פורת יוסף קכז

באין כאחד דמלקות מתחיל מיד בהעראה וקנס לא מיחייב אלא בגמר ביאה ותי' דבהעראה מתחייב מיתה דרודף הוא אלא בגמר ביאה ובאין תשלומין ומלקות כאחד ומשני ביתומה ומפותה דלית בושת ופגם דמחלה דאי לא מחלה מיחייב בהעראה בושת ופגם אפילו אי קנס לא מיחייב בהעראה דחובל הוא ודמיא לשאר חבלות ולכך הוצרך ביתומה וקנס אע"ג דלא מחיל מלקות משעת העראה דליכא חיוב מיתה דמפותה היא ולאו רודף הוא עד כאן תוכן דבריו אמנם כן יקשה דא"כ אמאי איצטריך לאוקמיה בשוטה ומפותה ואחותו בוגרת ואפילו אי שוטה ומפותה ואחותו נערה נמי א"ש דלית בושת ופגם וצער וקנס לא מתחיל אלא בגמר ביאה לשיטת היש מפרשים וממון ומלקות לא באין כאחד כמ"ש הוא לעיל ומזה הוכיחו התוספת דתלמודא דידן לא סבר הך דירושלמי דקנס לא מחיל דאל"כ היאך מוקי לה ביתומה ואי כמ"ש הוא לוקי מתניתין בשוטה ומפותה ואמאי הדר ביה ממאי דהוה אמר ביה מעיקרא ובאמת לשיטת י"מ צ"ע אמאי לא מוקי באחותו נערה ובשוטה ומפותה. ובזה אפשר ליישב מ"ש רש"י ז"ל דלא גרסינן שוטה מצי מחלה כו' והריטב"א ז"ל כתב דגרסינן ליה ומבין שניהם נלמוד דשוטה מצי מחלה דמשמע לפי' רש"י דאי גרסינן שוטה נמי א"ש ואמאי הא לא מצי מחלה אלא ש"מ דסבירא לרש"י דמצי מחלה כיון דמדעתה עבדה וא"כ גם בקטנה הדין כן ומיהו במשנה למלך בפרק שני מהלכות נערה בתולה הלכה י"ג נסתפק בזה יע"ש ועיין בחדושינו לקמן בפרק נערה יע"ש ולפי שיטת י"מ אפשר לומר דשפיר גרסינן ליה ואף דלא מצי מחלה מ"מ קנס אין מתחיל אלא בגמר ביאה כו' אלא דלמה לי כן דאפילו בלא שוטה נמי לשיטתייהו ומיהו רש"י ז"ל אינו סובר כשיטת י"מ כמו שכתבתי לעיל ודע שמה שהקשו התוספת כאן דמרישא מחייבי לאוין הוה מצי למיפרך היינו לשיטת ר"ת שם דעיקר קושיא ממתניתין דמכות ואי דמצי לאוקמיה בהעראה י"ל דלר"ת משלם קנס בהעראה ומקשין שפיר ומה שלא יקשה לפרש"י לוקמיה בנשיקה דקנס לא משלם אלא בהכ"ע לשיטת רש"י כבר כתב המשנה למלך (בהל' איסורי ביאה פרק י"ז הלכה י"ג) בד"ה נחזור לענינו דמוקי אליביה דהילכתא דהעראה זו הכ"ע יע"ש:

ודע דמהרש"א ז"ל במסכת יבמות (דף כ"ט ע"ב) עלה דהך מילתא שהקשו התוספת לשיטת י"מ מאי קאמר בסנהדרין אלא למ"ד הכ"ע מאי איכא למימר ומאי קושיא הא אינו משלם אלא על גמר ביאה הקשה מהרש"א ז"ל הא לשיטת ר"ת יקשה זאת מאי קושיא דלא מחייבין אהכ"ע דקים ליה בדרבא מיניה ומחייב קנס אגמר ביאה ותירוץ דלר"ת לא מיחייב קנס אגמר ביאה כיון דהוה בעולה והנה דבריו נכונים עד מאד דבשלמא לשיטת יש מפרשים דלא מיחייב קנס בהכ"ע אם כן גזירת הכתוב הוא דמחייב אגמר ביאה אף דהוה בעולה משא"כ לשיטת ר"ת דמחויב קנס בהכ"ע א"כ מצינו למימר דעל גמר ביאה תו לא מיחייב קנס דהוה בעולה וא"כ היכא דלא מיחייב בהעראה כגון רודף תו לא מיחייב בגמר ביאה ובמשנה למלך כתב שם דלא נכנסו דברי מהרש"א באזניו (בהל' איסורי ביאה פרק י"ז הלכה י"ג) בד"ה אלא שקשה יע"ש ולא ידעתי על מה:

הן אמת שמכאן מוכח דגם בגמר ביאה שייך חיובא דקנס דאל"כ קשה מאי פריך דלוקה התם ומשלם לשיטת ר"ת דעיקר קושית המקשן אמתני' דמכות כמו שכתב בספר פני יהושע וכמ"ש לעיל דאימא דלוקה אסוף ביאה דליכא חיובא דקנס ולכך לוקה כו' אלא ודאי דחיובא דקנס שייך גם בגמר ביאה ולכך פריך שפיר אמאי לוקה כיון דאכתי חיוב תשלומין עליו תו אין לוקה כו' ומוקי לה באחותו בוגרת וא"כ הדרא קושין לדוכתיה דגם לשיטת ר"ת יקשה מאי פריך אלא למ"ד העראה זו הכ"ע מאי איכא למימר ואמאי לא דמשלם קנס על גמר ביאה ואולי מפני זה כתב המשנה למלך דלא נכנסו דבריו באזניו ומה שהקשה המ"ל דאמאי לא מוקי בנשיקה דאי דרודף