פני יצחק חלק ו לב

לשתיקת מהרר"י אבל כל שיש טעם נכון לשתקיתו וכנ"ד כמש"ל הא ודאי דלא איבד זכיתו כלל וכמדובר: ובעיקר מ"ש הגאון החק"ל ז"ל דלא אלים זכות שררה ומינוי מזכות מחזיק בבתי עכו"ם וכו' כנז"ל אני תמיה טובא דכיון דס"ל למר דזכות המינוי והשררה הוא מדין מעלין בק' וא"מ גם דין דמעלין בק' מדין ירושת המנויים נפיק דהוי דב"ת כמ"ש מני"ר גופיה לעיל מזה וכ"כ בחק"ל א"ח ויו"ד וספיקו לחומרא כיעו"ש א"כ היכי מדמי להו לדין חזקות הבתים הנז' דאינם אלא מדבריהם מכח תקנת הראשו' והסכמותיהם כידוע ועם דאשכחן דהחמירו בתקנות והסכמות החזקות הנז' כמה חומרי דליתנהו בדין המינויים שאני התם דחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וכבר השרישנו הר"ן ז"ל דבכל ס' שיפול בשל תורה אזלינן לחומרא כנז"ל וא"כ כיון דהוא ז"ל פשיטא ליה דזכיות השררה והמינויים הוי דב"ת אפי"ה דהגם דנפל ס' אי שתק ולא תבע אי איבד חזקתו או לא דפליגי בה רבוותא דאייתינהו הוא ז"ל מ"מ הו"ל למיזל לחומרא ככל ס' דאורייתא היכא דרוב הפוס' ס"ל דהוי דב"ת ואין לנו לדון בנ"ד דמחל זכותו ע"י שתיקתו ואיך מני"ר דן את הדין כל בתר איפכא הא ודאי אתמהא טובא לכאורה אמנם כבר ראיתי בסוד"ק של הגאון ז"ל שלא עמד בדעתו בטעם הנז' וסו"ד כתב דאכתי לא בריר ליה אי זכר מהר"ם במינויו או"ל ואם היה הדין בא לפניו היה מפשר שינהגו המינוי בין שניהם ומתקריא ארעא דרבנן יע"ש נר' להדיא שלא עמד טעמו בו והדר מר מסברתיה קמייתא וכמובן: העולה מכל האמור דיפה כיוונו רוב הקהל לבחור ולמנות את הבן החכם הבא מחמת ירושה לרב ושליט על הארץ ועל הדרים כי כן שוהד"ן ואם לא היו בוחרים בו הוו עבדי איסורא דאורייתא וכמ"ש מרן מהריט"א ז"ל והגאון מהרא"ן והחק"ל ומר בריה ז"ל וככל האמור ומדובר: פש גבן למען דעת אי יכולים מיעוט אנשי הקהל למחות ביד הרוב שאינם חפצים במינוי החכם הבא מכח ירושה או"ד דיכולים הרוב לכוף למיעוט במינוי זה הבא מחמת ירושה: ואעז ואומר דנלע"ד ברור בנ"ד דיכולים הרוב לכוף למיעוט למנות את הבא מחמת ירושה דוקא וכמו שאבאר בס"ד: דאיברא דאנכי עפר בסה"ק פנ"י ח"ג ח"מ סי' ט' בדל"ז ע"א וע"ב כתבתי בעניותי שם דדעת מרן ז"ל בש"ע א"ח סי' ג"ן ס"ג ס"ל למר דבמינוי ש"ץ אפי' יחיד מוחה ושה"ה והוא הטעם דיסבור הכי במינוי דיינים דאפי' יחיד יכול למחות ולו' איני רוצה בזה אלא בזה וכ"ש אי הוו המוחין יחידים טובא דודאי הדין עמהם ואינם יכולים הרוב לכופם והבאתי שם שכ"כ הכנה"ג שם משם מהרשד"ם והרב"א ז"ל וכו' כיעו"ש: אמנם שוב הבאתי שם מ"ש עוד הכנה"ג ז"ל שם שכתב דהדבר תמוה שיהיה היחיד מוחה במינוי החכם מר"ת ושכן המנהג שאין משגיחין במיעוט המוחין וגם אייתי לן תשו' הרב מהר"ש הלוי ז"ל שביו"ד סי' ח' דפליג בהדיא ע"ד מהרשד"ם ז"ל וס"ל למר דלמינוי החכם המר"ת אפי' המיעוט יכולים לכוף לרוב משום דהוי מיגדר מילתא בקו"ע ושוב כתב הכנה"ג ז"ל די"ל דלא פליגי דהרשד"ם איירי במי שאינו ראוי להיות מר"ת דבזה אפי' יחיד כופה ומוחה ומהר"ש הלוי איירי במי שראוי להיות חכם ועי"ל דלא דיבר מהרשד"ם ז"ל אלא כשהיחיד מונע למנות את זה אבל הוא מסכים למנות אחר אבל אם מוחה שאינו רוצה למנות מר"ת בקהל הא ודאי פשיטא דאין במחאתו כלום ואפי' המיעוט כופין להרוב כמ"ש מהר"ש הלוי וכו' עכ"ל יעש"ב: ועפיד"ק העליתי בעניותי שם באותו נדון דהדין עם כת המיעוט עפ"י הני תרי יעש"ב מילתא כטעמא אמנם בנדון זה לענד"ן ברור דעפ"י תרי חילוקי דהכנה"ג הנז"ל אדרבא הדין נותן דיכולים הרוב לכוף לכת המיעוט המוחין והממאנים במינוי החכם הבא מכח ירושה ולא מיבעיא לחילוק ראשון דמרן החבי"ב ז"ל דמהרשד"ם איירי במי שאינו ראוי להיות מר"ת כנז"ל דליתיה האי חילוקא בנ"ד דכבר נתבאר בשאלה דשניהם שוים בחכמה וביראה ובמנין ושניהם ראויים להיות מר"ת א"כ בכגו"ד גם מהרשד"ם ז"ל מודה דאין היחיד מוחה והרוב כופה את המיעוט וכדס"ל למהר"ש הלוי ז"ל כנז"ל: אלא גם לחי' הב' הנז' כבר סיים עלה מרן החבי"ב, ז"ל דיראה לו דאף ביחיד המסכים למנות אחר אם אותו שמסכימים בו הרוב למנותו הוא ראוי יותר מזה שרוצים המיעוט למנותו פשיטא דיכולים הרוב לכוף להמיעוט וכו' עכ"ל ובכן בנ"ד כיון שזה החכם שהסכימו בו הרוב למנותו כיון אית ביה עדיפות טפי שבא מחמת ירושה דאורייתא וכל אבותיו היו רבנים ושליטים באותה העיר עצמה מה שא"כ בהחכם הב' שרוצים בו המיעוט שלא יש לו חזקת בתי אבות ולא בא מכח ירושה כלל א"כ הא דהחכם הבא מחמת ירושה הוא ראוי והגון יותר מהב"א ויפה כיוונו כת המרובין לבחור בו דוקא שכן שוה ד'ן לקיים מצוה דאורייתא ואי לא יעשו כן איסורא הוו עבדי לעבור על דב"ת ויכולים הרוב לכוף להמיעוט כנ"ד בלתי ס' כלל: ופוק חזי מ"ש הגאון החק"ל ז"ל בא"ח סי' ע"א רבותא טפי דאפי' כבר מינו הציבור לאיש זר לש"ץ ולא מינו לבן הש"ץ צידד הוא ז"ל בד"ק אף ע"ג דיש מקום לומר דכיון דלגבי בן הש"ץ הקדום יש לחוש לספק איסור תורה אם מינוי זה הוי כשאר המינויים ואילו לגבי הב' אע"ג דיש לחוש בסילוקו לס' תורה שהרי אם מינוי זה הוי כשאר המינויים הא קי"ל מעלין בק' והוי דב"ת מ"מ זה הב' שייך באיסור דבן הש"ץ ראשון דהי"ל לחוש להאי ס' וצריך הוא לצאת מידי ס' אך בן הש"ץ אין לו לחוש לס' איסור של זה שהביא הוא עליו וכיון שכן זה הב' צריך שיסתלק מעצמו משום חשש איסור וכיון שהוא סילק א"ע לא שייך ביה שום איסור ואף אם אינו רוצה יכולי' אנו להעבירו לאפרושי מאיסורא וכו' עכ"ל יעש"ב ועם דבתר הכי צידד עוד לדחות כ"ז כמבואר בד"ק שם ע"ד מ"מ זו הלכה העלה בסוד"ק שם דאם ירצו בני הקהל למנות אחר ולבטל חזקת בנו של ראובן מ"מ אין זה דרך לצאת יד"ש והטוב בעיני אלקים ואדם שימנו לבן ראובן מאחר שכבר זכה במקצת ומה גם בס' איסור צריכים לצי"ש כך נראה נכון שיעשו לעבודת שמים עכ"ל: ואם כ"ז כתב הגאון ז"ל אף אחר שכבר מינו איש זר א"כ כ"ש שיש להם לעשות כן קודם שמינו שום אדם דודאי צריכים הם למנות את החכם הבא מחמת ירושה הוא ולא אחר להנצל מס' איסור תורה וכדברי הגאון ז"ל וכנז"ל: וגם אם כ"ז כתב הרב ז"ל במינוי בן ש"ץ דאית ביה ס' אי מינוי הש"ץ הוי כשאר המינויים או לא א"כ כ"ש במינוי חכם מר"ת כשהוא בן הרב הקדום דלכ"ע הוי מינויו דב"ת זולת הרב אר"ד ז"ל דס"ל דהוי מדרבנן דודאי בכה"ג יכולים הרוב לכוף המיעוט וכ"כ הרב ראש"ל מהרד"ק ז"ל בס' נט"ל ח"א סי' ק"י ע"ד הגאון מר אביו ז"ל הנז"ל כיעו"ש והדברים פשוטים: והגם דאנא עניא אסיקנא בעניותין באותה תשו' דסי' ט' הנז' דמרן ז"ל אזיל בשיטת הרב ז"ל בסי' כ"ה שיצא לחלק בין ב' תשו' הרשב"א דבתקנות וגדרים