פני יצחק חלק ו ז

ספיקי רויחי לפוטרה בלא גט זה יצא ראשונה דהנה נודע דקי' בעד אחד אינם אלא ס' קידושין והגם שכל רבני האח' ז"ל החמירו להצריכה גט מ"מ הם אמרו דאין להחמיר רק בדליכא ריעותי וס' אחריני ברם בדאיכא תו תרי ס' אחריני לכ"ע תו אינה צריכה גט כלל ולהיות שכבר הארכתי בעניותי בפרט זה בכמה תשו' בסה"ק פנ"י ח"א סיו"ד ובסי' י"ג ובסה"ק פנ"י ח"ה בסי' ז' וט' וי"א עש"ב א"כ אין צורך כעת לכפול הדברים דמשם באר"ה שכן עלתה הסכמת כל רבני האח' ז"ל לבטל קי' ע"א בתרי ס' אחריני לבד הס' הא' הנז' וע"ע בס' הבהיר דברי שמואל הנד"מ להרב מהר"ש ארדיטי ז"ל באה"ע סי' צ"ב שכ"כ יעש"ב. וזאת מצאתי בנ"ד עוד תרי ס' רברבי מלבד הס' הא' דקי' בע"א והם מצד הפקעת הקי' ופסלות העדים מכח הסכמת עירנו יע"א שלא יקדש כי אם ביו"ד וברשות חבר עיר כידוע והובאה בס' ברך משה גלאנטי מ"ד ז"ל ריש סי' ל"ג יע"ש דבהא איפליגו רבוותא ז"ל אי נפקעין הקי' ואי נפסלו העדים גם לאותה עדות מכח ההסכמה הלזו או לא וכבר הארכתי אני עני גם בזה בסה"ק פנ"י ח"א סי' י"ג וט"ז ובפנ"י ח"ב מדע"ג ואילך ובפנ"י ח"ה בכל תשו' הנ"ל ואסיקנא בעניותין התם להתירה בלא גט בכח הני תרי ס' שמצד ההסכמה הנז' בצירוף ס' אחר יעש"ב. וע"ע בתשו' הגאון שער אשר ז"ל באה"ע סי' ל"א שהביא לנ"ד תרי ספיקי הללו דמצד ההסכמה הנז' וכתב שהם ריעותי אמתני ונקיפי טובא עש"ב ואם הגאון ז"ל כ"כ על הסכמת רבני עירו שי' דלא הוזכר בה הפקעת כסף הקי' כלל כ"ש וק"ו דאמרי' הכי בהאי הסכמה דפה דמשק יע"א אשר עמדו כבר עליה רבני עיה"ק ירושת"ו בתשו' הרמתה הבאה בס' נדיב לב ח"ב אה"ע סי' ח' ואישרוה וקיימוה באשרתה דדייני ועלתה הסכמתם דעפ"י הסכמה זו יצאה המתקדשת אפי' בב' עדים ושניהם מודים אשה יוצאה מאיסור תורה לגמרי כיעוש"ב א"כ כ"ש בנ"ד דאין כאן רק קי' בעד אחד דבלאו"ה רבו הסוברים דהא דחייש לקי' בעד א' אינו אלא מדרבנן כמ"ש בשמם הגאון הרב שער אשר ז"ל שם סי' כ"ט וסיים עלה דאפי' לפי מ"ש מד' הרמב"ן דר"פ חייש מדאורייתא מ"מ כל לגבי דידן דרובא דקמאי ובתראי ס"ל דקי' בעד א' אינם כלום וגם דאית לה חזקה דפנויה א"כ כיון דאית לן רובא וחזקת דהיתרא פשיטא ודאי דמפקנא אית לה מדאורייתא והו"ל בדרבנן ופשיטא ודאי דאזלינן לקולא לכ"ע מבלי שום פקפוק כלל וכו' עכתד"ק עש"ב ודון מניה ואוקי באתרין דכוותה ממש וכמובן וכ"כ הרב דברי שמואל ז"ל הנז' שם בסי' ב' דקכ"א ע"א יעוש"ב. ועם דהגאון הרב שער אשר ז"ל בסי' ל"א הנז' לא הסכימה דעתו להקל לגמרי כי אם בריבוי ספיקי כמבואר בד"ק שם מ"מ לא תידוק מניה דאי לא אשתכח רק ג' ספיקי לא היה מסכים להתירה בלא גט דהא ודאי ליתא שהרי מני"ר גופיה שם בסס"י כ"ט עלה בהסכמה להתירה בלא גט בתלת ס' לחודייהו ותמה שם ע"ד מהרח"פ ז"ל דמצריך ד' ס' כדי להתירה בלא גט דליתא כיעו"ש אלא משום דבאותו נדון דבסי' ל"א נפק דק ואשכח ס' אחריני נמי לכך כתב כן וכמו כן י"ל בנדון רבני ירוש' ת"ו דבנדיב לב הנז' וכמובן והרב עבודת הש"ס ז"ל בתשו' אה"ע סי' ט"ו דפקפק טובא בהוראת הגאון הרב שער אשר ז"ל דבסי' ל"א הנז' כיעוש"ב לא ראה תשו' הגאון הנז' גופיה שבסי' כ"ט הנז' כנראה מדב"ק דלא שלטו עיק' כי אם בהדייא דסי' ל"א וברור. והגם דהקי' דנ"ד היו בגינה דחוץ לעיר וי"ל דלא גזרו בהסכמת עירנו יע"א רק על המקדש תוך העיר דוקא ולא על חוץ לעיר כמ"ש הרשב"א ז"ל בח"א סי' תק"ן והוב"ד במוהריק"ו שורש פ"ד יע"ש. הנה מ"מ כיון דבנ"ד גינה זו היא סמוכה לעיר ממש כנז' בשאלה א"כ הו"ל תוך תחומה של עיר ודינה כתוך העיר ממש ועיין בתשו' הרב מהר"י בי רב ז"ל סי' על כפר גובר הקרובה לדמשק מהלך שליש שעה ורחוקה מהעיר יותר מהגינה הנז' בכמה מילין כנודע וע"ע בתשו' הרב החסיד ראש"ל רב אג"ן ז"ל בס' חוקי חיים סי' מ"ש בזה יע"ש. ומ"ש הרב מהר"ח רומאנו ז"ל בתשו', כי באה בס' ישמ"ל סי' ז' שהסכמת דמשק היא גם על המקדש חוץ לעיר יע"ש אחהמ"ר לא דק שפיר בלשון ההסכמה דילן הנ"ל כמבוארת בס' ברך משה כנז"ל: איך שיהיה עלה בידינו היתר גמור לאלמנה זו דנ"ד בתלת ספיקי הנז' כהסכמת הגאון הרב שער אשר ז"ל בסי' כ"ט הנז' וכהסכמת רבני וגאוני עוב"י תוניס יע"א כמ"ש בשמם הרב ערוך השולחן אה"ע סי' מ"ב וכ"כ הרב משכה"ר ברדצ"ו ע"א וע"ב וכמ"ש בשמם הרב אוזן אהרן ז"ל במע' החי"ת אות ה' יעש"ב וכבר הארכתי קצת בזה בתשו' שבס' פנ"י ת"ה יעש"ב: וכדי לצאת יד"ח הרב מהרח"ף ז"ל דמצריך ד' ספיקי כדי להקל בלא גט הנה כדי לעשות ד"ץ אביא עוד ס' אחר והוא זה אשר הולידו מהראנ"ח ז"ל בח"א סי' ס"ח דיש צד קולא מצד סברת הסוברים דאדם שנשבע שלא לעשות דבר אחד ועשאו דאי עביד לא מהני וכבר נמצא להמרדכי ומהרי"ו שפסקו כן וכיון דרבים הם צדדי הס' ראוי לסמוך עליהם בנ"ד יע"ש וכבר בכמה תשו' שלי הבאים בסה"ק פנ"י ח"א וח"ב וח"ה הבאתי בעניותי גם סניף זה כנדונות ההם בס' קידושין להקל לגמרי ושכ"כ כמה מרבני האח' ז"ל ושהרב שער המלך ז"ל בה' גירושין אסיק דהרמב"ם פסק כרבא דאי עביד ל"מ יעש"ב ועתה ראיתי מ"ש הגאון החק"ל ז"ל בא"ח סס"י ע"א שכ' דאין במ"ח זו דאביי ורבא בירור אי הל' כאביי או כרבא וכו' יע"ש ולא זכר שר להשעה"מ דהכריח דקי"ל כרבא כנז"ל ובכן גם בנד"ז חזי לאצטרופי האי ס' בהדי הנך ג' ספיקי הנז"ל וגם הרב מהרח"ף ז"ל אזיל ומודה דיש להקל לגמרי להתירה בלא גט כלל וברור: ומה גם לדעת הרב בני חיי ז"ל ביו"ד סי' של"ד דס"ל דבחרמי ציבור אי עביד ל"מ לכ"ע יעו"ש והסכמה זו דנ"ד בחרמי ציבור היא כנודע אך לד' הגאון החק"ל ז"ל ביו"ד ח"ב סי' מ"ט ובח"א דח"מ סי' קי"א דקס"ד ע"א דפליג ע"ד הבנ"ח ז"ל עכ"פ הדרן לד' המ"ר ומהרי"ו ולמהראנ"ח ז"ל ולרבני האח' דנסתייעו גם הם להקל מדבריהם ז"ל גם בחרמי ציבור הם המדברים כיעושד"ק ובפרט דבנ"ד הרי ראובן המקדש דנ"ד עבר ג"כ על שבועתו עצמו שנשבע לאשתו הא' שלא ישא אא"ע וכו' ואתאן לס' המרדכי ומהרי"ו ז"ל דס"ל דאי עביד ל"מ וס' מיהא הוי וכבר בסה"ק פנ"י ח"ב דע"ה ע"ד ובפנ"י ח"ה בתשו' הנ"ל נרגשתי מפלי"ד אי קי' בכלל נישואין או"ל עכ"פ אסיקנא התם דג"ז מידי פלו"ד ל"ן ומינה לנד"ן וכמובן. זאת תורת העולה הלענד"ן דאלמנה זו דנ"ד שריא להתנסבא למי שתרצה בלי גט מראובן דנ"ד כלל כנלע"ד לדינא דוקא ואם יסכימו עמי תרי מרבנן דפקיע שמייהו וכ"ש ב"ד הגדול שבירוש' ת"ו הע"י גם למעשה גם ידי תכון עמהם וצו"י י"מ וימ"ן כיר"א פי המדבר אנא זעירא דמן חברייא: הצעיר יצחק משה אבואלעפיא ס"ט הסכמת מע' הרבנים הגדולים ב"ד הגדול שבירושת"ו על הפס"ד הנ"ל וז"ל הטהור: ראה ראינו האי פס"ד דשדר לן מע' הרה"ג שלשלת יוחסין סבא דמשפטים כמהר"ר יצחק אבואלעפיא הי"ו