פורת יוסף קיח

הראוי' לקיימה או שקדושין תופסין בהן כו' או דלא נימא דאין לוקין ומשלם לכך איצטריך לומר דיש להן קנס אמנם כן יש להקשות ליתני חייבי כריתות דיש להן קנס וכל שכן חייבי לאוין דיש להם קנס דבבא שלימה לא שייך לומר ביה לא זו אף זו כמה שכתבו התוספת ז"ל ביבמות (דף ל') יע"ש ולפי שיטת הר"א ז"ל דכל חייבי לאוין לוקין אפילו בלא קידושין אתי שפיר דאפשר דמתני' ר' יצחק היא דסבירא ליה דחייבי כריתות אין בכלל מלקות ארבעים וה"א דחייבי לאוין אין להם קנס מטעם דכל הלוקה אינו משלם לכך איצטריך כו' אבל לשיטת הרמב"ם שכתב דכל חייבי לאוין אינן לוקין עד שיקדש ויבעל (בפ' ט"ו מהלכות איסורי ביאה) כמו שיתבאר לקמן קשה דודאי לא איצטריך דחייבי לאוין יש להם קנס אלא דה"א שאין ראויה לקיימה וזה נשמע במכל שכן מח"כ. ולקמן יתבאר עוד מזה:

ובתוס' בד"ה הבא על הכותית כו' וא"ת פשיטא דיש להם קנס דכשירות הן כו' עכ"ל קשה הא ודאי דאסורה להנשא לו כותית אף למ"ד דגירי אמת הן או שמייבמין ארוסת כו' או משום פסולי עבד ושפחה שנתערבו בהן א"כ איצטריך דה"א דבעינן אשה הראוי' לו דאף בדרבנן יתבאר לקמן דבעינן אשה הראוי' לו גבי שניות וי"ל לפי מה שכתבו התוספת דמשום הכי לא קתני גרושה במתני' דלא נקיט אלא חייבי לאוין דוקא וא"כ הוקשו להם שפיר אמאי תני כותית כיון דאין בהן איסור לאוין ואיך שיהי' יש להקשות אימא דאשמעינן דלא נימא שפחה כו' כמ"ש התוספת לקמן שוב מצאתי בת"י שכתבו דבא לאשמעינן דגירי אמת הן:

בש"ס חדש הגיהו עוד תירץ אחר על הא דלא נקיט במתני' גרושה לכהן הדיוט דלא קתני אלא חייבי לאוין כו' ותירץ זה אין לו שחר כפשוטו דודאי כהן גדול באלמנה דלוקה אף בלא קידושין משום לא יחלל ואולי טעות נפל בספרים אמנם יש ליישב זאת כמ"ש הרב הגאון מוה' דוב בפתיחת הספר לספרו פני יהושע דלאו דלא יחלל לא הוה אלא בתחלה דלבסוף הוה מחוללת ועומדת וזה סיוע לדברי הרמב"ם ז"ל יע"ש היטב ולפי זה אפשר שזה כוונתם כאן בתירוצם זאת. ובמהרש"ל כתב אהא פשיטא היינו דמשום ספק ממזרת דהא קתני בהדיא כו' הרגיש בזה ולפ"ז למאן דאמר משום עבד ושפחה ודאי דאיצטריך למתני ודו"ק לענ"ד:

ומ"ש בפתיחה בספר פני יהושיע להרב הגאון מוה' דוב וזה לשונו דמשום הכי לא קתני במתני' אלמנה לכהן גדול דליכא רבותא דלאו לית ביה דלא יחלל הוא בתחלת ביאה יעוין שם ותמה אני הא לשיטת הרמב"ם ז"ל כל חייבי לאוין אין לוקין עד שיקדש ויבעל וא"כ עיקר הרבותא במתני' במאי דתני חייבי לאוין היינו דלא נימא דבעינן ראוי' לקיימה וא"כ אכתי יקשה ליתני במתני' אלמנה לכהן גדול ואולי יאמר כן ענין בפ"ע לתרץ קושית התוספת אבל לשיטת הר"מ ז"ל ודאי לא יוצדק זאת שכתב דיש ראייה מכאן לשיטת הרמב"ם ז"ל יע"ש ודוק:

ע"ש בתוספת בד"ה ועל אשת אחיו כו' בירושלמי פריך והלא היא זקוקה ליבם ומשני ביש לו בנים מאשה אחרת כו' עכ"ל היינו לר' יוחנן דהילכתא כוותי' ביבמות (דף י' ע"ב) דהחולץ ליבמתו בין הוא ובין שאר אחיו בלאו הקשה שפיר משא"כ לריש לקיש איכא לקיומי' בפשיטות כגון שחלץ לה אחד מן האחין דהוה על שאר האחין בכרת והוה שפיר חייבי כריתות:

מפי' מהרש"א ז"ל דמסיפא לחוד ליכא למידק דאימא דאיירי באונס אלא דממ"נ כו' וכתבו דאי במפותה פשיטא תיקשי כו' עכ"ל מ"ש דלרווחא כו' לישנא דתוספת שכתבו דאי לעצמה תיפוק ליה דמחלה לא היה להם ליכתב אלא דתיקשי רישא ועוד דהיאך יאמר דסיפא מיירי באונס א"כ אכתי תקשה מאי איריא חייבי מיתות ב"ד בתו דנקיט דפטור אפילו חייבי כריתות נמי לר"פ דהרודף אחר חייבי כריתות ניתן להצילו בנפשו כו' אלא על כרחך במפותה וע"כ דלעצמה א"כ תיקשי ליה דמחלה