פועל צדק טו

שבועות ד' ך"ה ברכות ל"ג סהי"ד ה' שבועות פ"א ה' סה"מ ל"ת ס"ב סמ"ג לאוין רל"ח יו"ד סי' רל"ו או"ח סי' רט"ו סמ"ק סי' קכ"ט

ל) שלא לישבע לשוא שנא' לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כי לא ינקה את וגו' (מלקות) שורש זו שכל אדם יקבע זה בלבו למצוה לבל נזכיר שמו הקדוש לבטלה בפרט שבועות שקר חלילה ומ"מ לדבר מצוה הסכימו חכז"ל להיתר

פסחים ק"ו ב"ב צ"ו ברכות ך' נ"ב שבת ק"ח קי"ט סהי"ד ה' שבת פכ"ט ל' סה"מ מ"ע קנ"ה סמ"ג עשין ך"ט או"ח סי' רמ"ב ר"ס רס"ב רע"א ר"פ רפ"ט עד סי' ש"א. סמ"ק סי' ר"ס

לא) לקדש את יום השבת שנא' זכור את יום השבת לקדשו שורש זו כאשר אמרנו שנקבע בלבינו אמונת חידוש העולם וזכרהו על היין לפי שטבע האדם מתעורר בו הרבה. שהוא סועד ומשמח לבב אנוש ואם הפת חביב עליו יותר יקדש על הפת. וביציאתו להבדיל על היין דוקא כי אז יותר תאב לשתי'

כריתות ב' סנהדרין ס"ו שבת פכ"ג סהי"ד ה' שבת פ"א וה' שגגות פ"ז סה"מ ל"ת ש"כ סמ"ג לאוין ס"ה או"ח סי' ש"א סמ"ק סי' רפ"א

לב) שלא לעשות מלאכה בשבת שנא' לא תעשה כל מלאכה (בעדים ובהתראה סקילה, במזיד כרת, בשוגג חטאת), שורש זו, שנהי' פנוים מעסקינו לכבוד היום כדי לקבוע בנפשותינו אמונת חידוש העולם כנ"ל שהוא חבל המושכת כל יסוד הדת. וגם יש בו זכירת נס מצרים שהיינו שם עבדים ולא היינו יכולים לנוח בעת חפצינו במנוחה והקב"ה הצילנו מידם וציונו לנוח ביום השביעי

קדושין ל"א סהי"ד ה' ממרים פ"ו סה"מ מ"ע ר"י סמ"ג עשין קי"ב יו"ד סי' רמ"ה סמ"ק סי' נ'.