פני יצחק חלק ו ד

בחיקו ולא ידע אח"כ מה נעשה ולא שמע מה היו מדברים כו"ע ולא ראה כלים יהלך לדרכו ע"כ היי עדות העד יוסף צפ'די הנז' והעתקנו דבריו אי"ב תב"ת וקיבלנו עדותו בפני המורשים של הבת והם כו' דוד אפ' אסתמבולי הי"ו והר' דיד לאלי הי"ו ויען שהמקדש הנז' הוא בבירות ושלחנו אחריו ולא בא כי כן קיבלנו עדות כל העדים הנז' שלא בפניו כנז"ל ולראית אמו"ץ כוח"ש פה דמשק יע"א והיה זה ביום א"ך טוב לחו' סיון ש' הסת"ר ליצירה וקיים. צ"ל הצעיר הצעיר יצחק משה מרדכי חיים יהודא חיים אבואלעפיא ס"ט משען ס"ט הכהן ס"ט יורנו המורה מה משפט הנערה הזאת ומעשיה האם צריכה גט או"ל עפ"י העדיות האלו ויבא שכמ"ה. תשובה כשאני לעצמי נבהלתי מראות נעויתי משמוע ונלאיתי נשוא לעמוד בדין עסק ביש בנדונות כאלו כאשר הארכתי בעניותי בספרי הקטנים פנ"י ח"א וח"ב ויותר מהמה בסה"ק פנ"י ח"ה בנדונות הקי' בשני עדים כאשר יראה המעיין בדברי שם לבטל מעשה ידיהם של עידי הקי' של המקדש שלא יחרוך רמייה צידו ולא תעשינה ידיו תושיה ולשבר מתלעות עול כאשר חובה עלינו להפך בזכות בנות ישראל שלא לנהוג בהן מנהג הפקר לעשותן כשבויות חרב כאשר האריכו הפוס' ז"ל ראשונים גם אחרונים ובפרט בעירנו זאת דמשק יע"א כי פשתה המספחת ורבו המתפרצים לקדש בב' עדים שלא ברשות אביהם ואמם לאסור אותה בזיקים ולעגנם בכבלי ברזל וכבר צוח ככרוכיא על עירנו זאת הרה"ג ח"ד בדר ראש"ל כמהרד"ח ז"ל בס"ה נדיב לב ח"ב אה"ע סי' ח' וז"ל שם. אנא נפשאי כתבית יהבית אשיחה במר רוחי מדאגה מדבר כי ראיתי שערוריה בעיר דמשק יע"א רבו המתפרצים הנותנים עיניהם בבנות יש' המיוחסות בירכתי ביתם ופורשים רשת עמל ואון לקדשן ובאמת ושקר יזמינו על הקי' לעגן אותן כשבויות חרב זה דרכם כסל למו כאשר וכו' ולית דין צ"ב הראוי לכל בע"ן לחוש על כבוד בנות יש' ואיכא בזה קדושת ש"ש לשבר מתלעות עול ועיני רשעים תכלינה הנותנים עיניהם בבנות הארץ ולא יחרוך רמיה צידו ולא תעשינה ידיהם תושיה וכו' עכל"ה ע"ש. ובכן גם בנד"ז זאת חובתי ואעשנה לקיים דברי חכמים ולבטל מעשה ידי הפריצים דלא יהנו מעשייהו ויצאתי לחפשי בס' הפוס' ז"ל ומצאתי פתח תקוה לפטור הנערה הזאת דנ"ד ולהתירה בלא גט עפ"י הטעמים שנבאר בס"ד וזה החלי וה"א יעזור לי: הנה טרם כל מצוה לאודועי באתר דמתבעי זה כלל גדול כאשר לימדונו להועיל רבני וגאוני תקיפי ארעא דיש' רבני עיה"ק ירושת"ו ב"ד הגדול שבירושלם ז"ל אשר האריכו למעניתם וברוח בינתם המה ראו בחכמתם ברוך שבחר בהם ובמשנתם שכל המקדש אשה בב' עדים בעיר דמשק יע"א היפך ההסכמה הידועה הנעשית שם בזמן הרה"ג מהרמ"ג ז"ל הובאה בס"ה ברך משה ריש סי' נ"ל הנה הנערה הזאת תו' יוצאה מאיסור תורה ואין בה אלא איסור דרבנן כמ"ש הרבנים הנז' ז"ל בתשו' הרמת"ה הבאה בס"ה נדיב לב סוס"י ח' הנז' וז"ל מעתה תבנא לדיננא וכו' שכבר כתבנו דבענין ההסכמה לבטל הקי' ולהפקיר הכסף בכח ב"ד יפה לרוב רובא דרבוותא יצאנו מחשש קי' תו' ולא בעיא גיטא אלא משום חומרא דרבנן וכו' עכ"ל ע"ש. מעתה כיון שיצאה הנערה הזאת מאיסור תו' לרובא דרבוותא כמ"ש הרבנים הנז' כנז"ל לא נשאר עליה כ"א איסור דרבנן כנז' ובפרט דאיכא בררה חזקה דפנויה דמסייע לה לכל ספק שיפול בקידושיה כידוע וכמו שהארכתי בזה בסה"ק פנ"י ח"א ומשם באר"ה כי כן הבא נבא לבאר הספיקות שחלו להיות בנדון זה ואלו הן: זה יצא ראשונה הודאת עידי הקי' הנז'. ב' עדים הראשו' שהם יוסף בקארי ויצחק כיפ'יף הי"ו הנז' אשר הועתקה עדותם לעיל גם את הא' גם את הב' הודו ולא בישו שקיבלו שכרם מיד המקדש לכל אי"א סך ריאל מגידי אחד כנז' א"כ לפי"ז הא קי"ל הנוטל שכר להעיד עדותו בטלה כדתנן במתני' דבכורות פ' עד כמה ופסקה מור"ם ז"ל בש"ע ח"מ סי' ל"ד סי"ח וז"ל כל מי שנוטל שכר להעיד עדותו בטילה כמו הניטל שכר לדון וכו' ואינם צריכים הכרזה אלא הדין והעדות בטל מעצמו וכו' ע"ש ומרן החבי"ב בכנה"ג ח"מ סי' ט' הביא דין זה משם ס' מישרים נ"ב ס"ז ע"ש והא ודאי שלא הביא דין זה משם ס' המישרים כ"א משום סיום דברי המישרים שאם החזיר הממון עדותו קיימת דאלו לעיקר הדין משנה ערוכה היא בידינו ופסקה מור"ם ז"ל כנז"ל ולא היה צריך להביאו משם המישרים ופשוט. ומה שהשמיט מרן ז"ל דין זה בש"ע ה"ט כמ"ש הרב אורח משפט ז"ל סי' ל"ז הגב"י אות כ"ד שסמך מרן ז"ל עמ"ש לעיל סי' ל"ג כל הפסולין לדון פסולים להעיד וכלל שם רבינו בעה"ט ז"ל כל שיש להם צד הנאה בדבר ולעיל סי' ט' פסק דהנוטל שכר לדון דיניו בטלים וכו' עכ"ל ע"ש. ולא היה צריך הרב ז"ל להביא מדברי הבעה"ט ז"ל דהרי מרן בעצמו ז"ל כ"כ בפי' ריש סי' ל"ז וז"ל כל עדות שיש לאדם צד הנאה בה פסול להעיד וכו' ע"ש וכבר רמז בב"י דין זה בש"ע סי' כ"ח מחי' י"ט משם המישרים ע"ש. והנה אמת שדין זה הנוטל שכר להעיד עדותו בטילה אינו אלא מדרבנן כמ"ש הר"ן ז"ל ס"פ האיש מקדש פ"ב דקי' דאינו אלא קנסא דרבנן הוא משום דעבר על מה אני בחנם ורמזו מרן ב"י שם מחו' י"ט הנז' והבי"ד הר"ן ז"ל הרב ארע"ד ז"ל באות ע' אות תע"ד ע"ש. והכי תפסי במושלם הפוס' ז"ל דאינו אלא דרבנן כאשר יראה המעיין מ"מ מלבד דמהריב"ל ז"ל הבי"ד מרן החבי"ב בכנה"ג ח"מ סי' כ"ח אות קל"ט ארי עלה ונסתפק דנוטל שכר יותר מדאי כדי להעיד אם עדותו בטילה מדאו' או"ל ע"ש ובנ"ד דודאי השכר שלקחו העדים חשיב ודאי יותר מדאי. עוד זאת דכבר הקדמנו דלדעת רובא דרבוותא ז"ל בנ"ד אין כאן איסור תו' מכח ההסכמה כנז' משם רבני עי"ק ירושת"ו והסכים על ידם הרב המחבר ראש"ל כמהרד"ח ז"ל שם כיעו"ש. וכיון שאין כאן אלא איסור דרבנן אתי דרבנן ומבטל איסור דרבנן: והגאון בעל פתחי תשו' ז"ל סי' ל"ד אות כ"ח כתב משם מהריב"ל ז"ל דכ"ג ע"ב מסתפק בפיסול העדים שנטלו שכר להעיד אם הוא מדאו' או מדרבנן וכ' משם הגהות רעק"א ז"ל דדייק מל' הרמ"א ז"ל דלקמן משמע דהוא רק פסול מדרבנן וכו' ע"ש. והרואה יראה דמהריב"ל ז"ל לא נסתפק כ"א בנוטל שכר יותר מדאי ברם היכא דנטל שכר מועט אזיל ומודה דאינו אלא מדרבנן ואין כאן מחלוקת דין מהריב"ל ומור"ם ז"ל די"ל דגם מור"ם ז"ל לא איירי כ"א בנטל שכר מועט וכבר האריכו הפוס' ז"ל בד' מהריב"ל ז"ל ושקו"ט בדבריו כמו שיראה המעיין בס' קול ן' לוי סי' ה' ובס' בתי כהונה ח"ב סי' כ"ו ובשאר פוס' ז"ל לא ע"ט האסף פה: והגם דהרשב"א ז"ל בתשו' ח"ג סי' הביאה מרן ב"י ז"ל בח"מ סי' כ"ח העלה דכל שאינו מחויב להעיד מן הדין ונטל שכר להעיד כשר לעדות וכו' יע"ש מ"מ לא אמרה למילתיה הרשב"א ז"ל כ"א בעדים שנטלו שכר הליכה כדי לילך ולראות הענין להעיד בהם כל כה"ג דנ"ד שכפו"ד העדות הא' הנז' בקב"ע הא' ההוא אמר שהיה מטייל שם לרעות בגנים מאליו ופגע בהבחור הנז' וביקש ממנו שיהיה עד בדבר ולקח שכרו כנז' בקב"ע