פורת יוסף קג

ע"ש גמרא מדברת זעירי אמר נסתרה כו' והיא אומרת נבעלתי לכשר כמו שכתבו התוס' והנה לזעירי איצטריך תרווייהו רישא וסיפא להודיעך כחו דר' יהושע דלא שמעינן דמאי מדברת נסתרה אלא מדקתני תרתי ע"כ רישא בנסתרה לחוד ואפ"ה סובר ר"י דאינה נאמנת משא"כ אי לא הוה תני אלא רישא לחוד הוה אמינא מאי מדברת נבעלה ולישנא מעליא נקיט דהא לדידיה אף למ"ד דמכשיר בה פוסל בבתה ומעוברת דנקיט לישנא מעליא נקיט א"כ ה"ה אי הוה תני מדברת לחוד ה"א מאי מדברת נבעלה ולישנא מעליא נקיט ועיין במהר"ם שיף ז"ל ודוק:

ובתוס' בד"ה רב אסי אמר נבעלה אבל נסתרה מודה ר' יהושע דנאמנת וזעירי אית ליה דאף בנסתרה לית ליה לר' יהושע מיגו ואף דבפ"ב אמרינן בהדיא דהיכא דאית ליה מיגו מעליא כגון בשדה של אביך היתה דמודה ר"י ולשיטת התוס' שם דאיירי התם בתובעו כיון דאיכא טענה דמצי למיפטר אנפשיה מהימן י"ל דשאני הכי דכיון דאיסתתר אין אפוטרפוס לעריות ולא הוה מיגו כו' ומיהו אי הוה טענה דלא נבעלתי ודאי דהוה מהימנא דהוה ס"ס אלא דלא חשיב מיגו שסבורה דאי אמרה לא' נבעלתי חשיבא טפי משקרה דאין אפוטרפוס לעריות כו' ומה שכתב מהרש"א ז"ל דסמכו עצמן אמה שכתבו לקמן דזעירי דאמר נסתרה על כרחך מיירי בהיא אומרת נבעלה וע"כ רב אסי סובר דאפילו בכהאי גוונא באומרת נבעלה מודה ר' יהושע דמהימנא כו' עכ"ל ולא אבין דאף אם נימא דזעירי איירי באומרת נסתרה ולא נבעלתי אפ"ה מדלא מוקי רב אסי מתני' בנסתרה והיא אומרת נבעלתי דליכא ס"ס ולכך סובר ר"י דלא מהימנא ולמה ליה לומר מאי מדברת נבעלה כו' וצריך לדחוקי לישנא מעליא נקיט אלא שמע מיניה דסובר רב אסי דאף באומרת נבעלה אפילו הכי מודה ר"י דנאמנת דהוה מיגו דאי בעי כו'. ומיהו הא ליכא להקשות אמאי לא הקשו נמי לזעירי דאמר מאי מדברת נסתרה והיא אומרת נבעלה משמע הא לא ראוה מדברת והיא אומרת נבעלת לכשר הוה מודה ר"י והא לית ליה מיגו כלל כו' די"ל דודאי אסק' אדעתייהו דכהאי גוונא מודה ר"י דאמרינן מיגו בפ"ב גבי שדה ושל אביך אלא דיש לומר כפירש"י שם דפירש דאין שור שחוט לפניך היינו שאין הלה תובעו הא בשור שחוט לפניך כו' וא"כ דוקא ראוה מדברת הא לא ראוה מדברת דהיינו נסתרה אלא שהיא אומרת כן ודאי דנאמנת דדמיא להא שדה זו של אביך משא"כ ביחוד דהוה כמו הלה תובעו דכיון דאנו רואין שיחדה עם זה אנו שואלין אותה מה טיבו של איש זה ועיין במגיני שלמה מה שכתב שם לכך כתבו דלא כן אלא כמה שכתבו התם דהתם נמי איירי בהלה תובעו אלא היכא דאית ליה מיגו לאיפטורי אמרינן שפיר מיגו. אלא דזעירי סבר כיון דאיסתתר אין אפוטרפוס כו' ולא הוה מיגו ורב אסי סבר דמכל מקום הוה מיגו. ואיך שיהי' קשה מאי קושיא על רב אסי אימא דגם רב אסי סבר דלא אמרינן מיגו לר"י והא דלא אוקמי' מתני' בראוה מדברת והיא אומרת נבעלתי דאפילו בלא נתיח' נמי אסור לר"י וע"כ משום מעלה עשו ביוחסין דאיהו ס"ל דלא אמרינן אין אפוטרפוס לעריות דמהתם איתותב רב אסי וא"כ ע"כ משום מעלה עשו ביוחסין אלא ע"כ מתניתין מיירי ביש עדים שנבעלה ואין להקשות ליתני רבותא טפי דאפילו לא ראינו כלל אלא שהיא אומרת נבעלתי י"ל לאשמעינן אליביה דר"ג דאפ"ה נאמנת ואין להקשות הא מסיפא שמעינן בהיתה מעוברת דמכשיר ר"ג י"ל דאי מסיפא הוה אמינא דוקא אבתה נאמנת דהוה דיעבד כו' כמו שכתב הרא"ש ז"ל לקמן בההיא ארוס וארוסתו יע"ש ולקמן יתבאר מזה לכך איצטריך רישא כו'. אבל התוספת לשיטתייהו דכתבו בהא דחדא להודיעך כחו דר"ג שכתבו דרישא להודיעך דר"י ואמאי לא דגם רישא להודיעך כחו דר"ג דאי מסיפא הוה אמינא שאני בתה דחשוב דיעבד אלא דלא סבירא להו כמ"ש הרא"ש ושפיר כתבו דעל כרחך דרב אסי דאמר מאי מדברת נבעלה אבל נסתרה מודה