פורת יוסף קכה

ובתוס' בד"ה שעקירה צורך הנחה היא כו' קשה דאמרינן במרובה גבי גנב ומכר בשבת דפריך מכי מטי כו' דלא מפליג בין דמצי לאהדורי או לאו תדע כו' עכ"ל לכאורה יאמר דלא מפליג תדע כו' רצה לומר דלא תליא מילתא במצי לאהדורי דאל"כ לאשמעינן רבותא טפי כו' ועל זה הקשה מהרש"א דפשיטא דאל"כ מאי איכא בין לישנא קמא ללישנא בתרא. אמנם במה שכתב דר' ירמיה כו' לא היה צריך לזה אלא דאימא דהיכא דלא מצי לאהדורי כולי עלמא מודו דפטור וכן כתב מהר"ם שיף ז"ל יע"ש אבל יאמר בזה דודאי אי דהיכא דלא מצי לאהדורי לכ"ע פטור א"כ אמאי פליג לישנא קמא אלישנא בתרא כיון שזה סברא פשוטא היא זו מלומר דפליג אר' ירמיה וסוף סוף לא מיתוקמא מילתיה דר' אבין ככ"ע וא"כ הוה ניחא הך דב"ק אלא על כרחך לישנא קמא ס"ל דאין חילוק אבל כתבו דמדר' ירמיה על כרחך מוכח דיש לחלק מדלא קאמר רבותא אפילו היכא דלא מצי לאהדורי כו' על זה כתבו דליכא שום רבותא ללישנא קמא בין מצי לאהדורי או לא מצי לאהדורי מדלא נקט נמי ר"א הך רבותא אפילו במצי לאהדורי כנ"ל בכוונת מהרש"א ז"ל ועיין בספר פני יהושע שכתב ג"כ מזה קצת ודוק:

שם ע"ב הבא על אחותו ורמינהו אלו הן הלוקין הבא על אחותו כו' עכ"ל הנה ר"י פירש דקושיא הוא על מתני' דהכי דהמקשה היה סבור דמילקא לקי ממונא לא משלם כמו דמצינו דסמיך ליה ארבעים יכנו כמו שאמר ר"י לקמן. ור"ת סובר דאמתני' דהכי לא קשיא דאימא ממון משלם כן היה סובר המקשה דגמר מעדים זוממין וחובל בחבירו אלא דאמתני' דמכות קשיא ליה והיינו כמ"ש בספר פני יהושע וכן כתב הריטב"א עלה דההיא וז"ל לא אמתני' דהכי קא קשיא ליה דהא רבי קרא אלא אמתני' דמכות קשיא כו' עכ"ל והיינו כמ"ש בספר פ"י דהמקשה היה סבור דממון משלם דאל"כ אין כאן קושיא דאימא הכי בלא אתרו ביה ולא רביי' קרא אלא היכא דלא אתרו ביה ומשום דלא תימא דבעינן אשה הראוי לו כו' אבל באתרו ביה דלוקה כו' אלא ע"כ דהמקשה היה סבור כו'. אמנם יקשה דא"כ מאי פריך אח"כ מנא ליה לעולא הא אלימא כו' א"כ לא קשיא מתחלה כלל הך דמכות כיון דאיהו סובר דמילקא לקי כו' אם לא שנאמר דמקשן אחר הוא אבל זה דוחק אמנם נראה לומר בזה לפי דבריו בסמוך שם בספר פני יהושע שכתב וז"ל דיש ליישב שיטת ר"ת דע"כ עולא לית ליה דריש לקיש דחייבי מלקות שוגגין פטורין מתשלומין דמכה מכה נימא דאתיא כתנא דלא דריש מכה מכה ואי דרשע רשע ע"כ עולא לא ס"ל לכ"ע רשע רשע מדאוקי פלוגתא דר"מ ורבנן במכות כו' וא"כ נילף ג"ש דהוא עדיף מבנין אב כו' עכ"ל יע"ש היטב וא"כ להמקשה דפריך למאן דאית ליה ג"ש דרשע רשע ודאי דלא תיקשי הך דהכא ואין חילוק בין אתרו ללא אתרו ביה אבל אמתני' דמכות קשיא ליה שפיר דאמאי לוקה דודאי תרי רשעות לא עבדינן ואי דלוקה ואין משלם הא התורה רבתה כו' ובזה יש ליישב דברי הריטב"א שכתב לאו אמתני' דהכי קשיא דהא רבי קרא ומאי בכך ודאי דלא רבי אלא בלא אתרו ביה וכך היה לו לכתוב דאימא דמתני' בלא אתרי ביה אלא לפי מ"ש א"ש דודאי המקשה היה סובר דמילקא לקי ממונא לא משלם אלא דהכי רבייה קרא דאין חילוק דחייבי מלקות שוגגין נמי פטורין אלא ההיא דמכות קשיא ליה ולקמן יבואר עוד מזה:

והנה הא דמקשה הך שתי משניות אהדדי היינו כמ"ש הריטב"א ז"ל דאי ר' יצחק קשיא רישא ואי רנב"ה קשיא אחותו ואי ר"מ קשיא בתו כמו שמסיק הגמרא לקמן (בדף ל"ה ע"ב) יע"ש ובריטב"א ולשיטת הר"מ דכל חייבי לאוין אינן לוקין עד שיקדש ויבעל על כרחך פריך הכי לאביי כמו שיתבאר לקמן (בדף ל"ה) דאיהו לית ליה הך דאל"כ אין כאן קושיא דאל"כ אימא מתני' ר"י דחייבי כריתות אינו בכלל מלקות ארבעים ורישא בממזרת נמי לא תיקשי ליה אלא לאביי פריך