פורת יוסף קא

כתובתה דלא שייך אין אדם טורח כו' אם כן אמאי נאמן כאן כיון דלאוסרה עליו אינו נאמן דאיכא חזקה כו' כמ"ש מהר"ם שיף ז"ל והרב הגדול בספרו פני יהושע ואם כן תו לא מהימן להפסידה כתובה אבל י"ל דמיירי בטענת דמים דנאמן אפילו היכא שאין נאסרת עליו כמה שכתב הבית שמואל באבן העזר (סימן ס"ח) והבאתיו לעיל דכי בעינן חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה דוקא בטענת פתח פתוח דליכא לברורי אבל בטענת דמים כיון דאיכא לברורי מהימן כו' והיא אומרת לא כי או שותקת דמסתמא מיירי סיפא דמתני' כמו רישא דאם לא כן פשיטא דאף באלמנה מן האירוסין אינו נאמן כו'. או כמה שכתב הרב בספרו פני יהושע אמתניתין דאלמנה מן האירוסין דמיירי בטענת דמים והיינו שמביא המפה לבית דין כו' דטענתו מבוררת והיא שותקת דמתניתין אתיא אליביה דכ"ע אליביה דהילכתא כר"ג דברי ושמא ברי עדיף וכן כתבו התוספת אהא דניחוש דלענין להפסידה כתובה איכא ספק ספיקא משמע דמתני' כר"ג אליבא דהילכתא ועוד דמתני' נמי משמע כן דאל"כ הוי פליג עלי' ודוק היטב:

ומה שהקשה בספרו פני יהושע דשומרת יבם שזינתה אסורה לכולי עלמא לכהן א"כ אכתי לא מתורץ מידי יע"ש ר"ל דהיבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהיו לה ג' חדשים וא"כ אימא דזינתה בעודה שומרת יבם ואפשר דמיירי שיש עדים שלא זינתה ומ"ש שיש עדים אההיא קאי סוף דבר העולה מדברינו דחזקה הרי בעולה לפניך לא שייך אלא משנכנסה לרשות הבעל דלא איתרע חזקת האב משא"כ דקידש ובעל לאלתר א"כ איתרע חזקת הגוף ונשאר תרתי לגבי תרתי וכל זה אי אמרינן דאין מוציאין ממון אי לא בהדי ברי ושמא ואף שהתוספת בהמדיר כתבו דאף בלא ברי ושמא עיין בספר פני יהושע שהאריך בזה וכתב התוספת לשיטת רש"י פי' כן ועיין בריש האשה שנתארמלה זאת ועוד אחרת לפי מאי דקיי"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב וכשכ' אחר חזקה דרובא וחזקה רובא עדיף אם לא בהדי ברי ושמא כן כתב בספר פני יהושע וא"כ כ"ש דלא קשיא מידי מהכא דאיירי לענין ממון והכא איירי שהיא שותקת או מכחישתו כמה שכתבתי לעיל כנ"ל נכון ובסוגיות הבאות לפנינו יתבאר יותר בעזה"י ודוק היטב:

שם ע"ב מתניתין הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי והוא אומר לא כי כו' ר"ג ור"א אומרים נאמנת כו' עכ"ל אם נאמר דמתני' בכל גווני מיירי דעל כרחך בפחותה מג' לא מצינו לאוקמיה דא"כ עד שלא אורסה בתולי' חוזרין ובאשת כהן נמי לא מצינו לאוקמיה דא"כ מאי קאמר בגמ' העמד על חזקתה חזקת הגוף הא איכא נמי חזקת היתר לבעלה וחזקת ממון וחדא במקום תרתי לא אמרינן ומיהו ז"א דחזקת ממון כמאן דליתא דמי בהדי ברי ושמא דאל"כ באשת ישראל נוקמי' בחזקת כשרות לכהונה ואף אם נאמר דבכל גווני מיירי אפשר בטענת דמים שהוא טענה מבוררת שמביא המפה לב"ד ואין לומר שמא הטה דיש לומר דבודקין אותה ע"י חביות יין אם אין ריחה נודף הרי היא בתולה ואם לאו הדמים ראיה דאי אפשר למיפתח הפתח בלא דם וא"כ בודאי זינתה. וזה דלא כמה שכתבתי לעיל בסוגיא דמהו לבעול בתחלה בשבת:

אמנם מצאתי בתוספת ישנים דכתבו דאפשר למיפתח פתח בלא דם וא"כ צריך לומר כמ"ש הם דדם נמי אין ריחה נודף יע"ש בתוספת ישנים וא"כ יש בדיקה ע"י חביות ואף שכתבתי לעיל דדמים לחוד ראי' ואמאי נימא שמא הטה ואפילו בבליים שאין בקיאין בהטיה מ"מ אפשר דאירע כן כמה שכתב בספר פני יהושע ועוד מדסתם משמע בכל גווני אינו נאמן וי"ל דפתח פתוח לגמרי אי אפשר כמ"ש החלקת מחוקק והבאתיו לעיל בסוגיא דפתח פתוח והוא בודאי אינו בקי בין סתום לגמרי ובין פירצה זו מדסתמו הפוסקים ולא חילקו בין האומר פתח פתוח לגמרי או לא אלא ודאי דאין חילוק דלא בקי ומיהו בבוגרת נמי לא בקי בין פתח פתוח לגמרי ובין פירצה דחוקה ודוק לענ"ד: