פורת יוסף קה

דאימא רב איירי בלא אמרה נבעלתי ואיכא ס"ס כו' חדא שמא לא זינתה ואת"ל זינתה שמא לכשר נבעלה משא"כ כאן דאומרת נבעלה ליכא אלא חדא ספיקא כו' ומיגו ליכא כיון דאיסתתר כו' אף שהתוס' כתבו לקמן דלא הוה ס"ס מכל מקום הא מעיקרא חשבו ס"ס ודוק היטב לפענ"ד:

ובזה א"ש מאי דמקשין התוס' בדיבור שאחר זה מההיא נואף ומאי קושיא אימא דההיא נואף איירי באומרת נבעלה כו' כיון דרגלים לדבר מהימנא. אמנם לשיטת בעל תרומת הדשן א"ש דאיהו ס"ל דאף ביחדה ואומרת טמאה אני לך דאינה נאמנת דההיא דרב דאין אוסרין על היחוד נמי איירי באומרת נבעלתי מדלא מפליג כו'. ולפ"ז א"ש הך דהר"ר יוסף משליטון דלא קשה נמי מהך דנואף כו' דהוכחת בעל תה"ד ז"ל דאף בנתיחדה ואומרת טמאה אני לך דאינה נאמנת מדלא מפליג רב באוסרין גופא אי אומרת נבעלתי או לא וכל זה אי אמרינן דההיא דרב איירי באשת איש ולענין לאוסרה על בעלה אית ליה שפיר הוכחה משא"כ לפי סברת הר"ר יוסף משליטון שתירץ דהתם איירי בפנויה ולענין כו' לאוסרה על בנו אם כן אין ראיה דהתם איירי באומרת לא נבעלתי דבאומרת נבעלתי ודאי דאוסרין על היחוד דכיון דפנויה היא ליכא למיחש שמא עיניה נתנה באחר ואם כן אין קושיא מההיא דנואף דהתם איירי באומרת נבעלתי ולכך כו' דלא כמה שכתב בעל תרומת הדשן דכיון דהך דרב איירי בפנויה וליתא להוכחת בעל תרומת הדשן ז"ל כו' ודוק היטב לפענ"ד:

ודע דהא דאמר חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה וכתבו התוס' ז"ל ורישא להודיעך כחו דר"י וסיפא להודיעך כחו דר"ג וכתב מהרש"א הא דלא פירש רש"י כן יע"ש אבל אם נאמר דאפשר למאן דמכשיר בבתה אינו מכשיר בה דאיתא לקמן דף הנ"ל ההוא ארוס וארוסתו כו' דהולד חשיב דיעבד דאי ממזר כו' וכמ"ש לעיל דאמר לדברי הפוסל בה פוסל בבתה דהוה אמינא דאף דלדברי הפוסל בה אפילו הכי בבתה הוה דיעבד דאי חיישינן לנתין ולממזר הוה הולד ממזר ואינו מותר לא בממזרת ולא בישראל כו' ולפ"ז אתי שפיר דרש"י לא פי' כו' כמ"ש לעיל דאיכא למימר דרישא וסיפא תרווייהו להודיעך כחו דר"י כו' אלא דלפי זה לא מקשה הגמרא דהא דאמר רב אין אוסרין על היחוד דהתם איירי באומרת לא נבעלתי והכא איירי בנבעלה ואי דתקשה אמאי לא מפליג רב באיסורא גופא כו' י"ל דבאומרת נבעלה אף בלא יחוד אסורה דחיישינן שמא לנתין ולממזר דהתם בפנויה איירי ואיירי בלא אומרת נבעלה ואיכא ס"ס כיון דאיירי בפנויה ולענין לאוסרה לכהונה כו' ואי דתקשה א"כ מאי איריא במתני' ראוה מדברת אפילו בלא יחוד נמי אסורה י"ל דרבותא דר"ג אשמעינן דאפ"ה מותרת ואי דתקשה הא מסיפא שמעינן דאפי' היתה מעוברת י"ל דמסיפא לא מוכח אלא להכשיר בתה דהוה דיעבד ולא להכשיר בה ולכך תני רישא כו' אלא ודאי דליתא לסברת הרא"ש ז"ל דהולד חשיב כדיעבד אלא כפירש"י דלקמן דדיעבד הוא דמפקינן אשה מבעלה וא"כ שפיר פריך מרב כו' ולכך הוצרכו לפרש דסיפא להודיעך כחו דר"ג אבל רש"י ז"ל שכתב דיחוד איחוד פריך כו' דרצה לומר דכאן אמר זעירי מדברת נסתרה היינו בלא נבעלה ופריך שפיר וא"כ איכא למימר דבתה לא אתיא מרישא ולכך לא פי' כפירוש התוס' דסיפא להודיעך כחו דר"ג דאיכא למימר דסיפא להודיעך כחו דר' יהושע כמה שכתבתי דה"א דבתה הוה דיעבד ומודה בה ר' יהושע ומה שכתבתי בסמוך דמפירש"י לקמן גבי ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמי' דרב יוסף דמשמע מלשונו דאין הוולד חשיב דיעבד כבר כתב הבית יהודה והקיקיון דיונה דאפשר דגם רש"י יודה לפירוש הרא"ש ז"ל יעוין שם היטב ודוק היטב לפענ"ד:

עוד שם גמרא והאמר רב מלקין על היחוד ואין אוסרין על היחוד לימא דלא כר' יהושע כו' עכ"ל. הנה אם נאמר דהתם ביחוד פנויה איירי ולענין אוסרה לכהונה לא משני