פורת יוסף קו

דמעלה עשו ביוחסין א"כ לא משני מידי דמעלה עשו ביוחסין דהתם נמי לענין כהונה איירי מיהו בקושיא לא הוה קשה דמאי פריך דהתם ספק ספיקא שמא לא נבעלה ואת"ל נבעלה שמא לכשר משא"כ כאן דליכא אלא חדא ספיקא כיון דמיירי באומרת נבעלה כו' בשלמא אי באשת איש איירי הך דרב דאין אוסרין על היחוד פריך שפיר ספק אספק משא"כ אי איירי ביחוד פנויה כו'. אמנם למ"ש הרשב"א אתי שפיר דע"כ התם נמי מיירי באומרת נבעלתי דאל"כ היה לפלוגי בין אומרת נבעלתי או לאו דהא ודאי היחוד גורם האיסור דאי לאו היחוד הוה מהימנא מטעם מיגו דאי בעי אמרה לא נבעלתי דליכא למימר כו' משא"כ אי היחוד ליכא מיגו כיון דאיסתתר אין אפוטרפוס לעריות כו' וא"כ פריך שפיר ספק אספק דדמיא ממש הספיקות להדדי אבל דא"כ לא משני מידי בתי' דמיירי בא"א ולצדדין קתני כו' ואהא סמכו עצמן בקושיית' לעיל להקשות דהכי בנבעלה והתם אף דאומרת נבעלתי אינה נאמנת דשמא עיניה נתנה באחר כו' וא"כ לא דמיא ספיקות להדדי דהתם ספק נבעלה והכא ספק אם לכשר או לפסול כו'. ולהר"ר יוסף משליטן שתירץ דהתם לענין לאוסרה לאביו דאין נושאין על האנוסה אתי שפיר דהתם איירי דלא אומרת נבעלתי דליכא לאקשוי מדלא מפליג בין אומרת נבעלתי ובין לא אומרת נבעלתי דבאומרת נבעלתי אפילו בלא יחוד ודאי אסורה לאביו של בועל דליכא למיחש שמא עיניה נתנה באחר כיון דהתם מיירי ביחוד פנויה וכמה שכתבתי כל זה לעיל א"ש ועיין עוד לקמן בחדושינו מ"ש שם:

שם ע"ב גמרא לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה ולדברי הפוסל בה פוסל בבתה לכאורה הוא שפת יתר ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דהוה אמינא דאף דלדברי הפוסל בה מכשיר בבתה דהוולד חשיב כדיעבד כו' קמ"ל וק"ל:

בדף יד ע"א גמרא ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרבי יוסף כו' לפירש"י דחשיב כדיעבד להוציאה אשה מבעלה ע"כ שבעלה חי ואינו לפנינו דאי לפנינו ואמר לאו מנאי ודאי דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא אלא שאין לפנינו ועיין במהרש"א ז"ל. וצריך לומר דהאי ארוס כהן הוה דאי ישראל לא הוה איסורא מטעם ס"ס ועיין בסוגיא דפתח פתוח ודוק:

בדף טו ע"א בקרונת של ציפורי היה מעשה והכשירוה דהוה תרי רובי כו' פירש"י ז"ל לעולם כר"י ובתרי רובא וודאי דכשר ולפי זה מתני' בברי ושמא איירי דלר"ג היא נאמנת אפילו ברוב פסולין אצלה. ולא ניחא ליה לרש"י ז"ל לפרש כר' גמליאל ובראוה שנאנסה דא"כ הוה ליה למימר לעולם כו' כיון דאמר להיפך כו' ועוד דא"כ לא הוה צריך להא דרב דאפילו בלא הך דרב נמי אתי שפיר דכיון דמיירי בראוה שנאנסה ומשום הכי בעינן רוב כשרים דוקא אצלה ומהאי טעמא לא ניחא ליה לרש"י כתירוצם שנית שכתבו התוס' דלענין לכתחלה בעינן דוקא כו' דא"כ עיקר חסרון מן הספר אלא דהוה למימר דאפילו בחד רובא כו' אלא דלכתחלה אין הלכה כר"ג ותיהוי ממש כשמואל לעיל. אמנם הר"ן ז"ל פירש דרש"י כתב דכר"י נמי אתיא מכל שכן דכר' גמליאל מצי אתיא כו' ולפי זה לא תקשה הילכתא אהילכתא כו' יע"ש וק"ל ועיין בחדושינו במסכת יבמות מה שכתבנו שם עלה דהך מילתא שכתב המשנה למלך בהל' איסורי ביאה דמהך מתני' מוכח דתינוקת שירדה למלאות מים מן העין יע"ש:

סליק פרק ראשון