פני יצחק חלק ו רלד

בזה וגם אני עני כתבתי במ"א תרי ותלת טעמי בזה והשתא הכא עפ"י הקדום נלע"ד לו' דיען דנ"נ הרשע רצה לזכות ולהחזיק ביש' לעולם בטענת קי"ל כהרא"ה ודעי' דהמוכר לזמן קצוב זוכה בו הלוקח לעולם מט כיון דפ"פ לזה הוצרך הקב"ה בה שעתא להחיות מתים של ישראל להודיע ולהוכיח במישור לנ"נ דלגבי דידיה דקוב"ה ל"א כיון דפ"פ דלא נתרוקן רשותו מיש' כלל ואכתי עבדי ה' נינהו אפי' אחר מיתתם ולזה מיד עמד נ"נ והודה ואמר אתוהי כמה רברבין וכו' מלכותיה מ"ע וכו' דהאמת הוא דשנא ושנא הקב"ה מב"א כי הוא ית' מלכותיה מ"ע בין בחייהם בין אח"מ וכמדובר וק"ל: ובזה אפ"ל כו' הכ' לדור אחרון מספרים תהלות ה' ועזוזו ונפלאותיו א"ע ויקם עדות ביעקב ותורה ש"ב א"צ א"א וכו' למען ידעו דור וכו' וישימו ב"ך ולא ישכחו מע"א ומנותיו ינצורו וכו' דהכונה כי מעזוזו ונפלאותיו א"ע במצרים שם קבע הל' לדורות דלא כס' הרא"ה ודעי' ומטע"ז ויקם עדות ביעקב ותורה שם ביש' ולא נתנה למלה"ש כנ"ל וכ"ז עשה למען ידעו דור אחרון היושבים בגלות וישימו ב"ך דעתיד לגואלם ואינם יכולים נ"נ ואוה"ע להחזיק בהם בטענת דכיון דפ"פ ובזה לא ישכחו מעללי אל וישובו בתשו' ומצותיו ינצורו ויקבלם הקב"ה בתשו' ולא יחושו לט' דכיון דפ"פ דהא כבר קבע ה' הל' לדורות ביצי"מ ובמ"ת לישראל דוקא דל"א גבי דידיה כיון דפ"פ וכנז"ל וק"ל: וזה אפ' כה"כ ראו עתה ר"ל תראו לעשות תשובה דאין עתה אלא תשו' ואני מקבל אתכם בתשובה ולא תחושו לו' דכיון דפ"פ כדס"ל להרא"ה ודעי' בגט אשר לזמן ובמוכר או נותן לזמן דס"ל דכיון דפ"פ דשאני אנא כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי ולגביה דידי ל"א כיון דפ"פ דלא נתרוקן רשותי מכם אפי' רגע וראיה לזה דאני אמית ואי איתא לס' הרא"ה גם לגבי דידי איך אמית הלא זכו בנשמה לעולם מטע"ז דהרא"ה וכחקי' הראש דוד הנז' וגם ואחיה אתכם בתחה"מ דמשם ראיה חותכת דל"א כדפ"פ וגם מחצתי ואני ארפא וכמ"ש הר"ד הנז' מכ"ז מוכח דלא נתרוקן רשותי מכם כלל ואין מידי מציל א"כ איפה התשו' שתעשו מתקבלת לפני לכ"ע וק"ל: ובזה אפ"ל כוה"כ בפ' ואתחנן בצר לך וכו' ושבת עד ה"א וכו' כי אל רחום ה"א וכו' כי שאל וכו' השמע עם וכו' או הניסה אלהים וכו' והכונה שמבטיחו הכ' ושבת עד ה"א וכו' והוא ית' יקבל אותך בתשובה ולא תחוש שמא יפסוק הל' כהרא"ה דכיון דפ"פ כי אל רחום ה"א ע"ד שארז"ל אל אנכי ול"א ור"ל דשנא ושנא ה"א מבנ"א דלגביה דידיה ל"א כיון דפ"פ וראיה לזה ממת"ת ליש' ולא למלה"ש וגם מיצי"מ דכבר פ' הלכה בתרוייהו ל"א כיון דפ"פ וז"ש כי מי גוי גדול וכו' וכמובן וק"ל: ועד"ז אפ"ל כו' הכ' כימי צאתך מאמ"ץ אראנו נפלאות ואמרז"ל אראה לבנים מה שלא הראיתי לאבות ע"כ והכו' דהנה בשעבוד גלות מצרים שם היה קצוב לת"ש ולזה מצ"ל דשם פ' הל' כהרמב"ם דל"א כיון דפ"פ דלא כהרא"ה ודעי' משא"כ בגלות האחרון הזה דלא נתבאר בפי' שהוא לזמן קצוב כלל רק ידוע לו ית' דוקא והוה ס"ד דהו"ל כסתם וזכה הלוקח לעולם לכ"ע וכמ"ש הר' ני אהרן ז"ל והבי"ד הראש דוד ז"ל שם לז"א דלא היא אלא כימי צאתך מאמ"ץ דלא כהרא"ה אראנו נפלאות לגואלם בזמן הקצוב הידוע לי ולא מצו אוה"ע לזכות בהם לעולם מטעם כיון דפ"פ ולזה אמרז"ל אראה לבנים מה שלא הראתי לאבות וכמובן יה"ר שיהיה זה בב"א: דרוש ט' לשבת תשובה ידוע הדבר ומפורסם הענין כמה גדלה מע' התשובה והימים האלה נזכרים ונעשים שהתשו' מתקבלת בהם קודם בא יום אדיר גדול ונורא זה יוה"כ יום סליחה וכפרה לכל בני ישראל וכדאיתא במד' ילקוט יואל רמז תקל"ד וז"ל וה' נתן קולו לפני חילו בר"ה כי רב מאוד מחנהו אלו ישראל כי עצום הוא עושה דברו כי הוא מעצים כחם ש"ץ שיעשו רצונו כי גדול יום ה' זה יוה"כ ומי יכילנו ג' ספרים נפתחים עכ"ל וצל"ד דמה קשר יש לתשו' עם מ"ש כי עצום הוא ע"ד ופי' כי הוא מעצים כחן ש"ן דכאן מדבר על התשובה כי ה' השמיע קול שופר בר"ה להעביר מחשבה פוסלת וכמש"ה אם יתקע שופר בעיר וכו' א"כ מהו זה דקאמר בתר הכי כי הוא מעצים וכו': ואפ"ל בהק' מ"ש רז"ל בכל יום מתגבר היצה"ר על האדם ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו אשר עפי"ז פי' הגאון מהרש"א ז"ל בח"א מ"ש רז"ל שלעת"ל מראה הקב"ה לצדיקים את היצה"ר כהר תבור ולפני הרשעים כחוט השערה הללו בוכים וכו' והק' הר' ז"ל דבשלמא בכיית הרשעים מילתא בטעמא כי נטו אחרי ההבל ושע"ר בעצמו ונימא נקשרה לו וכל ימיו מסלס"ל בשער"ו שהיתה בעוכרו חוט השערה ולזה הנה אלה רשעים המה בוכים שלא יכלו לכוף את יצרם הדומה לחוט השערה ברם גדולים צדיקים מן הראוי היה ישמחו יעלצו שו"ש ישיגו ע"כ הטובה שעמדו בנצחון היצה"ר ההר הגדול הזה נכנסו בשלום ויצאו בשלום וא"כ זוהי שקשה בכייתם הוי בכיה של חינם והוא ז"ל מפרק לה דיען כי המה ראו כן תמהו איך הר גבוה כתבור בהרים הרמים אשר הוא דבר בלתי אפשרי כי יוכל אדם ילוד שה לעמוד נגדו בלתי עזר וסיוע מעם ה' וכמשז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו וכו' ובעבור זה עיניהם ישיתו מקור דמעה לב בכות לצרה שמא ינוכה משכרם ועם זה פי' הר' הנז' ז"ל מ"ש דהע"ה אבן מאסו הבונים וכו' וידוע דאבן הוא כינוי ליצה"ר וכמש"ה והסירותי את לב האבן וכו' בונים הוא כינוי לת"ח והצ"ג וז"א אבן שהוא היצה"ר מאסוהו הבונים שהם הת"ח והצ"ג היתה לראש פינה כי הם רואים אותו כהר תבור ומאת ה' היתה זאת שעזרם להנצל ממנו ונ"ט היא נפלאת בעינינו שהוא דבר נפלא שילוד אשה יש כח בידו לכבוש הר גבוה כזה אתד"ק יע"ש: ואני ברגליו אעבורה לבאר הכתו' הנ"ל עפ"י דרכו דרך הקודש ולפרש הכ' שאח"ז זה היום עשה ה' וכו' דלכאורה אינו מקושר יפה עם הכתוב דלעיל מניה כפי דרך הק' של הרב הנז' ז"ל: אכן יראה עד"ז בהק' מ"ש עוד הרב הנז' שם לחד פי' דבכיית הצדיקים בראותם היצה"ר לפניהם כהר תבור הן היתה מרוב שמחתם שיכלו להתגבר על היצה"ר ההר הגדול הזה יע"ש עתה ז"א אבן שהוא היצה"ר מאסו הבונים שהם הת"ח והצ"ג ונצחוהו היתה לר"פ שנדמה להם הר גבוה מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו דלמה עשה ה' ככה כדי שישמחו הצדיקים במה שנתגברו ונצחו הר גבוה כזה וק"ל: ועפי"ה אפ"ל כה"כ אחת דיבר אלהים שתים זו שמעתי כי עוז לאלהים ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו והקושי מבואר דמה היא אחת ומה הם השתים ומאי כמעשהו דקאמר בכ"ף הדמיון ועם האמור הנה נכון ובהק' עוד מ"ש רז"ל במד' חזית ע"פ פתחי לי אחותי פתחו לי פתח כחודו ש"מ ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם ע"כ. ש"מ שהאדם יתחיל במצוה והשי"ת יגמור בעדו וז"ש רז"ל בכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו שנא'