פורת יוסף קב

ודע דלפ"ז הא דאמרינן לעיל שושבינין למה שמא תראה ותאבד דלאו לכל מילי אהני שושבינין דאם יוצא דם ויאמר לא מצאתי פתח אינו נאמן דאין פתח פתוח לגמרי אם לא יוציא דם אפשר שלענין פתח לא הטה ולענין דם הטה ואף דאין ריחה נודף שמא מחמת הדם ואפשר שבזה אינו נאמן כיון דעל כרחך הטה שמא הטה גם בפתח ודוק לענ"ד:

שם גמרא עד כאן לא אמר ר"ג אלא היכא דאיכא מיגו א"נ חזקה כו' בפירש"י דהעמד חזקת הגוף כתב מהר"ם שיף ז"ל ונימא ברצון זינתה ורצון רובא י"ל דהוה כאינו יודע אם פרעתי לך כו' וע"ש. אמנם הרא"ש ז"ל שכתב בפתח פתוח דראיה מכאן אף דרצון רובא יע"ש ע"כ צריך לומר דסבירא ליה דרובא דברצון אינו רוב גמור אלא מדרבנן ולגבי חזקת היתר לא אמרינן אבל ברי ושמא עם חזקה דהיתר לא הוה רצון רובא כלל כן צ"ל לשיטת הרא"ש ז"ל:

יש לראות בהא דקאמר במתני' היא אומרת משארסתני נאנסתי הא התוספת כתבו בסוף פרק המדיר דוקא היכא דיכולה למימר תחת בעלה נאנסה דאל"כ איתרע חזקת הגוף א"כ מאי האי דקאמר במתני' משארסתני נאנסתי הוה למימר משנכנסתי לחופה וכן הקשה בספר פני יהושע יע"ש בסוף פרק המדיר אבל י"ל דנאמנת במיגו דאי בעי אמרה נאנסתי משנכנסה לחופה דנאמנת לר"ג ומטעם חזקה הוה כשאומרת משארסתני נאמנת. ודע דבשמעתין על כרחך מטעם ברי ושמא ומיגו או חזקה כו' דבחזקה לחוד ודאי רצון רובא ורובא וחזקה רובא עדיף כנ"ל ובזה יש ליישב דלא תיקשי אמתני' אמאי לא אשמעינן רבותא כששניהם טוענים ברי או שמא אלא דבהאי גוונא גם ר"ג מודה ועוד אפילו בפיתוי קטנה אפ"ה אינה נאמנת דחזקת היתר אף דשקול הוא כמו ממון לא אמרינן דנאמנות אלא עם ברי ושמא ודוק:

בדף יג ע"א מתניתין היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את ר"ג ור"א אומר נאמנת הך מתני' לכאורה לא מתוקמא אלא באשת כהן דבאשת ישראל ובקיבל בה אביה קידושין פחותה מג' שנים ויום אחד דאם כן בתולי' חוזרין ואי בספק ספיקא אמאי לא מהימנא לר' יהושע דנאמנת במיגו דאי בעי אמרה בתולה הייתי דלא נאמן כיון דלא מפסיד הכתובה דשקורי קמשקר כיון דאיכא ספק ספיקא אי באשת ישראל כמ"ש לעיל התוספת ואף דר"י לית ליה מיגו היינו בטענה מעולה אבל היכא דמצי לאיפטורי בהך טענה ודאי דאית ליה מיגו כמו שכתבו התוספת לקמן (בדף י"ד ע"א) יע"ש אלא ע"כ באשת כהן מיהו דליכא למימר בטענת דמים דטענה מבוררת הוא הא מ"ע אית לה דמים לשיטת רש"י כמו בוגרת וא"כ מאי טענה היא מ"ע אני הא מ"ע נמי אית לה דמים אלא ע"כ בטענה פתח פתוח ומיהו למאן דאית ליה דאין אומרים מיגו דהעזה אתי שפיר אף באשת ישראל דכיון דהיא מודה דאינה בתולה ומיגו ליכא דלא ניחא לה להעיז בדבר שהוא יודע ואומרת מוכת עץ דלא ידע. ולפ"ז קצת קשה מאי פריך לקמן תרתי למה לי הא איצטריך תרוייהו דהא הך מתניתין איצטריך דאפ"ה ס"ל לר"י דלא מהימנא דאף דאית לה מיגו דלא אמרינן מיגו דהעזה ותרוייהו איצטריכא לר"י דמההיא דלעיל לא שמעינן אלא דלא אמרינן מיגו בטענה מעולה ומההיא לא שמעינן אלא דלא אמרינן מיגו דהעזה אמנם בלאו הכי לא קשה מהך מתני' דהיא אומרת מוכת עץ אני דאיצטריך לאפוקי מדרמי בר חמי אלא דנקיט הך צריכותא נקיט נמי כו' אלא דמ"מ קשיא קצת אמאי לא קאמר נמי לר"י ודוק לענ"ד:

מתניתין ראוה מדברת עם אחד ואמרו לה מה טיבו של איש פלוני וכהן הוא ר"ג ור"א אומרים נאמנת כו' עכ"ל האי ר"א לאו היינו ר"א דפרק הבא על יבמתו דסבירא ליה דפנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה דאל"כ אפילו מהימנן לה דאיש כשר לכהונה מ"מ הוה זונה ונפסלת ג"כ מתרומה אלא דלאו היינו ר"א דהתם וק"ל: