פועל צדק טז

לג) לכבד אב ואם שנא' כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך. שורש זו שיכיר האדם ויגמול חסד למי שעשה עמו לטובה ולא יהי' כפוי טובה והאב והאם הם סיבת היותו בעולם. ע"כ ראוי לעשות להם כבוד בכל יכלתו. ומזה יעלה על לבו להכיר טובת האל ית"ש. שהוא סיבתו וסיבת אבותיו וכי הוא הוציאו לאויר העולם וסיפק כל צרכו כל ימיו ונתן בו נפש יודעת ומושכלת ומזה יערך במחשבתו כמה ראוי להזהר בעבודתו ב"ה

סנהדרין ע"ו סהי"ד ה' רוצח פ"א סה"מ ל"ת רפ"ט סמ"ג לאוין ק"ס סי' תכ"ה יו"ד סי' של"ט סמ"ק סי' פ"ב

לד) שלא להרוג נפש שנא' לא תרצח (בסייף) שורש זו, ידוע הוא ג"כ ממאמר חכז"ל כל המאבד נפש אחת מישראל כאילו אבד עולם מלא. ובכלל זה המלבין פני חבירו והמונע צדקה. והיורד לאומנת חבירו

סנהדרין ד' פ"ד כתיבות מ"ד סהי"ד ה' א"ב פ"א פ"ג סה"מ ל"ת שמ"ז סמ"ג לאוין צ"ו אה"ע י"ז ך' ך"ו סמ"ק סי' ד"ש

לה) שלא לבא על אשת איש שנא' לא תנאף (שניהם בחנק. ואם היא נערה מאורסה שניהם בסקילה. ואם היא בת כהן היא בשריפה והוא בחנק). שורש זו חפץ השי"ת ב"ה שיתיישב העולם כל אחד ממינו ומבת זוגו ולא יתערבו המשפחות. כי כשלון גדולה באה ממנו ועוד היא סיבה לכמה רעות בעולם

סנהדרין פ"ה סהי"ד ה' גניבה פ"ט סה"מ ל"ת רמ"ג סמ"ג לאוין קנ"ד סמ"ק סי' רס"ב

לו) שלא לגנוב נפש מישראל שנא' לא תגנוב (ואם מכרו בחנק). שורש זו נגלה הוא לכל ובכללה גם הגונב דעת חבירו: