פורת יוסף קיט

ובלא רישא תיקשי סיפא. ואפשר ליישב דאף דרב פפא מוקי רישא דמתני' במפותה היינו לרווחא דמילתא וסיפא מצינו לאוקמיה בניתן להצילו באחד מאבריו וכמו דמוקי התם בסנהדרין וא"כ מצי לאוקמיה סיפא באונס כו' ולפי זה כי מסקי התוס' דבירושלמי מסיק כגון שמת כו' היינו דמתני' דהתם איירי באונס. ואי תיקשי תיפוק ליה דקנסא לאביה י"ל שמת או שבגרה דלא כמ"ש מהר"ם מלובלין ז"ל דמוכח מכאן דאינה יכולה למחול כיון דבשעה שבא עליה לא היה הקנס ברשותה שוב אינה יכולה למחול כו' יע"ש ואולי הוא ז"ל היה גורס אכתי וענין בפני עצמו הוא ודוק:

שם ע"ב בפרש"י בד"ה איקרי כאן כו' אמתניתין מקשה כו' עכ"ל הנה דברי רש"י ז"ל שפת יתר הוא והנה לכאורה יאמר דוקא לפי מה דמסיק נערה אין קטנה לא הוא דמקשה דאי לאו הוה אמינא מתני' ר"י הוא דאית ליה דקטנה נמי כו' וכיון דמתני' ר' יהודה דאיהו ס"ל כר"ע דחייבי לאוין אין קידושין תופסין בהן שפיר איכא למימר דידע מתרי ריבויא חדא לחייבי לאוין וחייבי כריתות וחדא לחייבי עשה כמ"ש התוס' משא"כ דמסיק נערה אין קטנה לא ומתני' ר"מ הוא ואיהו ס"ל בכל מקום דחייבי לאוין קדושין תופסין בהן וא"כ אימא דחדא לחייבי עשה וחדא לחייבי לאוין דלא נימא דלוקה ואינו משלם ואכתי חייבי כריתות מנלן כו' ויתבאר לקמן מזה אלא דאם כן לא משני מידי נערה כו' דאכתי כו' והוא קושית המקשן לקמן (בדף ל"ב) ורמינהי אלו הן הלוקין יע"ש. ואפשר היה לומר דהמקשן אפשר דידע מהך ריבויא חדא דכתיב באונס וחדא במפתה ולא הוה ידע מגזירה שוה דאונס ומפתה מהדדי וא"כ היה קשה ליה אימא דתרוייהו לחייבי לאוין כו' ויבואר לקמן עוד מזה:

או יאמר דבמתני' נקיט חייבי לאוין וח"כ וכתבתי לעיל דה"א דחייבי לאוין אין להם קנס או דאין ראוי לקיימה או דלא נימא דלוקה ואין משלם והנה בספר פני יהושע מקשה אהא דפריך ואמאי איקרי כאן כו' הא קרא איצטריך לכדרשינן לקמן ומהיכי תיתי לומר כן יע"ש היטב ואפשר דפריך למאן דבעינן קרא כדכתיב ובזה א"ש דאמתני' לא הוה מצי להקשות ואמאי כו' דמהיכי תיתי לומר כן והא דקתני במתני' חייבי לאוין היינו דלא נימא דלוקה ואין משלם כו' אבל דלא נימא דבעינן אשה הראויה לקיימה זה לא איצטריך כלל וכל זה אי מתני' ר"י הוא דאיהו סבירא ליה דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין וא"כ לשיטת הר"מ דכל חייבי לאוין אין לוקין עד שיקדש ויבעל היינו לדידן דקדושין תופסין בחייבי לאוין משא"כ לר"י ודאי אף בלא קידושין לוקה כיון דאין קידושין תופסין כמו חייבי כריתות דודאי לוקין אף בלא קידושין וכן כתב בספר פ"י (דף ל"ב) ע"ש וא"כ א"ש דאיצטריך מתני' דלא נימא דלוקה משא"כ השתא דמסיק דמתני' ר"מ היא וא"כ ע"כ דאיצטריך דלא נימא דבעינן אשה הראויה לקיימה דאי דלא נימא דלוקה ואין משלם הא לר"מ דס"ל דקדושין תופסין וא"כ ליכא מלקות כלל בלא קידושין כו' וא"כ אימא אין ה"נ דבעינן דוקא אשה הראויה לקיימה וכה"ג ביבמות (דף י"ט ע"א) אלמנה בין מן האירוסין ובין מן הנשואין ופריך פשיטא מהו דתימא לילף אלמנה מתמר ופריך ואימא אה"נ יע"ש היטב וה"נ דכוותי' משא"כ לשיטת רש"י ז"ל דאיהו סובר דכל חייבי לאוין לוקין בלא קידושין כו' אם כן שפיר כתב דאמתניתין מקשי כו' ודוק לענ"ד:

מה שמקשה הגמרא ואמאי איקרי כאן ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו אף דהאי קרא כתיב באונס ודילמא מתני' מיירי במפותה דמכל מקום הא ילפינן אונס ומפותה מהדדי בגזירה שוה דידע מהג"ש כמו דיליף לקמן לר"ע אשר לא אורסה כמו שיתבאר לקמן וראיתי כתוב להרב הגדול בספרו פ"י דאימא דאתיא כר"ע דברייתא דדריש ליה מאשר לא אורשה ואייתר ליה בתולה ג' פעמים והנ"ל ענ"ד דלר"ע דברייתא לא איצטריך לחייבי לאוין וחייבי כריתות דאיצטריך אשר לא אורסה וקרי אשר לא ארוסה דה"א דחידוש כו' ש"מ