פורת יוסף קלג

דהכי אי ר"י קשיא ממזרת כו' וכתב בספר פני יהושע דמקשה הכי לאביי דאיהו סבירא ליה דכל חייבי לאוין לוקין בלא קידושין והר"מ ז"ל פסק כרבא יע"ש היטב א"ש דמקשה דוקא לאביי דלרב פפא מצינו למימר דאיהו סובר כרבא דכל חייבי לאוין אין לוקין עד שיקדש ויבעל ומוקי מתניתין דהכי כר' יצחק ולא תיקשי ליה אי ר"י קשיא ממזרת כו' ודוקא לאביי ודוק:

בדף לו ע"א בתוס' בד"ה וליתני קטנה קשיא משמע דאי הוה תני קטנה הוי אתי שפיר וקשה דלמה לי איילונית כו' עכ"ל מדברי מהר"ם שיף ז"ל יראה דהכי קשיא להו דאי נמי הוה קתני קטנה לא הוי אתי שפיר א"כ השתא נמי תקשה ל"ל איילונית ואין אני מבין דבריו דודאי אי הוה קתני קטנה שפיר קשה ל"ל איילונית משא"כ אי תני ממאנת ודאי דצריך נמי למיתני איילונית דאל"כ היה מקום לטעות ולומר ממאנת היינו נערה הא נערה בעלמא אית ליה ולכך אצטריך איילונית משא"כ אי הוה תני קטנה שפיר קשה ומיהו דהוה קשה ל"ל ממאנת ליתני איילונית לחוד אלא כדבריו דכוונתם נמי דתקשו ליה הכא דליתני איילונית ומ"מ אין דבריו מדוקדקים במה שכתב דליתני ממאנת ועיין בספר פני יהושע ודוק:

ע"ש גמרא הממאנת עיין במשנה למלך (בהל' אישות בפרק י"א) שהביא בשם בעל המאור שפירש להיפך הא ר"ג והא ר"י יע"ש היטב שהאריך בזה:

שם ע"ב גמרא משום שמעיד בה לא ישיאנה כו' עיין במהר"ם שיף ז"ל ודבריו נכונים ודברי מהרש"א בכאן אינם ברורין לי במ"ש דכיון דאפודה קאי לשיטת התוס' ודאי יאמר דאפילו לאו אפודה קאי וצ"ע ודוק:

בדף לז ע"א צריכא כו' יאמר בזה דצריכא ללמוד מלקות וכדי רשעתו כו' אבל על הקרא גופא ודאי דלא קשה לשיטת התוספת שם דקרא אצטריך נמי למיתה ומלקות יע"ש ועיין בספר פני יהושע ולהיפך קשיא דלישתוק ממיתה וממון ותיפק ליה מאידך קרא דכדי רשעתו צ"ל כמ"ש מהר"ם שיף ז"ל דנימא דחדא בגופא אפשר דעבדינן ליה ואפשר במה הצד הוה אתיא ממיתה ומלקות ומלקות וממון וצ"ע ודע בהא דאמרי' וצריכא היינו למ"ד דס"ל דממון ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי אבל לאידך דס"ל מילקא לקי וממונא לא משלם ונפקא ליה מדסמיך ארבעים יכנו וילפינן מיניה לשאר מקומות א"כ אצטריך כדי רשעתו דאל"כ לא הוה יודעין איזה מהן ומיהו במיתה וממון לא תיקשי דפשיטא דמיתה חמורה וכי איתגורי איתגר וכן כתב הריטב"א דמיתה וממון לא אצטריך. והריטב"א ז"ל דכתב דאין להקשות דאי מלא יהיה אסון אצטריך דאי מכדי רשעתו לא ידעינן הי מינייהו דא"כ כדי רשעתו למה לי לא ידענא דא"כ אידך צריכותא למה לי דודאי אף דמיתה וממון נפקא ממלקות וממון מ"מ אצטריך כדי רשעתו דלא ידעינן הי מינייהו דע"כ הך צריכותא אליביה דמאן דאית ליה ממונא משלם מילקא לא לקי דאל"כ אצטריך כדי רשעתו דסמיך ליה ארבעים יכנו אלא למ"ד דממונא משלם ולא לקי כמ"ש לעיל וא"כ ודאי אצטריך ולא יהיה אסון דאי מהתם ה"א כמו חובל בחבירו דממונא משלם מילקא לא לקי אלא כמ"ש בתירוץ שני דפשיטא דמיתה חמורה וכי איתגורי איתגר דבממון ומלקות אפשר דממון חמור או מלקות חמור או אף דמלקות חמור מ"מ חס רחמנא אממונא של נחבל ודוק:

בדף לח ע"א משנה נערה שנתארסה ונתגרשה אין לה קנס ר"ע אומר יש לה קנס וקנסא לעצמה עכ"ל המשנה הנה תנא דמתני' נמי סובר גזירה שוה דאשר לא אורסה ומחולק עם הת"ק כמ"ש בספר פני יהושע וכן כתב מהר"ם שיף ז"ל דעיקר קושית הגמרא לקמן ור"ע היינו ר"ע דמתני' וכן הוא המשך הגמרא אלא מעתה ומשני כו' ועיין בספר פני יהושע. ויש לעיין בהא דאמר דאשר לא אורסה תרי זימני דלית לה כלל דאי מחד ה"א דלעצמה כמ"ש בספר פני יהושע ע"ש א"כ בתולה ולא בעולה מנא ליה דודאי לא מיותר אלא חדא דכתיב גבי מפתה