פני יצחק חלק ו כה

משם הרא"ה והריטב"א ז"ל דבמנהג להקל אין חוששין לו לעולם ואפי' היה עפ"י גדולים שבעולם כל שנראה שיש בו צד איסור ומיהו במקום שאין דאיסור ברור וכו' ואם הטעות מוכרע אין חכמה וא"ת וא"ע לנגד ה' וכו' עכ"ל יעש"ב וכ"כ הרשב"ץ בחי' לר"ה דט"ו אהא דאמרינן התם במקום איסורא כי נהגו מי שבקינן להי דאפי' נהגו בזה וסומכין להם על חכם אין שומעין להם שכבר נתבטלו דברי אותו חכם מפני שרבו חביריו עליו ה"ה כמי שאינו עכ"ל והן הם דברי התוס' ז"ל שם בר"ה דט"ו הנז' שכ' דכיון דאיכא איסורא דה"ל כרבנן אית לן לאהדורי וכו' יע"ש וכ"כ עוד הרשב"ץ ז"ל בח"ב סי' ן' ומר בריה הרשב"ש ז"ל בסי' קי"ט וכ' ש"כ הרשב"א ז"ל יע"ש והרב זרע אמת ז"ל בח"ג סי' מ"א הבי"ד הרב מהרח"ף ז"ל בחקק"ל ח"א יו"ד סי' ט"ל הכריח דמנהג של איסור אפי' הונהג עפ"י מארי דאתרא מבטלין אותו ואפ' יהיה איזה רב ומורה הוראות שהתיר להם ועפ"י דיבורו נהגו היתר יש לבטל המנהג עפ"י הדין ממ"ש הפוס' ומכללם מרן בב"י יו"ד סי' ס"ה וכו' דהיכא דנהגו איסור עפ"י הוראת חכם והיו כל הפוס' חולקין בזה ומתירים הוי מנהג בטעות ומבטלין את המנהג וכו' וא"כ כ"ש כשנהגו היתר בדבר האסור וכו' דודאי דיש לבטל המנהג בכח גדול וביד חזקה וזו אצ"ל והאריכות בזה ללא צורך עכ"ל עש"ב וע"ע להרה"ג ראש"ל מהרד"ח ז"ל בס' נד"ל ח"א סי' מ"ה שהאריך להוכיח כן יעש"ב וכ"כ בסי' צ"ו: אשר מכ"ז יש לתמוה על מ"ש הרב לשון למודים ז"ל בדע"ט ע"ג שלימד זכות על מה שנהגו בעירו שחותכין בשבת שחל בו מילה בד הדס גדול לכמה בדים ולחלקם לכמה בנ"א להריח בו דאפי' יהיה ס' בדין כיון שכבר נהגו ונעשה ברבים מקדם קדמתה בפני כמה גדולי עולם כנודע שכמה גברי רבוותא הוו בעיר זו אין בידנו לבטל המנהג שלעולם אל ישנה אדם ממנהג המדינה וכל חיליה דמר מדברי הגאון מוהריק"ו ז"ל יעש"ב ולפי האמור מתורת הראשונים ז"ל הנז"ל לית לן לקיים המנהג משום שנהגו כן בפני כמה גדולי עולם כנז"ל: והנה אמת דהגאון מוהריק"ו ז"ל בשורש ט' ס"ל למר דאפי' מנהג שהוא נגד התו' אין דוחין אותו ובשורש ד"ן כתב דאפי' יבא אליאו זל"ט לבטל את המנהג אין שומעין לו כמ"ש בש"ס דיבמות אם יב"א ויאמר אין חולצין בסנדל אין שו"ל ואין לומר דדוקא במנהג קבוע ומוחזק בישר' כמנהג חליצת סנדל הוא דאין שו"ל לאליאו אבל בשאר סתם מנהג שומעין לבטלו עפ"י גדול הדור אלא אפי' בסתם מנהג אין שומעין ואין לחלק בין מנהג למנהג וכו' אתד"ק יעש"ב והרב מהרש"ל ז"ל בס' ב"ד ש"ש א"ח סי' י"ז עמד על שנהגו דהש"ץ כופל הקריאה בס"ת לכמה עולים בלי תוס' פסוקים חדשים כלל דהרב עמנואל חי ריקי ז"ל אסיק דאיסורא קא עביד ולא צריך למעבד הכי וצריך לבטל המנהג הנז' וע"ז השיבו מהרש"ל ז"ל ומר הוא דאמר שכל מה שנהגו ישראל שכינה מוסכמת עמהם ואין ראוי לשום אדם לעשות חיפוש מחיפוש לסתור המנהג וכל קדמוננו אחזו צער בראותם שום מנהג שנתפשט בעיר אחת ואין יכולת בידם לבטלו והרואה יראה להרב הפוסק הקדמון מוהריק"ו סי' ט' כמה הפליג לדבר בזה שאל ישנה אדם מן המנהג והבי"ד מתשו' הרב מהררא"א ז"ל שהבי"ר מהירוש' דאמר זאת או' מנהג מבטל הלכה וכו' הרי דמנהג מבטל הלכה ודוחה דין התלמוד וכו' עוד הביא מוהריק"ו ראיה דאפי' נגד ההלכה אזלינן בתר מנהגא ואפי' לענין איסורא ושאין לחלק בין מנהג דכל העולם למנהג של מדינה אחת וכו' וסיים עלה מהרש"ל ז"ל וז"ל ועיין בכל התשו' דמוהריק"ו שממנה ימצא אדם מרגוע נפשו שאין כח ביד שום אדם לבטל המנהג אפי' שהוא נגד הש"ס וכבוד ציבור הוא בקיום מנהגם וזלזול גדול בביטולו וחיישינן דילמא אתו לאנצויי וכן חשש רב האי גאון ולא ביטל המנהג אעפ"י שאינו מתוקן וכו' עכ"ל יעש"ב וע"ע בב"ד ש"ש יו"ד סי' י"ט גדולה תשו' מהרב מהר"א לניאדו ז"ל בדין עלי גפנים שהאריך הרחיב בענין זה דמנהג מבטל הל' ואייתי תשו' מוהריק"ו הנז' ודבסי' ק"כ ומ"ש עלה הרב משא מלך והרב באר שבע ומהר"י שטיין ז"ל והפר"ח בא"ח סי' תצ"ו ושקו"ט בדבריהם טובא ובדפ"ז ע"א כתב וז"ל מאי דנפק"ל לענין דינא מכל ה"מ מעלייתא דאמו"ר קמאי ובתראי הנה לדברי מוהריק"ו הא דאמרו מנהג מבטל הלכה אף גבי איסורא הוא כמש"ל וכ"כ הרב ת"י סי' ק"ך וכו' והרב מ"מ והב"ש תמהו עליו טובא והק' מדידיה אדידיה ודחו דבריו מהל' וכו' ולדעתם יש חילוק בין איסור דאורייתא לדרבנן דבאיסור דאו' אין מקום למנהג כלל אבל באיסור דרבנן המנהג מבטל הל' וכ"כ הרב ב"ש לדעת מהרי"ש אמנם לפי דרכנו לד' מהרי"ש אפי' לענין איסור יש חילוק בין היכא דאיכא מח' בדבר אזלינן בתר המנהג אף כנגד הרוב אבל היכא דליכא פלו' וכ"ע מודו והלכה פסיקה אין המנהג מבטלה וכמ"ש בהדיא בסו"ד כמש"ל ואין חי' מאיסורא דרבנן לדאורייתא וכו' עכתד"ק יעש"ב וכדבריו ז"ל כ"כ הרב מהריב"ץ ז"ל בס' זרע יעקב סי' ה' דהיכא דנתפשט המנהג להקל באיסור מדרבנן וי"ל ע"מ שיסמוכו אין למחות בידם אפי' שהמנהג נגד רוב הפוס' ודחה שם דברי הפר"ח ז"ל יעש"ב וע"ע בס' כפי אהרן ח"ב יו"ד סי' ה' ד"ל ע"א שכ"כ וז"ל דמצינו כעין זה בענייני מנהגי איסור דקהל שהנהיגו איזה קולא עפ"י איזה פוסק אין רשאים הבאים אחריהם לתפוס סברת האוסרים ולהחמיר כדי שלא להוציא לעז על הראשו' וכן אזהרה שמענו לכל ב"ד שאין רשאים להחמיר בדבר שהקלו הראשו' עפ"י ס' איזה פוסק וכו' עכ"ל יע"ש ויש לי להוכיח דגם מרן ז"ל בשה"ט ס"ל הכי שבא"ח סי' ש"ג סי"ח הביא באחרונה סברת יש שלימדו זכות על הנשים שנהגו האידנא בכל תכשיטין שנהגו כן עפ"י סברא אחרונה שכתבתי שלא אסרו לצאת בתכשיטין אפי' לחצר שאינה מעורבת יע"ש הרי להדיא דס"ל למרן שכל שנהגו להקל עפ"י סברא אחת הגם דרבים פליגי עליה ומדהביא סברתם באחרונה ש"מ דהכי ס"ל בלימוד זכות זה דכל שיש למנהג כסא וסמוכות עפ"י איזה פוסק לא מחינן בידייהו כנז"ל: והגם דהרב כנה"ג בא"ח סי' שמ"ה כתב דדעת מרן ז"ל כהרמב"ם ז"ל דס"ל דגם בזה"ז אית לן דין רה"ר אף שאין ס' רבוא בוקעין בו כל שהוא רחב ט"ז אמה יע"ש וגם הרב ברכ"י בסי' שמ"ה אות ב' הכי ס"ל למר בדעת מרן ז"ל דמ"ש מרן בסי' ש"ג דהאידנא לית לן רה"ר אין זה דעת עצמו אלא הם דברי אותם שלימדו זכות על הנשים ולעולם מרן ז"ל שם בסי' ש"ג ס"ל למר כסברת הסתם שהביא ברישא דסתם דאסור לצאת בחצר שא"מ שכן דעתי להלכה ושוב הביא שאר סברות דמסורת בידנו דדעתו לפסוק דסברא שמביא בסתם ובזה תריץ יטי"ב משה"ק הרב יא"ה ז"ל ע"ד מרן ז"ל מסי' ש"ג לסי' שמ"ה יע"ש וכ"כ בס' מחב"ר סי' ש"ג ושמ"ה יע"ש הנה מלבד שאין דבריהם ז"ל מוסכמים שכן הוא דעת מרן ז"ל כמו שיר' המעיין במ"ש המג"א והרט"ז ז"ל שם סי' שמ"ה ובבאה"ט שם סק"ח יע"ש וכ"כ להדיא הגאון הרב שער אשר ז"ל בח"א אה"ע סי' ג' דל"ח סע"ב וז"ל ואי משום ההוצאה מרה"ר לרה"י ולד' הרמב"ם וכו' עבר אדאורייתא מ"מ רבו החולקים עליהם וס"ל דעכשיו אין לנו רה"ר גמיר כיון שאין ס' רבוא עוברים בו בכל יום הו"ל כל רה"ר שלנו כרמלית וכמ"ש מרן מח' זו בש"ע א"ח סי' שמ"ה ונחלקו רבני האח' בדעת מרן אי דעתו