פני יצחק חלק ו ה

שלו א"כ אין כאן שכר הליכה. וכשראה הקידושין בעיניו לא הי"ל ליטול שכר כדי להעיד כשאירע זה המעשה בפניו ובודאי זה נכלל בכלל הנוטל שכר להעיד עדותו בטלה. ובפרט העד הב' שהעיד שאחר שראה הקי' תבע ונטל שכר אחר שכבר חל חיוב עליו דאם לא יגיד וכו'. הא ודאי דבר פשוט דהוי בכלל הנוטל שכר להעיד עד"ב. והגם דאינו אלא מדרבנן הנה כבר כתבנו שגם נערה זו דנ"ד לית בה איסור תורה מכח ההסכמה העשויה בעירנו יע"א לדעת רובא דרבוותא ולית בה כ"א איסור דרבנן כמ"ש רבני וגאוני עיה"ק ירושת"ו וא"כ אתי דרבנן ומפיק דרבנן ועוד דאפי' לדעת קצת רובא דרבוותא דס"ל דאכתי לא נפקא מאיסור תורה מ"מ יש לסמוך ולצרף ס' הרי"ף והעיטור ושאר גאונים ז"ל דס"ל דגם המקדש בפיסולי עדות דרבנן בטלה עדותם לגמרי. ומהרשד"ם ושאר גדולי הפוס' ז"ל הבי"ד הכנה"ג באה"ע סי' מ"ב הגב"י אות ק"ל שעשו בנ"ד ס"ס להקל לגמרי עפ"י פלוגתא דרבוותא הנז' בדין קרובי האם אי פסולים מד"ת או מד"ס ואת"ל מדרבנן שמא הלכה כהרי"ף ודעי' הנז' יעש"ב ולא היה להם ספק אחר בהפקעת הקי' מכח ההסכמה כדאיכא בנ"ד ולא שום ס' אחר ועכ"ז הסכימו להקל לגמרי בס"ס הנז' בצירוף ס' הרי"ף ודעי' כנז"ל ומוכח מנייהו נמי דגם עד הפסול מדבריהם פוסל נמי עד הב' הכשר שנצטרף עמו וכמובן. ועם דס' הרי"ף ודעי' הנז' הם מיעוט נגד רוב דרוב ככל הפוס' פליגי ע"ד הרי"ף ז"ל וסברי מרנן דהמקדש בפיסולי עדות מדרבנן צריכה גט כיון דמדאוריית' הם כשרים לעדות. וא"כ כיון דהוי ס' הרי"ף הנז' מיעוט נגד רוב לא חשיב ס"ס כיון דאינו שקולי מ"מ בנ"ד לא הוצרכנו לס' הרי"ף ז"ל ודעי' הנז' כ"א לס' מיעוט הפוס' דס"ל דאכתי ל"ן מאיסור תו' גם מכח ההסכמה כנז' א"כ הו"ל בנ"ד מיעוט נגד מיעוט וא"ש האי ס"ס כמהרשד"ם גם בנ"ד וכמובן: ולפי"ז י"ל דהגם דנימא דעדות עד הא' לא בטלה מחמת שנטל שכר קודם שהעיד משא"כ האמת לענ"ד כנז"ל מ"מ כיון שנצטרפה עם העדות הב' נפסל גם הוא ונתבטלה גם עדותו כנז"ל והגם דנימא דעדותו קיימת מ"מ אין כאן אלא עד אחד דהו"ל מקדש בע"א דאין חוששין לקי' שלו היכא דאיכא ספיקי אחריני בהדיה כמ"ש אני עני במ"א בארוכה כהסכמת כל הפוס' ז"ל: וכ"כ הגאון הרב שער אשר ז"ל בתשו' אה"ע סי' ל"א דצ"ד סע"ד דנפסל עד הכשר כשנצטרף עם העד הב' הפסול וז"ל שם. והגם דלסברת היש מורים שהביא הרב כנה"ג ז"ל בח"מ סי' ל"ו הגהט"ו סק"א שלמדו מד' התוס' שאעפ"י שנמצא אחד מהם קרוב או פסול לא אמרינן דנתבטלה כל העדות אלא דלא ליהוי כב' עדים אבל לע"א מיהא מהני ואכתי יש לחוש לס' הסמ"ג שחושש במקדש בע"א להצריכה גט מ"מ כבר הסכימו כל רבני האח' ז"ל דאין לחוש לס' זו כלל ובהוזמנו שניהם לעדות ונמצא אחד מהן קרוב ופסול אין כאן קי' כלל וכמו שכ"כ בתשו' אביר יעקב אה"ע סי' כ"ד דקמ"ג שאסף וקבץ כל הצורך בזה כיעו"ש: וגם למ"ש להרב מש"ל בפ"ה מה"ע שהביא תשו' הריב"ש סי' קס"ח וקצ"ה דס"ל דבנמצא אחד פסול בנגיעת דבר לא אמרינן דנתבטלה כל העדות והגם דהרא"ש בתשו' סי' י"ג כלל ג' והבעה"ת שנ"א ח"ד סי' ח' פליגי עליה דהריב"ש וס"ל דנתבטלה כל העדות מ"מ כ' הרב דרשום בזכרונו דרוב הפוס' ס"ל כהריב"ש וסו"ד הניחו בצ"ע יע"ש מ"מ כיון דמידי ס' ל"ן הרי אית לן ס"ס בענין זה מצד פסלות זה העד לבד ס' אי נתבטלה כל העדות כדעת הרא"ש ובעה"ת ואת"ל כדעת הריב"ש דבפסלות זה דנוגע בדבר לא נתבטלה כל העדות ואכתי לא פלטינן ממקדש בע"א דילמא קי"ל במקדש בע"א דאין חוששין כלל לקידושיו כמו שפשטה ההוראה מכל האחרונים בזה וכמו שכ"כ בתשו' הרב אביר יעקב ז"ל שם שאסף וקבץ גם בזה יעש"ב עכ"ל ז"ל ע"ש. ודון מינה ואו"ב וכמובן. ומ"ג דנוטל שכר להעיד דעדותו בטלה כנז"ל אינו משום לתא דנגיעת דבר הוא דבטלה עדותו אלא משום גזירת הכתוב הוא דבטלה עדותו דהו"ל ממש כדין נמצא אחד מהן קרוב או פסול דבטלה כל העדות כס' הפוס' ז"ל. ובפרט שכבר כתבנו שגם העד הא' חשיב שפיר כנוטל שכר להעיד דעדותו בטלה כיון שאין כאן שכר הליכה דשם נמצא וכאן היה כנז"ל ופשוט: עוד איכא תרי ספיקי אחריני בנ"ד והם גדולים ועצומים מאד. חדא מצד חומר של ההסכמה אי פקעי הקי' לגמרי או"ל. ועוד שנית מצד פסלות העדים אם נפסלים העדים מכח שמעלו בחרם ההסכמה גם לאותו עדות או"ד מכאן ולהבא הם נפסלים כמו שהארכתי בעניותי בסה"ק פנ"י ח"א וח"ב וח"ה יעש"ב. וכ"כ הגאון שער אשר ז"ל שם סי' ל"א דצ"ה ע"א וז"ל. תו איכא ריעותי אחריני אימתני ותקיפא בהנך תרי סהדי אפי' שהיו שניהם כשרים גמורים מ"ט שהוזמנו לכך לקדש אשה שלא בפני יו"ד ובזה נפסלו לעדות מצד חומר ההסכמה הידועה שהובאה במהרשד"ם אה"ע סי' כ"א ובשאר מ"ת וכו' וסו"ד ספיקא הוי אם נפסלו העדים באותה שעה והקי' בטלים או"ל יע"ש. וגם מצד המקדש עצמו איכא ריעותי אחריתי דכיון שעבר על החרם מההסכמה הופקעו הקידושין לגמרי כמ"ש מהר"י בי רב ז"ל דודאי כשתקנו החכמים התקנה לא היתה כונתם אלא לאפקועי הקי' דאל"כ מה הועילו בתקנתם והרבה מרבני האח' ז"ל נמשכו אחריהם ותפסו אותו לס' אחר וכו' באופן דמצד ההסכמה יש לנו תרי ספיקי גמורים לעשות ס"ס ולבטל הקי' כ"ש בהצטרף שאר הספקות וכו' עכ"ל יעש"ב: ואם כה אמר וכתב איש רבי' הגאון הנז"ל שהם ריעותי אחריני אימתני ותקיפא על אותה ההסכמה שנעשית בעוב"י שאלוניקי יע"א שאינה כ"כ ככל תוקף וחוזק כהסכמת דנ"ד הנעשית בעוב"י דמשק יע"א אשר רבני וגאוני עיה"ק ת"ו ז"ל צללו במים אדירים ואסמכוה רבנן שהיא מוסכמת לרוב הפוס' עד שכתבו שיצאה מאיסור תו' לרובא דרבוותא כנז"ל א"כ ודאי הגמור שהם תרי ספיקי רברבי וב ס' הא' הנז' הו"ל תלתא ספיקי ורוב האח' ס"ל דבתלתא ס' לכ"ע מהניא לפוטרה בלא גט כמ"ש הגאון שע"א ז"ל סוס"י כ"ט והרב משכה"ר ז"ל בכמה דוכתי וכמ"ש בעניותי בזה בסה"ק פנ"י ח"ב וח"ה בארוכה יע"ש ואין צורך לכפול הדברים ומשם באר"ה: איברא לכאורה נראה דבנ"ד לא שייכי הני תרי ספיקי הבאים מכח ההסכמה הנז"ל שהם ספק הפקעת הקי' מכח ההסכמה וספק פסלות העדים לעדות זו ג"כ כיון שהמקדש הנז' הוא מעיר אחרת בירות יע"א ולא שייך לכרגא דמלכא בהדה עיר דמשק יע"א כידוע כיון שכן כבר כ' הרשב"ץ והמבי"ט ז"ל בח"א סי' כ"ו דכל שהוא מעיר אחרת שאין בו הסכמה לא חל עליו הסכמה של עיר אחרת כיון דל"ש בכרגא בהדייהו יע"ש וכבר הבאתי דבריהם ז"ל בסה"ק פנ"י ח"ב סי' יו"ד יע"ש. וא"כ אזדו להו הנהו תרי ספיקי דכתיבנא בעניותין לעיל מכח חרם ההסכמה העשויה בעירנו זאת דמשק יע"א בזמן הרב הג' מהרמ"ג ז"ל הנז' וגם לפי"ז חזר הדין להיות בנ"ד דקיימא באיסור תו' המתקדש הנז' וכמובן: אמנם לענד"ן דאכתי יש לומר דחל חרם ההסכמה על המקדש דנ"ד אף שהוא מעיר אחרת כיון דהוא מעיר קטנה ואנשים בה מעט לגבי עיר דמשק יע"א שהיא עיר גדולה של חכמים וש"ס כידוע א"כ ודאי העיר