פני יצחק חלק ו צד

אנה ואנה דעי"ז אני נוצח לאוה"ע כתי' הבר"י ז"ל כנ"ל. ועוד כבודי דישראל י"ל דין חתיכה הראויה להתכבד דאפי' באלף לא בטלה ועוד ומרים ראשי ע"ד כי תשא את ראש בנ"י דהו"ל דבר שבמנין דאפי' באלף ל"ב. ועוד קולי אל ה' אקרא כי הוא אמר אחר"ל והוא ציוה לי ג"כ לא יהיה לך א"א ע"פ ועוד ויענני מהר קדשי סלה דע"י נתינתו הארץ לנו אית לן דין קבוע ואפי' אחר שהגלנו מארצנו הדרן לניחותין ולקביעותין כנז"ל. ועוד דאני ע"י תח"ה אני נחשב אפי אחר המיתה כאלו שכבתי ואישנה והקיצותי בתח"ה ובזה נמנים המתים עם החיים כנז"ל. ועוד כי ה' יסמכני בקירבה דמוכחה ובסברא אלימתא טובא דעדיפא מרובא דידהו: ובכן מכח כל אלו התי' לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי האי טענת רבים הנז"ל וק"ל. הדרן להנהו קראי דהמן ישנו עם אחד וכו' דאפ"ל באו"א והוא בהק' סברת הרמב"ם ורבותיו ז"ל דס"ל דאין אד מתחייב בדשא"ק אפי' בקנין כמ"ש בפיו"ד דמכירה יע"ש ועם דכל הפוס' ז"ל הבאים אחריהם חלקו ע"ד והסכימו דבקנין אדם מתחייב גם בדשא"ק עכ"פ כתבו הפוס' ז"ל דהמוחזק מצ"ל קי"ל כהרמב"ם ורבותיו ז"ל כידוע. ובדין מקח וממכר דשא"ק כתב מהרש"ח ז"ל בתשו' הבי"ד הכנה"ג בח"מ סי' ס' הגב"י אות ל"ה דבמוכר לחבירו דשא"ק גם הרמב"ם ורבותיו אזלי ומודו דמהני יע"ש והרב חש"ש ז"ל שם סקל"ב כתב דהרב נ"ש ז"ל הוכיח מד' הפוס' דלא ס"ל חי' זה דמהרש"ח ז"ל וגם הרב משל"מ ז"ל שם כתב דהריטב"א ז"ל פליג ע"ד מהרש"ח הנז' יע"ש: באופן דגם במוכר דשא"ק פליגי ביה רבוותא ז"ל דא"א מוכר דשא"ק לד' הרמב"ם ורבותיו ז"ל כנז"ל. עוד כתב הרב כנה"ג ז"ל שם אות מ"ה דע"י שליח יכול להתחייב גם בדשא"ק לכ"ע וכ"כ עוד הרב הנז' בסי' קכ"ח הגב"י אות ז"ך יע"ש. עוד כתב הכנה"ג סי' "ז הגב"י אות קכ"ד משם מהרא"ג ז"ל דאפי' להרמב"ם ורבותיו ז"ל אם כתב החיוב בשטר דאפי' דהוא דשא"ק מתחייב יעש"ב. ועם דהרב שמחת יאודה ז"ל בסי' ע"ה פליג ע"ז יע"ש מ"מ כתבו האח' ז"ל דאם כתב השטר של החיוב או המכר בכל חו"ת ובכל חז"ס לכ"ע מהני אפי' דהוי דשא"ק דכיון דמהני לדשלב"ל דגרע טפי כ"ש דמהני לדשא"ק וברור: עוד כתב הרב נח"ב ז"ל והבי"ד הרב שמע יעקב ז"ל פ' ויגש דהמלך מתחייב גם בדשא"ק לכ"ע כמש"ה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך ע"ג יע"ש וכ"כ הרב דרכי איש ז"ל בדרוש שבת זכור דהמלך מצי להקנות גם דבר שאינו מסויים יעש"ב: והרב מהר"י, באסאן ז"ל בסי' ד"ן כתב וז"ל ובקצרה אני אומר שגדר הענין להבדיל בין דשא"ק לד"ק הוא שכל דבר אשר לא יוכל לימנות לדעת מספרו בעת החיוב וההקנאה זהו דשא"ק אבל דבר דאפ' להימנות אעפ"י שהוא לא מנאם איהו דאפסיד אנפשיה דכיון שהיה בידו למנות ולא מנה גמר ומקני ומזה דן בנ"ד בראובן שנתן כל נכסיו במ"ב לאשתו והשואל רצה לבטל המתנה מט' דשא"ק והוא ז"ל חלק עליו כיון שהיה הנותן יכול למנות נכסיו שנתן יעש"ב: ענ"ק חקירת הרב כנה"ג ז"ל בח"מ סי' כ"ה בכללי הקי"ל אות י"ב, במי שזוכה בט' קי"ל אם חייב לשלם בדיני שמים או לא והאריך בזה וסו"ד אסיק דפוק חזי מאי עמא דבר שלא ראינו בפוס' המזכים בט' קי"ל שיאמרו חייב לצאת יד"ש אין גם אחד שיבאר כזה יע"ש והרב יד אליאו בסי' ע"ח הבי"ד המט"ש שם אות ע"ח כתב דאפי' מדת חסידות ליכא יע"ש. ובכן נבא לביאור הכתו' הנ"ל דהנה המן הרשע ביקש לקנות את ישראל מאחש' הקנאה ברורה שלא יהיה עליו שום ערעור בדין כלל. ברם דא תברתיה היותם ישראל מפוזר ומפורד בה"ע ולא מצי איהו למנותם לדעת מספרם וכיון שכן הו"ל דשא"ק ולהרמב"ם ורבותיו ז"ל לא קנה כלום דישראל המוחזקים בגופים מצ"ל קי"ל כהרמב"ם ורבותיו וקי"ל כמ"ד דגם במכר ס"ל דל"מ בדשא"ק והמכר בטל ואפשר דגם אחש' יחזור בו ג"כ בט' קי"ל הנ"ל וז"ש המן ישנו עם אחד שהיה מקובץ במקום אחד והיה ידוע מנינם ומספרם אבל כעת הוא מפו"מ בה"ע ואין אני יכול כעת למנותם ולדעת מספרם ואני חפץ לקנותם ממך הקנאה ברורה בלי שום ערעור ופקפוק כלל ולא מצאתי תיקון לזה לצאת י"ח דעת הרמב"ם ורבותיו ז"ל כדי שלא יטענו קי"ל כי אם בזאת מטעם שהם יושבים בכל מדינות מל' ואתה בידך לגזור אומר בכתי' המלך ע"כ שרי המדינות למנותם ולדעת מספרם כדרך שעשה דהע"ה שמנה אותם ע"י יואב כידוע. וא"כ כיון שאתה יכול לעשות כן הגם שתמכרם לי כעת בלתי דעת מניינם המכר קיים לכ"ע ט' דאיהו דאפסיד אנפשיה וכמ"ש מהרי"ב ז"ל וכנז"ל ומה שהוצרכתי לטעם זה משום שזה העם שאני רוצה לקנותם ממך דתיהם שונות מכל עם כלו' שיש להם דת ודין ששונים ההלכה והדין מכל עם אלו הת"ח הפוס' ז"ל וכמשז"ל ע"פ הגד לעמי פשעם אלו הת"ח כידוע. וכלו' דיש להם דין קים לי וכשימצאו תרי פוס' המזכי' למוחזק טוענים קי"ל לזכות המוחזק אפי' שאותם ב' פוס' המזכים להמוחזק הם נגד כל שאר הפוס' עכ"ז אינם משגיחים בס' רוב הפוס' המחייבים כלל וזה הדין עצמו שיש להעם הזה לזכות המוחזק בט' קי"ל כב' פוס' לא נמצא כזה בשום דת זולתם כלל ולא עוד אלא שגם את דתי המלך מלש"ע אינם עושים דאפי' לצאת ידי שמים לצאת יד"ח רוב הפוס' המחייבים ואפי' מדת קונם שהוא מדת חסידות לית להו לקיים החיוב והמכר בדשא"ק עפי"ד רובא דרבוותא ע"ד הרמב"ם ורבותיו לית להו ולזה הוצרכתי למצא תיקון וטעם נכון לכ"ע עפי"ד מהרי"ב ז"ל וכנז"ל כדי שלא יוכלו לטעון קי"ל כלל וגם אתה אינך יכו"ל קי"ל בעדם לבטל המכר מט' מהרי"ב ז"ל וז"ש ולמלך אין שוה להניחם לטעון קי"ל בעדם כלל מט' מהרי"ב ז"ל וכנז"ל: א"נ אפ"ל דרמז לו ג"כ במ"ש ואת דתי המלך א"ע דר"ל דמטע"ז דדשא"ק ומצ"ל קי"ל הם פוטרים עצמם מלקיים מצוות התורה שלהם מטעם דהו"ל דשא"ק וטוענים קי"ל כמ"ד דאין אדם מתחייב בדשא"ק וכדחזינן להרב מתת יד ז"ל בפ' כי תשא שחקר כזאת על קבלת התו' והמצוות דהו"ל דבשא"ק ואיך נתחייבו ישר' בקבלתה ובקיומה יעש"ב. וזה רמז לו המן הרע באו' ואת דתי המלך מלש"ע אינם עושים בט' דהו"ל דשא"ק וקי"ל כמ"ד דל"מ וא"כ בנ"ד במכירה זו למלך אין שוה להניחם לטעון כן כלל: א"נ דכיון שהם אינם מקיימים תורת ה' הו"ל מורדים במל' והמורד במל' ח"מ ולזה למלך א"ש להניחם. ואולם חשש המן הרשע פן יאמר לו אחש' דלמה יומתו כיון דדינא קא משתעו דהכי אית להו דינא דקים לי ובדין הוא שיהיו פטורים מקיום התורה והמצוות ואי להם דין מורד במל' וגם מה שאתה רוצה לקנותם ממני עפי"ד מהרי"ב ז"ל כיון דבידי למנותם וכנז"ל הא אשכחן להרב שנות ימין ז"ל דפ"ד ע"ד דהוכיח במישור דהרמב"ן ז"ל פליג ע"ז יעוש"ב. וא"כ אכתי זוכים ישראל בנפשם לבטל המכר בתרי קי"ל ואנן טענינן