פני יצחק חלק ו לג

ראוי לילך אחר הרוב אבל בענייני ציבור כמינויים וכיוצא הרי כולם שו"ת הם והמיעוט יכולים למחות ולחילוק זה הסכימו המ"מ והכנה"ג והרב מחנה יאודה קצין ז"ל הכריח דכן הוא דעת מרן ז"ל ג"כ והבאתי דב"ק שם והסכמתי אני עני לדב"ק מכח ההכרחיו' שכ' הרב הנז' ודלא כמהרש"ל ז"ל כיעיש"ב: הנה עכ"ז אין לנו לדון כן בנ"ד ולו' דדעת מרן ז"ל במינויים אפי' יחיד מוחה דשאני נ"ד מכמה טעמי חדא דאכתי יש לנו לדון בנ"ד כהנהו תרי חילוקי דחדית לן הרב כנה"ג ז"ל כנז"ל באיזה אופן יכיל היחיד למחות וכמש"ל: ועוד דכיון דהרב מהרש"ל ז"ל רב תנא הוא ופליג ע"ד הרב מחנה יאודה קצין ז"ל שם א"כ הדר הו"ל ס' איסור תורה ואזלינן ביה לחומרא דאין היחיד מוחה והרוב יכולים לכפות את המיעוט בנ"ד כיון דהרוב הסכימו כדת ש"ת וככל האמור ומדובר: ועלית על כולנה שכבר הרב כנה"ג ז"ל העיד בגודלו שמנהג פשוט הוא שאין משגיחין במוחין כנז"ל ומאחר שכן המנהג הגם דנימא דאין כן דעת מרן ז"ל אלא כמ"ש הרב מחי"ק ז"ל הנ"ל מ"מ אזלינן בתר מנהגא דוקא כידוע: והן עתה ראיתי תשו' הרב פורת יוסף ז"ל דח"מ סי' ב' דעמד בזה על נ"ד ושקו"ט טובא בס' מהרשד"ם ז"ל הנז' דס"ל דאפי' יחיד מוחה ואסיק דס' יחידאה היא ואייתי בידיה תרי חילוקי דהכנה"ג ז"ל הנז' ופסק בנ"ד כשני החי' הנז' דאיתנהו בנ"ד וגם סמך דעתו ז"ל על עדות ההכנה"ג ז"ל שהעיד על המנהג דאין משגיחין ביחיד המוחה וגם כתב שם הרב הנז' טעם אחר ושייך נמי לנ"ד והוא זה דהיכא דליכא חסרון כיס ליחיד המוחה בעיקר המינוי של הרוב אלא שרוצה למנות אחר בהא י"ל דאזלינן אחר הסכמת הרוב כיון דהספק שנפל אינו אלא על מי משניהם הא ודאי דהסכמת הרוב עדיף ויליף לה מר מתשו' מהראנ"ח ז"ל יעש"ב ובנ"ד ליכא חסרין כיס כלל לא לכת הרוב ולא לכת המיעוט כי הרב המתמנה לזה אין לו שום פרס מהקהל כלל כמו שנתברר לי שכן מנהגם וא"כ הא ודאי דאזלינן בתר רובא שהסכימו למנות למי שבא מחמת ירושה דממ"ן שפיר עבדי למנותו דאי הדין נותן למנותו מכח זכות ירושה א"כ יפה עשו למנותו לו דוקא דבזה הם מקיימים מ"ע דאורייתא ואם אין הדין נותן למנותו מכח ירושה מ"מ אם יתמנה אין מגיע לצבור שום נזק והפסד במינויו וכמש"ל משם הגו"ר והדב"מ ומהריט"א והחק"ל ז"ל ואדרבא אם יסכימו למנות אחר יש לחוש דעבדי איסורא דאורייתא וכנז"ל ושכ"כ הרב מהרד"ח ז"ל בנד"ל ח"א דרי"ט ע"ב וכמש"ל: עוד כתב הרב פורת יוסף ז"ל שם דאף מעיק' כשבאים למנותו ויחיד מוחה בלתי טעם אין שומעין לו וכ"כ ההכנה"ג בא"ח סי' ג"ן משם מהרי"ו ועוד דלו יהא אלא כי היחיד המוחה מעיק' עדיף כחו וחשיב כרבים מוחין הנה אפי' לגבי רבים כל שהם אומרים שלא כהלכה והיחיד שכנגדם אומר כהלכה שומעין לו וכד' מהרימ"ט סי' ס"ט וכו' אתד"ק עש"ב ובנ"ד כת המיעוט אומרים שלא כהלכה ואין שומעין להם מכ"ש מדין רבים שאומרים שלא כהל' דאין שו"ל כנז"ל: ועוד תראה בתשו' הרב פורת יוסף ז"ל הנז' שכתב עוד דאם היחיד המוחה רוצה למנות לבן הרב הקודם בטענת ירושה שירש זכות הרבנות מאביו ואביו הוריש זכותו לבנו אחריו כמ"ש הרמב"ם וכו' והריב"ש בסי' רע"א בעובדא דמהר"ר יוחנן בטעמו הראשון שמצד האב ראוי לזכות בנו, אחריו בכל מילי דשררה על הציבור וזכות ירושה הוא דב"ת וכמ"ש וכו' א"כ עפ"י כל האמור י"ל דהחכם שרוצה היחיד למנותו יש לו סרך וזכות מכח אבי ולו משפט הירושה בשררה זו וכו' יעש"ב שלא מצא מקום הרב ז"ל לדחות הבא מכח ירושה כי אם מכח שאינו ממלא מקום אביו וכו' כיעו"ש וא"כ בנ"ד דלא שייכי הנהו טעמי שכ' הרב הנז' על נדון שלו ודאי דדינא יתיב דאפי' יחיד המוחה שרוצה למנות את הבן הבא מכח ירושה היינו שומעין לו כ"ש השתא דהן רבים המסכימים למנותו והיחיד מוחה בלי טעם מספיק דודאי הדין עם רוב הציבור וכופין את כת המיעוט להסכים עמהם לחוש לאיסור תורה וככל האמור ומדובר כנלע"ד ברור וצו"י י"מ וימ"ן כיר"א הלכ"ד אנא זעירא דמן חברייא: הצעיר יצחק משה אבואלעפיא ס"ט סימן ג. את זה שלח לי לשמי מע' הרב העצום ס"ר ל"ו נאמר כמהר"ר מאיר ששון עג'מי הי"ו חד מחו"ר עוב"י צובה יע"א על דבר הרשאת שליח קידושין ששלח לפה עירנו דמשק יע"א והיה בה פקפוקים לפו"ד והחזרתיה קודם מעשה הקי' לכתוב ולשלוח אחרת כדין וכהל' וכן עשה ושלח הרב הנז' הרשאה אחרת ואולם השיגה ידו בכתב מיוחד לי לשמי לסלק הפקפוקים וזאת היתה תשו' וז"ל הזהב וההדר"ת כל שהוא תפארת הועתק פה מגוף כתבו העיקרי אב"א תב"ת: אב בחכמה תורה חתומה האדם הגדול בענקים דולה מים מבורות עמוקים לו זרוע עם גבורה החכמה והמדע ודברים עתיקים מני"ר הרה"ג מעוז ומגדול כמהר"ר נר"ו פחד יצחק בעזרו והיה אדירו כיר"א. יסע קדים ש"ח וש"ן כל שאני זכאי באמירתו כאיש גבורתו והדר מצלינא למען יחי המלך לעולם וכסא כת"ר יהיה. נכון ובריא אולם כיר"א. הנה עט"י ע"ט סופר מאי"ר כי מזה ימים נשלח מאיתי הרשאת קידושין למח"ק ותשב אחור דתהו בה רבנן ולא ידעתי מי הוא המשיב ובכן עשיתי ד"ץ ומלאתי שאלתם: אכן אעיק' דדינא פירכא ושרטטתי וכתבתי ב' שורות ערוכות ושמורות לפני כת"ר למען ישים כת"ר עין השגחתו עליהם וברוב חכמתו ובקיאותו יודיעני ברוב ענותנותו אם אני זכאי באמירתו. הנה חמיתי ראיתי אור כתב מן כוו' משה חיים חזן טוטח ובתוכו רצוף הרשאת הקי' השבה אחור מעי"ת דמשק יע"א ותהי בה משם הרבנים מכמה טעמי ומזה אחזו בעכ"ב הקי' ומתוך דברי יתבאר מאי דתהו בה רבנן והוא מ"ש חדא שאין בהרשאה שם אבי המורשה שמלבד דאבע"א קרא וכו' עמדנו ע"ז ולא עלה בידינו ומפני דוחק השעה השמטנו אותו ולא בדרך מקרה וחסרון ידיעה ולא היה להם לדחות אותה והיה להם להכשיר מקו' הגט דהרי אפי' בגט אם השמיט אבי המגרש או אבי המתגרשת כשר כמ"ש מרן באה"ע סי' קכ"ט ס"ט וכ"ש בנ"ד ואי משום ב' יב"ש הרי פ' מרן ז"ל בח"מ סי' מ"ט ס"ד אבל הם מוציאים שטר על אחר וכו' שכל מי שהשטר יוצא מתח"י אנן מחזקינן ליה כשלו וה"נ כיון שהשטר יוצא מתח"י משה חזן מחזקינן ליה שלו ולא אמרי' שמא לא הרשה אותו אלא לחבירו ובפרט דעמיה צוותא כת"י החתן בשמו: גם מ"ש שצריך הקי' שיהיו מממון המשלח דוקא. ג"ז אינו שכבר פ' מור"ם שם ס"ו בדין שליח א' אם יוכל לעשות ב' אם לא מסר הבעל הקי' רק ציוה אותו לקדשה בכל כסף שירצה אין עושה שליח ע"כ משמע דאם רצה לקדשה הוא בעצמו בכל כסף שירצה רשאי ובנ"ד כתוב