי למידין כיון דליכא פירכא כמ"ש רש"י ז"ל ויתבאר לקמן בסמוך בעזה"י וא"כ אפשר דאצטריך בתולה דאפילו לעצמה לא ואין להקשות הא במפותה מחלה ופשיטא דלעצמה לא מ"מ אם אינו ענין למפותה תנהו ענין לאונס. או יאמר דאצטריך לקטנה דלאו בנות מחילה נינהו וכמו שכתבתי לעיל בההיא דפרש"י שוטה לא גרסינן ליה יע"ש היטב. ומ"ש לעיל דנערה אצטריך למעוטי קטנה ז"א דלר"מ מולו תהיה לאשה נפקא במהוה עצמה הכתוב מדבר יע"ש (בדף מ' ע"ב) דנער חסר כתיב ודאי משמע בין גדולה ובין קטנה אלא מולו תהיה לאשה. והא דמקשה בתולה ולא בעולה ה"נ דלעצמה במפותה ע"כ לגמרי ממעט ליה דכיון דלעצמה מחלה אלא מאונס קשיא ליה אלא לגמרי ר"ל בתולה דכתיב באונס לגמרי ממעט או במפותה בקטנה כמ"ש לעיל גם מ"ש בספר פני יהושע לר"ע דלא דרש ה' דהבתולה וה' דהנערה ואייתר ליה בתולה דאונס ומפתה חד לחייבי לאוין וחד לחייבי כריתות ובזה יש ליישב קושית הריטב"א אלא שקושית הריטב"א אפשר בהא דמקשה לעיל לר"ע בריש פירקין דליכא אלא ד' קראי ואנן שיתא בעינן היינו לר"ע דמתני' אבל כבר כתבתי דלר"י הגלילי יקשה מנא ליה דלגמרי ממעט. והדר ממ"ש למעלה דלר"ע לא אצטריך כלל שום לימוד אחייבי לאוין ואחייבי כריתות ועיין בחדושינו שם. מ"ש שם בעזה"י:

שם ע"ב ור"י הגלילי האי סברא מנא ליה במהר"ם שיף ז"ל הקשה דאימא אף דלית ליה הפנאה יליף ג"ש ותירץ דלר"ע דברייתא קמסיק עכ"ל פי' דבריו לשיטת התוס' דודאי בלא שום הפנאה לא היינו למידין ג"ש כלל דאיכא למיפרך מה לאונס שכן נותן את הצער ושותה בעציצו כמה שכתב מהרש"א ז"ל יע"ש אלא מדשינה למיכתב אשר לא אורסה בשינוי לשון כיון דפשטיה דקרא למעט ארוסה דלא נימא דמיקטל ומשלם ע"כ לג"ש א"ש משא"כ לר"י הגלילי דאי ס"ל א"כ מנא ליה למידק דנערה שנתארסה ונתגרשה אין לה קנס כיון דע"כ פשטיה דקרא אשר לא ארוסה דאי אשר לא אורסה א"כ ג"ש מנא ליה משא"כ לר"ע דמתני' ע"כ אף דלא אייתר כלל ילפינן ג"ש דלר"ע נמי אצטריך כפשטי' דנתארסה ונתגרשה לעצמה ע"כ דלא שייך הך פירכא דמה לאונס כו' כמה שכתב מהרש"א לא הוה קשיא ליה ולא מידי כו' כנ"ל כוונתו בזה. אמנם נראה לי דאמתני' נמי במאי פליגי אם לא כמ"ש לעיל דלר"י הגלילי כיון דאייתר ליה לגמרי ממעט להו וכמ"ש בספר פני יהושע נמי א"ש נמצינו למידין מכאן לר"ט דברייתא לכך שינה הכתוב אשר לא אורסה למילף ג"ש אבל לשיטת רש"י ז"ל שכתב דאי נמי לאו מופנה ע"כ כמ"ש דא"כ במאי פליגי ודוק:

בדף לט ע"א גמרא לרבא מיבעיא ליה כו' הנה יש מתרצים על מה שפסק הרא"ש דתלתא קרא כתיבי כריש לקיש חד לחייבי לאוין וחד לחייבי כריתות והא בגמרא מסיק לעיל בריש פירקין דשיתא קראי כתיבי כו' משמע דכתיב באונס וחד במפותה דריש ליה לח"כ ולחייבי לאוין ואיך הוציא