פני יצחק חלק ו רמג

סדו"ע אמר אשר כלה ה' באפו ובחמתו ובתמיהתו ע"מ עשה ה' ככה אמר מ"ח האף וכו' ולא הזכיר רק האף והעלים עיניו מן החימה כנראה דלא מצאה הקפידה מ"ל זולתי על אפו ולא יעיר כ"ח ושוב חזר ואמר ויתשם ה' באף ובחימה גם תיבת הגדול אינו מובן ופי' הוא ז"ל במ"ש ז"ל בפ"ק דע"ז כתיב חימה אין לי וכתיב נוקם ה' ובעל חימה ל"ק כאן ביש' כאן באוה"ע וכבר דבר גדול דיבר מהראנ"ח ז"ל דיש' מומר לע"ז מפקנא אית ליה מדין יש' ודינו ועונשו כמשפט הגוים דעפי"ז פי' הוא ז"ל ג"כ שם מש"ה פנחס ב"א וכו' השיב א"ח מב"י וכו' דר"ל דאף דביש' כתיב חימה אין לי מ"מ בעון ההוא לזנות את בנות הארץ הפסידו תואר והתפארת הישראלות וכו' ובכן יש' שבאותו הדור היו מעותדים לגור שמה מפני האף והחימה ופנחס השיב א"ח אל המקום אשר היתה שם בתחי' מופרש וכו' מעדת יש' וכו' וזהו כה"כ הנז' כי הדור האחרון והנכרי המה ראו ותמהו דבר פלא שכל אלו המקרים הרעים דהיינו גפרית ומלח וכו' כבר היה לעולמים בסו"ע ואולם כולם נעשו ובאו בב' הנה אף וחימה כדמ"ל לעם נכרי אשר לא מבנ"י הם דכתיב בהו נוקם ה' ובע"ח אבל ביש' כתיב בהו חימה אין לי ואין נידונין אלא באף גרידא א"כ אינו מן הראוי להביא עליהם את כל הקללה שקול כסדום וע"ז מתמיה מ"ח האף הגדול הזה ר"ל האף לחודיה הגדול הזה שיהיה שקול כב' אף וחימה כמו שקרה לסדום כיון דביש' נאמר חימה אין לי וע"ז השיב בעצם דלא כמו שאתה סבור שאין כאן אלא אחת דהיינו אף לחודיה דכיון דעזבו ברית ה' וילכו ויעבדו א"א וכו' הרי הפסידו תואר הישראלות ויתשם ה' באף ובחימה בב' הנה דהדר דינייהו וש"י ודפח"ח: והואיל ואתו לידן הני קראי דפ' נצבים הנז' אמרתי אל לבי לרמוז בהני מק"ק מאי דאשתכח השתא האלה ובזה"ז אינשי דלא מעלי ולא צייתי לדינא והולכים לערש"ג שזהו עון פלילי וחמיר טובא וכמה הפליגו הפוס' ז"ל בזה באיסורו דהוא איסור מדאורייתא כידוע ותחילה אפ' לרמוז בהנהו קראי דפ' וילך וכ"ת ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם וכו' והנמשך ויל"ד דבקרא קמא אמר ועזבתים והס"פ מהם וכו' ואילו בקרא בתרא אמר ואנכי הסתר אס"פ מהם ולא אמר ואעזבם גם מאי קאמר כי פנה אל א"א הול"ל כי זונה אחרי אלהי נ"ה כדאמר בקרא קמא ברם דשתי עבירות יש בידם ועל אחת מהנה חזרו בתשו' ועל השנית עוד ידם נטויה והוא בהק' דרז"ל ואלה המשפטים אשר ת"ל לפניהם ולא ל"ג ואמר הכתוב ואויבנו פלילים כי כאשר איש הישראלי יעזוב משפטי ה' אמת ויקריב משפטו לפני העכו"ם הוא מגביר כח הסט"א ומייקר דתי העכו"ם ותורה חוגרת שק ואפר כי משום הנאת ממון עזב דברי אלהים חיים תורת ה' תמימה ומודה שתורת העכו"ם אמת ומואס בתורת ה' וזהו לתא דע"ז ממש שכופר בתורה ומעיד ע"ע שאין לו חלק ונחלה בתורת ה' אוי לעינים שכך רואות ופוק חזי בספרי הפוס' ז"ל כמה הפליגו בעונש העושה זאת וזה אפי' שעדין לא נכנס לד"ת תחילה רק מתחי' וראש הניח ד"ת והלך לדון בעכו"ם כ"ש וק"ו במי שעמד כבר לדין עם חבירו בד"ת ואחר שלא זכה בדינו בד"ת הולך לו לדון אצל האומות ולא אבה לשמוע קול מורים ד"ת הק' הא ודאי זה יותר גדול עונו מנשוא ועונשו חמור יותר ויותר וע"ז אמר ועוזבי ה' יכלו רח"ל: וזהו כה"כ בדרך רמז וקם העם הזה וזנה אחרי אנ"ה אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני דזהו ע"ז ממש ויש עוד אחרת שהוא ועזבני והפר א"ב שאינו עובד ע"ז ממש אלא ועזבני והפר א"ב שהוא עוזב דברי א"ח והולך לדון לפני העכו"ם וזהו הפרת ברית ולז"א והפר א"ב ועל עובדם ע"ז ממש אמר וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים וגם והסתרתי פני מהם ג"כ על אשר עזבו את ברית ה' דלא צייתי לדינא והולכים לדון בעכו"ם ועל שתים אלה אמר ומצאוהו צרות רבות ורעות וכשחזר בו בתשו' ואמר ביום ההוא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני וכו' דנראה דלא התוודה אלא על עון ע"ז ממש ברם על עון הב' שעזבו ד"ת והלכו לדון בעכו"ם ועוזבים התו' הק' ט"ז סיים ואמר ואנכי הסתר אס"פ מהם הסתרת פנים לבד מדה כנ"מ שהם מסתירים פניהם מהתו' הק' אזי גם השי"ת מסתיר פניו מהם ומניחם למקרה ואמר על כל הרעה אשר עשה כי פנה אא"א כלו' שאינו עובד ע"ז ממש אלא פנה להם לדון בדיניהם כי זהו ג"כ לתא דע"ז וכמעט שהוא עע"ז בטהרה כיון דמייקר דתי העכו"ם ומגביר כח הסט"א כנז"ל ועונשו חמור מאוד כעע"ז ממש וז"ש ע"כ הרעה א"ע דזה חשיב כאילו עשה כל הרעות יען כי פנה אא"א כנז"ל ובהכי ניחא מה שדקדקו המפ' ז"ל דכיון שהתוודה ואמר על כי אין אלהי וכו' איך יאמר אח"כ ואנכי הסתר וכו' אכן עם האמור ניחא וכמובן וק"ל. וזהו רמז בהני קראי דפ' נצבים ואמרו ע"מ עשה ה' ככה לארץ הזאת מ"ח האף הגדול הזה מאחר שהם יאודים כשרים שאינם עע"ז ואינם אוכלים נו"ט ומתפללים בכל יום תמיד שמ"ע א"כ מה פשעם ומ"ח לחרות אף ה' בהם כ"כ וז"ש מ"ח וכו' וע"ז באה התשו' על אשר עזבו א"ב ה' וכו' דהיינו דלא צייתי לדינא ועוזבים ד"ת הק' והולכים לדון לפני העכו"ם דעונשם חמור מאוד כאילו עע"ז ממש ולזה ויתשם ה' וכו' וק"ל: נחזור להנהו קראי דירמיה הנז"ל ונק' עוד מ"ש הרב י"מ והמפ' ז"ל דהתשו' לא תועיל אלא לישראל לבד כיון דהם מצווים בתרי"ג מצות והתשו' היא אחת ממ"ע ונתיחדו בה ישראל על צד החמלה והחנינה ונלוה עליהם הגר אכן מי שאינו מצווה על כך לאו כל כמיניהו למחות כעב פשעיו וכו' יע"ש: מעתה זהו כה"כ ויאמר ה' צידקה נפשה משובה ישראל והוא כי מה שצידקה עצמה שלא לשוב בתשו' הוא מכמה טעמי אשר לדעתם מכח הטעמים שלהם ננעלו ש"ת לפניהם חדא דהם דרשי ט"ל מלאכות דשבת מתיבת אלה לחוד כדברי הרב ברכת שמואל ז"ל הנז' דאלה לחוד הוא ט"ל שאות ה"א צורתה כחי"ת וא"כ ליכא למילף מינה להורות תשו' זאת שנית דהם חששו דלא יקבלם הקב"ה בתשו' מאחר דהוא ית' מחזיר למקום הקודש כל המצות של הרשע אשר עשה בהיותו עומד במרדו והו"ל כזקן ואינה לפי כבודו ואיכא איסורא משום והתעלמת וכו' כנז"ל גם את השלישית דהם סברי דגם בבע"ח דאדם נראה ונדחה אחו"ן ולא תועיל תשו' לחוטא וכיון שנראה קודם שחטא ונדחה ע"י החטא שוב אחו"ן כחקי' המפ' ז"ל ואת רבע כי בעון פלילי כזה דמומר לע"ז ה"ה כגוי לכל דבר ולא תכון אליו התשו' כדין העכו"ם כיון דהפסיד תואר הישראלות וכד' מהראנ"ח ז"ל כנז"ל וע"ז השיבם הקב"ה על ראשון ראשון וז"ש הלוך וקראת את הדברים האלה שם רמז דלא כמו שה סבורים דהט"ל מלאכות דשבת נפק"ל מתיבת אלה לחוד אלא כדרשת הש"ס דשבת דמפיק ט"ל מלאכות מתיבת אלה הדברים כנז"ל ומזה נלמוד דתליא כרעא דה"א להורות תשו' כדאיתא במנחות כנז"ל ועל מה שחשבתם שלא אקבל תשובתכם משום והתעלמת לא תחושו לזה כי חסיד אני וצריך אני לעשות למשוה"ד ע"צ הטוב והישר גם שאני זקן ואינה לפי כבודי כנז' ועל מה שחשבתם