פורת יוסף קכו

דאיהו אית ליה דחייבי לאוין בלא קידושין נמי לוקה כמו שיתבאר לקמן והר"מ פסק כרבא דהילכתא כוותי'. ובזה מ"ש בספר פני יהושע דמרישא אין קושיא דלשיטת הר"מ יע"ש וז"א דא"כ גם מסיפא אין קושיא דאימא ר"י דח"כ אין בכלל מלקות ארבעים כו' אלא דנקיט הבא על אחותו דהוא רישא דמתני' במכות כמ"ש התוס' ואמנם יצטרך ג"כ לקושי' דאי ר"י קשיא ממזרת ואי ר' נב"ה קשיא אחותו כו'. ואולי אפשר דקושית המקשן כאן מהבא על אחותו דלא נראה לו שתחלוק הך סתמא אסתמא דמכות וכעין זה כתבו התוס' בריש ג"ה דהקשו התוס' דלימא דאין איסור חל על איסור דאין נראה לו שתחלוק הך סתמא אסתמא דכריתות יע"ש וכהנה רבות ולא יצטרך לצירוף אי ר"י קשיא ממזרת והא דקאמר לקמן אי ר"י כו' היינו בדוחק ודוק לפענ"ד:

ובתוס' בד"ה ורמינהו כו' היינו לרבנן דפליגי עליה דר"מ וסברי דאין לוקה ומשלם ואי כר"נ קשיא נמי האי כו' כמ"ש הריטב"א ויש להקשות מ"ש הריטב"א שכתב דעיקר הקושיא אמאי דלוקה והיינו ההיא דמכות וכתב דאי ר"י כו' לא ידענא היאך יאמר זאת דהא מתני' דהתם על כרחך לא אתיא כר"י יע"ש. ועיין בספר פני יהושע שכתב לשיטת ר"י לא קשיא כלל מרישא אלא לשיטת ר"ת וא"ש לשיטת הר"מ ז"ל יע"ש היטב:

ומלבד זאת אני אומר לשיטת ר"ת וריטב"א דאמתני' דמכות קא קשיא ליה כנראה מדברי הריטב"א שם יע"ש אימא דמתני' דהתם אתיא כאידך תנאי דסבירא להו דאין משלם קנס אלא באשה הראויה לו ושפיר לקי עליה אלא דסתמא אסתמא פריך כמה שכתבתי לעיל דאין נראה לו שיחלוק הך סתמא אסתמא דמכות ודוק לפענ"ד:

בדף לב ע"א גמרא אמר עולא לא קשיא כאן באחותו נערה כו' הקשה הגאון הגדול מוה' דוב בפתיחה לספר פני יהושע לשיטת התוס' דבהעראה לא נתרבתה לקנס א"כ מאי קושיא אמתני' דמכות דנתחייב במלקות משעת העראה ותי' דקשיא ליה דא"כ ניתן להצילו בנפשו בח"כ ולית מלקות אלא צ"ל דמשעת העראה הוא דפגמה וחייב מלקות לאחר מיכן א"כ חיוב מלקות ותשלומין באין כאחד עכ"ל ולפי זה יש להקשות מאי מקשין התוס' דמרישא דהבא על הממזרת הוה מצי למיפרך ממתני' אליביה דמאן מקשין אי לפי' ר"י הא רבי הקרא ואי לפירוש ר"ת דאמתני' דמכות קא קשיא ליה כמו שיתבאר בסמוך וכמ"ש בספר פני יהושע יע"ש היטב ודאי דלא תקשה מחייבי לאוין דכבר נתחייב מלקות בהעראה אבל מח"כ פריך שפיר והנה י"ל דהמקשה דהכא לא אסיק אדעתיה דרבי קרא דא"כ אימא מתני' דהכא כר' יצחק אתיא כו' וע"כ דקשיא ליה מממזרת כמ"ש הריטב"א ועכ"ז צריך עיון ודוק לפענ"ד:

והנה ראיתי לבאר כאן סוגיא דפרק בן סורר ויש בכאן שלש שיטות והנני מבארם הוא שיטת ר"ת וריב"א ושיטת רש"י ז"ל ושיטת יש מפרשים שהביאו התוספת בפרק בן סורר (דף ע"ג) כמו שיתבאר לקמן בעזה"י שיטת רש"י ז"ל בפרק בן סורר (דף ע"ג ע"ב) בהא דאמר ואמאי והא ניתן להצילו בנפשו ומשני משעת העראה הוא דפגמה וקנסא לא משלם עד גמר ביאה ופירש"י שאין קנס בהעראה למאן דאמר העראה זו נשיקה. אלא למ"ד העראה זו הכ"ע מאי איכא למימר כגון שבא עליה שלא כדרכה וחזר ובא עליה כדרכה עכ"ל נמצינו למידין מדברי רש"י ז"ל דלמ"ד העראה זו הכ"ע משלם קנס בהעראה ולמ"ד העראה זו נשיקה לא מיחייב אלא בהכ"ע ולכ"ע בהכ"ע משלם קנס. ור"ת ז"ל פירש שם בסנהדרין וביבמות (דף נ"ט ע"ב) דאף למ"ד העראה זו נשיקה חייב בהעראה אלא דמ"מ לא תיקשי והא ניתן להצילו בנפשו דמ"מ חייב אח"כ בקנס יע"ש היטב ושיטת יש מפרשים שהביאו התוספת דאין משלם קנס בהכ"ע אלא בגמר ביאה. ובספר פני יהושע בפתיחה הקשה הרב הגאון הגדול מוה' דוב לשיטת יש מפרשים מאי מקשה הגמרא כאן מההיא דאלו הן הלוקין והא אין מלקות וקנס