פורת יוסף קכח

דמחייב מיתה אהעראה אלא בהכ"ע וא"כ חייב קנס זה אינו דלוקי במפותה ותו לא ובנערה ומיהו בשוטה ג"כ דב"ופ משלם אף בהעראה בנשיקה ומיהו ז"א דאפשר דאינו משלם בושת ופגם אלא בהכ"ע דמשיר בתולים יע"ש היטב. אמנם כן יש להקשות לעולא באחותו בוגרת ולא מוקי להך מתני' דהכי בבעולה דתו לא צריך לאוקמיה אלא במפותה בשוטה דליכא בשו"פ ולא בבוגרת ומפותה דצער ליכא אפילו באונס כמו דמסיק לקמן גבי חבטה על גבי שיראין יע"ש היטב. ודע דהרא"ש ז"ל דסובר דבהכ"ע אם לא השיר בתולים שבא בהטיה אינו משלם קנס מוקי ההיא דירושלמי בבאו עליה עשרה בני אדם והערו בה דכולם משלמין קנס דהעראה בהכ"ע אליבא דהלכתא ולא היה שם השרת בתולים משא"כ להמשנה למלך ע"כ מוקי ההיא דירושלמי למ"ד העראה זו נשיקה ומשלם ג"כ קנס בנשיקה כפי' התוספת ר"ת וריב"א יע"ש היטב במסכת יבמות (דף נ"ט ע"ב) ובפרק בן סורר (דף ע"ג ע"ב):

שוב ראיתי (בהלכות איסורי ביאה פרק י"ז הלכה ט"ו במשנה למלך) בד"ה וא"ת כיון דלכ"ע כו' שכתב בשם הרשב"א ז"ל וא"ת מכי הערה בה נתחללה ושוב הוה חללה וי"ל דיש מפרשים דבביאה אחת לא נעשית חללה כו' וכבר התבאר זה לעיל במסכת יבמות וא"כ הא דאמר בקדושין (דף ע"ז) כהן הבא על אחותו כו' חזר ובא עליה כו' ה"ה אם גמר ביאתו אם נאמר דביאה אחת עושה שתי איסורין וא"כ ע"כ הא דתני התם אלמנה חייב אחת ומסיק משום שם אחת ואי בגמר ביאתו ודאי דחייב נמי משום חללה כקושית הרשב"א דביאה אחת עושה שתי איסורין כו' ועל כרחך צריך לומר דלא גמר ביאתו אלא העראה דהכ"ע וא"כ קשיא ליה דומיא דמתני' דלא איירי אלא בשלא גמר ביאתו או מאלמנה גופא קא קשיא ליה דמשמע ליה אף מן האירוסין ואם כן מצינו לומר כשיטת ר"ת וכמה שכתב מהרש"א דלר"ת לא משלם קנס בגמר ביאה ואפ"ה פריך שפיר מהך דמכות דמסתמא מיירי מתני' בחד גוונא דומיא דאלמנה דמיירי בלא גמר ביאתו ה"ה אינך כו':

ודע שמה שהקשה הרשב"א דמכי הערה נתחללה וא"כ הוה חללה כו' אמאי לא מוקי לי' בשלא עשה כי אם העראה לחוד ואפשר דקושייתו למאן דאית ליה דלא משלם קנס בהעראה כי אם בגמר ביאה משא"כ לשיטת ר"ת וריב"א דס"ל דמשלם קנס בהעראה אין כאן קושיא דמיירי שלא עשה כי אם העראה ושפיר מצינו למימר דבהעראה נתחללה ואם גמר ביאתו תו הוה חללה וע"כ מתני' דמכות דקתני אלמנה ע"כ בשלא גמר ביאתו ומסתמא בחד גוונא מיירי מתני' ושפיר מקשה כמ"ש לעיל. ומיהו אפשר לומר דקושית הרשב"א אף אם נאמר דמשלם קנס בהעראה דתיקשי התם בהא דאמר א"ב בעולה לכהן גדול הניחא למ"ד העראה זו הכ"ע אלא למ"ד העראה זו נשיקה מכי הערה בה נתחללה כו' ושוב כשעשה הכ"ע דלא משלם קנס אלא בהכ"ע הוה חללה כו' ומיהו ז"א דהמ"ל כתב דלכ"ע אינה אסורה בנשיקה לחוד והוה בתולה אף למ"ד העראה זו נשיקה ועוד דלר"ת משלם קנס אף בהכ"ע כמ"ש לעיל וא"ש ודוק היטב:

והנה מה שאמרו ביבמות (דף ס' ע"א) דיש חלל מחייבי עשה כו' במאי קמפלגי דלראב"י יש חלל מחייבי עשה ואיך משכחת זאת והא אין אשה מתעברת בהעראה אלא בגמר ביאה וא"כ ע"כ שגמר ביאתו ומכי הערה בה נתחללה והוה לה תו חללה והוה חייבי לאוין אם נאמר דביאה אחת עושה שני איסורין וי"ל דכבר כתבתי בחדושינו במסכת יבמות דמוכח סברת ריב"ם שכתבו התוספת דחללה מחייבי עשה אין לוקין עלי' כו' וא"ש. ודע דנחלקו הר"מ והר"א ז"ל בדיני זונה וחללה (בפרק י"ח מהלכות איסורי ביאה) והר"א ז"ל סובר דכל שיש קדושין לא לקי עליה אלא פסולה כו' ומשכחת חלל מחייבי עשה שבא עליה אח"כ ה"כ דאי עשאה זונה מחייבי לאוין דלא נעשית זונה או יאמר דזונה מחייבי עשה אין לוקין עלי' אלא עשה הוא דאית בה וא"כ בכהן הדיוט שנשא מצרית שנית דלא יחלל