פני יצחק חלק ו לד

בפי' שמורשה לקדשה בכל סך שירצה הא ודאי מהני ויוכל לקדשה בכל סך שירצה וכ"ש וק"ו שהורשה לקבל סך מ' לירה קרוביה והרי הם של החתן ויכול לקדש לו מהם לירה מקרוביה והרי הם של החתן ויכול לקדש לו מהם אשה ולית דין צריך בישש: עוד מ"ש שאין בשטר ההרשאה קיום ב"ד. אין בדבריהם ממש שלפי דעת מרן באה"ע סי' ל"ה שא"צ עדים במינוי האיש שליח לקדש לו אשה רק שהשליח והמשלח מודים בדבר ובנ"ד הרי כת"י המשלח וההרשאה בתוכו וכת"י יכול להתקיים מכמה כתבים ששלח להם במשך השידוכין וכן כת"י העדים שהם הם החתומים בשטר השידוכין והמשודך והמשודכת עברו ביניהם כמה ויכוחים ולא טענו זע"ז כלום שהשטר מזויף הרי שניהם מודים בחת"י העדים ויכול להתקיים כתי' ההרשאה משם ובפרט שח"י אני החותם א' כבר באה חת"י בכתב שנשלח למע' הרב חד מינן ועד אור תורה עם השד"ר חר"ע הכהן הי"ו ויכול להתקיים משם: ומ"ש מור"ם בהגהה דל"מ הוראה רק אם הודה בפני עדים בדרך הודאה ע"כ מלבד שכבר השיגו ה' הדרישה דמה ענין הגהה זו לכאן עוד זאת שגם דח"מ סק"ה כתב ע"ד מור"ם הנז' ואין נראה להצריך כאן בשליחות להולכה לומר אתם עדים רק שלא יהיה הדבר, כמצחק או לשום אמתלא ע"כ ועיין תשו' הרדב"ז חדשות סי' תקל"ז דאפי' לכתחי' והשליח קבלה וקדש בשטר בלתי מקויים וה' מהרי"ט אה"ע סי' מ"ג כתב דשליחות קי' סגי בכתב דוקא ולא הצריכו עדים אלא בשליח קבלה יעו"ש בד' האח' וכ"ש בנ"ד שיש שטר בעדים וקי"ל עדים החתומים וכו' ובפרט שכוו' משה מנשה בכת"י בא לצוותא על רזא דנא הרי כאילו מעיד על השטר שאינו מזוייף וכ"י הנז' ידוע וכן מ"ש שיחתום החתן בשטר ההרשאה מילתא דלא צריכא שהרי הוא בעצמו ששלח ההרשאה תו' כת"י: באופן שלא היה להם לעכב ולדחות ההרשאה בב' ידים ולעכב החופה על מגן ואינו לפו"ד ואפי"ה לעשות ד"ץ קיימתי שפיר גזרתם ובכן כסא כת"ר יגדל וכו' וחלותי היא שכת"ר ילמוד דבר זה וימחול כבודו להודיעני אם האמת כן או"ל. כ"ד החותם פצ"י שלהי אלול ש' התרנ"ח ברב עוז ושלום. הצעיר מאיר ששון עג'מי ס"ט וזאת תשובתי אליו: למאיר ובא מני"ר רב חביבא עינא ולבא הרב ועצום ספרא רבה כמה"ר מאיר ששון עג'מי מעוב"י צובה יהי שמו לעולם כיר"א: בתר דכפילנא ש"ר מודע לבינה מקבלת מאורות דב"ק על דבר חזרת ההרשאה אשר החזרתיה אני עני שלדעתיה דמר יצ"ו לא היה צורך להחזירה כמ"ש רו"מ יצ"ו בדב"ק וביקש ממני לשנות פרק זה ולהודיעו דעתי המעט הוא וכשאני לעצמי האמת אגיד שלא צדק רו"מ בכל דבריו נר"ו וכמו שאבאר בס"ד: הנה על מה שלא נמצא כתוב באותה הרשאה שם אבי המורשה כתב ע"ז רו"מ דמלבד דאבע"א וכו' עמדו ע"ז ולא עלה בידם ומפני דוחק השעה השמיטו אותו ולא בדרך מקרה וחסרון ידיעה ושהיה לנו להכשיר מק"ו דגט דהרי אף בגט וכו' וכ"ש בנ"ד וכו' עכ"ל יצ"ו ותמהני איך הסכימו המה בחכמתם להשמיט שם אביו מפני דוחק השעה דמה הפסד ונזק היה מגיע למקדש אם יעכבו ההרשאה עד שיחקרו מפה עירנו על שם אביו: ופוק חזי מ"ש הגאון הרב שער אשר ז"ל באה"ע סי' מ"ד כמה הגדיל התימה על גאוני עיה"ק ירוש' ת"ו ששלחו גט ע"י שליח לעוב"י שאלוניקי יע"א עם סי דוואר דאיך לא חששו לס' הגאונים האוסרים בדליכא שום דוחק דהא חזינן כמה אורחי ופרחי הולכים ובאים מהתם להכא ע"י הבאפו'ריס וכיון דכל שעתא מתרחיש להו שליח ישראל להביא הגט הו"ל השתא כמקום קרו ושיירות מצויות דלאו שעת הדחק מיקרי לפי"ד רוב הפוס' ז"ל וכו' עכ"ל יעש"ב: ואם הגאון ז"ל כתב כן על עיה"ק ירוש' ת"ו לשאלוניקי יע"א דהוי מקום קרוב ושכיחי שיירתא וארחי ופרחי טובא ולאו שעת הדחק מיקרי כנז"ל א"כ כ"ש ק"ו דחשיב מעוב"י צובה יע"א לפה דמשק יע"א מקום קרוב בודאי הגמור דע"י הפושטא מגיע הכתב בג' ימים ובתוך שבעת ימים מגיע התשו' להתם והיו יכולים להמתין עד שישאלו על שם אבי המורשה ומאי שעת הדחק שייך פה כיון דהוא שליח קידושין ואין כאן חשש עיגון בזה כלל ומה ראו על ככה למהר ולשלוח ההרשאה בלי הזכרת שם אבי השליח הא ודאי אתמהא טובא וליכא למימר דמאחר דכבר באה ההרשאה חשיב בדיעבד דהא ודאי ליתא דאפי' בגט השלוח ע"י שליח הולכה מעיר לעיר בלי הזכרת שם אבי המגרש או אבי המתגרשת כמה וכמה מגדולי הפוס' ז"ל לא החשיבוהו בדיעבד אלא כשכבר ניתן הגט ביד האשה אבל קודם שנמסר לידה לא התירו ליתנו לה לכתחי' כמ"ש הג"ף שם סקמ"ג דכל שעדין לא נתגרשה בגט זה שלא נכתב בו שמות האבות אינו בסוג בדיעבד יעש"ב וכ"כ להדיא הרב משאת משה בשניות אה"ע סוס"י יו"ד וכ"כ הב"ש בסי' קכ"ט הנז' סק"ד וע"ע בג"ף שם סקע"ז וכ"כ רש"ל ביש"ש בפ' השולח סי' ח"י וי"ט ועדיפא מינה כתב גאון אחד הוב"ד בתשו' מור"ם ז"ל סי' נ"ו שהשיגו על רב שכנגדו שהורה על גט שכתבו שם אבי המגרש שהיה משומד בשם של יהדות לבד משום דבדיעבד אחר שכבר ניתן ביד האשה דכשר וע"ז השיגו ומר הוא דאמר דכיון דיכול לתקן בכתיבת גט אחר כשר אינו קרוי דיעבד אלא חשיב לכתחי' וכן אירע מעשה לפני מהרי"ל על גט שהיה כשר בדיעבד והצריך ליתן גט אחר מטעם דכיון דיכול לתקן חשיב לכתחי' יע"ש הרי דאפי' היכא דכבר ניתן הגט ליד האשה חשיב לכתחי' כ"ש קודם שינתן הגט לידה דלא הוי כבדיעבד ולא אשכחן כחה דהיתרא למוסרו לאשה לכתחי' וכ"ש וק"ו בהרשאת קידושין דלא נכתב שם אבי השליח הא ודאי דקודם הקידושין לא חשיב דיעבד כלל כיון דאיתיה בתקנתא לכתוב ולשלוח אחרת בשמו ושם אביו כיון דהמקום קרוב, ואין עיגון ולא שעת הדחק בזה כלל והגם דרבים מהפוס' ס"ל דאחר שכבר נכתב ונחתם הגט מיקרי דיעבד אפי' שלא נמסר עדין ליד האשה כידוע מ"מ כיון דמידי פלוגתא ל"ן אפי' בגט יש להחמיר לצאת יד"ח הסוברים דדוקא אחר שכבר נתגרשה באותו גט הוא דכשר דחשיב דיעבד ולא קודם שניתן לידה וגם י"ל דאפי' המתירים גם קודם שניתן יודו בנ"ד דיש להחמיר שלא לקדש האשה בהרשאה זו משום דהעדר שם אביו ניכר מגוף הגט וההרשאה דקי' שהרי חסר שם אביו לפנינו והרואה ההרשאה אינו יודע מי הוא השליח הקי' כיון דאיכא איש אחר בשמו וככינויו וחיישינן לתרי יוסף כמ"ש הגאון נוב"י ז"ל במ"ת אה"ע סי' קי"ג ולכך דחו רבנן להחמיר בזה דחשיב כלכתחי' וכבר הגאון הרב שערי אשר ז"ל שם סי' מ"ג עמד בזה בנ"ד שבא גט מנ"א יע"א ולא נמצא כתוב בו שם אבי המגרש וגם בההרשאה ל כתבו רק שם השליח לבד והאריך הרחיב הרב ז"ל בזה ולא מצא היתר ליתנו לה לכתחי' כי אם מטעם שהיה שם חשש עיגון יעש"ב א"כ דון מניה דהיכא דליכא חשש