פני יצחק חלק ו רלב

א"א דה"ז מגו' לעולם כנז"ל ולזה היו אומרים יש' כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה סבורים דאין להם תקנה עוד אפי' שיעשו תשו' כיון דמצי טעין נ"נ הרשע דזכה בהם לעולם כד' הרא"ה ודעימיה כנז"ל. וע"ז באה הנבואה עפ"י ה' אמור אליהם דטעו בדמיונם דקא מדמו דינא דבין אדם לחבירו ובין איש לאשתו לדינא דגבי דידי דשגו בחוזה דאנא שנא ושנא מבנ"א כי חי אני נאם ה"א וחילוק רב יש ממני לבנ"א וכחי' הרב שר"י והראש דוד ז"ל הנז"ל ולגבי דידי ל"מ למימר כיון דפ"פ ולא אחפוץ כ"א בשוב רשע מדרכו וחיה דתועיל לכם התשו' לחיות ולהנצל מהגלות ולא תחושו מדינא דרבא הנוגע בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו דהתם הוא דאמרי' כיון דפ"פ משא"כ לגבי דידי ועוד אם כסברתכם א"כ גם הנשמה שנתתי לכם לזמן קצוב כפי דבריכם הרי זכיתם בה לעולם ומן הראוי היה שלא תמותו בית ישראל כלל וא"כ למה תמותו ב"י כלו' איך ולמה ימותו כיון דזכיתם בנשמה לעולם אלא ודאי דטועים אתם בדמיונכם דשאני טובא ממני לב"א וכד' הרב שר"י והרב ראש דוד ז"ל: וזה אפ' כו' הכ' אם תשוב ישראל אלי תשוב אלי דיקא וה"ה כמבואר. ובכן זאת היתה כו' הכ' ביחזקאל סי' ח"י דהקב"ה אמר לישראל דיעשו תשובה והוא ית' יקבלם בתשו' וזש"ה ויראה וישוב מכל פשעיו חיה יחיה ואמרו בית יש' לא יתכן דרך ה' הנז' כיון דדינא כרבא דאמר בגט אשה כיון דפ"פ ומינה ילפי הרא"ה ודעימיה דה"ה בנותן או מוכר קרקע לחבירו לזמן קצוב דזכה בה המקבל לעולם מט' הנז' כיון דפ"פ וא"כ הגם דהקב"ה מכר אותנו לנ"נ לע' שנה זכה בנו לעולם וא"כ מה נועיל בעשותנו תשו' ומע"ט כיון דסו"ס אכתי עבדי נ"נ אנן לעולם ואיך יאמר הקב"ה ויראה וישוב וכו' חיה יחיה הא ודאי לא יתכן זה דרך ה' לזה השיבם ה' ע"י הנביא הדרכי לא יתכנו הלא דרככם לא יתכן ולכן כדי להורות לכם כי אתם טועים בדמיונכם במאי דאתם סבורים דכל אפייא שוין ואין חילוק ממני לבנ"א דלכולנו דין אחד לנו דכיון דפ"פ לכן איש כדרכיו אשפוט אתכם בנ"י דבידי להמית ולהחיות למחוץ ולרפאות ולא נתרוקן רשותי מכם אפי' רגע וה"ט משום נאם ה' אלהים דאנא שנא ושנא מבנ"א ולכ"ע לא אמרינן גבי דידי כיון דפ"פ כחי' הרבנים ז"ל הנ"ל א"כ שובו והשיבו מכ"פ ולא יהיה לכם טעות זו בידכם למכשול עון לכך תחזרו מסברתכם ועשו לכם לב חדש ורו"ח ר"ל סברא חדשה שלי שתועיל לכם התשו' להציל אתכם מהגלות ועוד דאם כסברתכם דגם בדידי אמרינן כיון דפ"פ א"כ למה תמותו ב"י הלא לא היה לכם למות כלל כיון דאתם זכיתם בנשמה שנתתי לכם לעולם אפי' שלא נתתיה לכם רק לזמן מטע"ז דכיון דפ"פ דאם אמת כדבריכם לא הייתי יכול להמית אתכם כי לא אחפוץ במות המת ומזה תדעו ותבינו כי אני נאם ה' אלהים שנא ושנא מב"א ולזה והשיבו וחיו מהגלות וק"ל: ובקוטב זה אפ"ל כו' הכתובים בתהלים וכ"ת רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה ואתה ה' מגן בעדי כו"ר קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה. דהנה אוה"ע אומרים על ישראל דאין להם עוד ישועה מגלותם ומשעבודם לאוה"ע כיון דהקב"ה מכרם להם אפי' שלא מכרם להם רק לזמן ידוע לו עכ"ז זכו בהם אוה"ע לעולם מטעם כיון דפ"פ וכד' הרא"ה ודעימיה ז"ל כנז"ל אמנם מדחזינן דהקב"ה נתן את הארץ לכנענים וחזר ונטלה מהם ונתנה לישראל הא ודאי דה"ט דהקב"ה לא עשה כן עמהם אלא משום דאעיקרא דדינא לא נתנה לכנענים רק לזמן קצוב כמש"ה ודור רביעי ישובו הנה כמ"ש המפז"ל ובכלות הזמן נטלה מהם וא"כ מכאן מוכח להדיא דלא ס"ל להקב"ה כהרא"ה ודעימיה אלא כהרמב"ם ודעי' דהמוכר או נותן קרקע לחבירו לזמן בהגיע הזמן חוזרת הקרקע לבעליה כנז"ל וכדין עשה הקב"ה שחזר ולקח את הארץ מיד הכנענים ונתנה לישראל א"כ מינה ילפינן נמי דהגם דהשם יתברך מכרנו בגלות לאוה"ע מ"מ כיון דאינו אלא לזמן ידוע לו לא אמרינן כיון דפ"פ ובהגיע זמן הגאולה ישיב ה' את שבותנו. א"נ אפי' דס"ל כהרא"ה ודעימיה אינו אלא לגבי בנ"א משא"כ לגבי דידיה וכחי' הרבנים ז"ל הנז"ל וז"ש רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו ב"ס מטעם כיון דפ"פ וכד' הרא"ה ודעי' ואולם שגו בחוזה ולא ידעו ולא יבינו לחלק בין הקב"ה לבין אדם לחבירו וז"ש ואתה ה' מגן בעדי דאתה שנא ושנא מבנ"א וראיה לזה קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קודשו סלה שהיא א"י דנטלה מז' עממין ונתנה לנו וה"ט משום דהקב"ה שנא ושנא מב"א א"נ משום דפסק הלכה כהרמב"ם ודעי' דל"א במוכר או נותן קרקע לחבירו לזמן כיון דפ"פ כמו באומר היום אין את אשתי וכו' דגט בטל הוא וכרב דתקין בגיטא מן יומא דנן ולעלם וכנז"ל וק"ל: ובזה אפ"ל כו' הכ' ע"מ אבדה הארץ ויאמר ה' ע"ע א"ת בהק' עוד דגם ממת"ת לישראל ולא זכו בה מלה"ש בט' דינא דב"מ שטענו תנה הע"ה כ' ז"ל דלא נתן הקב"ה התו' ליש' רק לזמן קצוב דקי"ל מצות בטילות לעת"ל וכ' הרשב"א בתשו' דהמוכר לזמן לית ביה דינא דב"מ יע"ש ומינה ילפינן דסבירא ליה להשי"ת דהל' כהרמב"ם ודעי' ז"ל במוכר או נותן קרקע לחבירו דל"א דזכה בה המקבל לעולם משום דכיון דפ"פ דאלת"ה א"כ הדרא טענת מלה"ש למקומה מדדב"מ וכמו שהארכתי בעניותי בזה בדרוש שה"ג יעש"ב וא"כ כשאין ישראל מקיימים התו' והמצות באומרם דהתו' היא גזל בידם ממלה"ש שטענו דד"מ שמוכח דטענה אלימתא היא דהגם דלא יתן להם התורה ליש' רק לזמן עכ"ז זכו בה יש' לעולם כיון דפ"פ והרי יש בה דד"מ ולזה עוזבים את התורה לדעתם שגזל היא בידם ממלה"ש דס"ל דהלכתא כהרא"ה ודעי' וא"כ לפי שיטתם בדין הוא דגם הארץ תעזב מהם דלפי סברתם גם הארץ גזולה היא בידם מהכנענים דהגם דלא נתנה לכנענים רק לזמן מ"מ זכו בה לעולם כהרא"ה וסיעתיה וזש"ה על מה אבדה הארץ מיש' מאיזה טעם חזר ולקחה מיש' ונתנה לאוה"ע ויאמר ה' ע"ע א"ת דהקב"ה דן אותם כפי שיטתם וכמבואר וק"ל: עוד כ' המפ' ז"ל דגם מיצי"מ מוכח להדיא דהקב"ה פ' להלכה כרב וכהרי"ף והרמב"ם ז"ל ומרן ז"ל דל"א דכיון דפ"פ דכיון שגזר ה' על יש' ועבדום ועינו אותם ת"ש היה הדין נותן לרבא והרא"ה ודעי' ז"ל שיזכה בהם פרעה לעולם ומדחזינן דהקב"ה הוציאם משם גם קודם הזמן מכמה טעמים שכ' ז"ל להשלים המנין כידוע ש"מ דס"ל להקב"ה דהל' כהרמב"ם ודעי' דל"א דכיון דפ"פ כמ"ש בעניותי בדרוש שה"ג הנ"ל יע"ש ומינה ילפינן נמי דתשו' מהניא לישראל להצילם מגלות נ"נ הגם שהיו לזמן קצוב ע' שנה ולגלות האחרון הזה שהוא לזמן הידוע לו כמשז"ל בעתה אחישנה זכו וכו' דאם יעשו תשו' שלי' יפדה אותנו מן הגלות אפי' תו"ז דהוי כחזר וקנאם תו"ז ול"א כיון דפ"פ וכמדובר: וזה אפ' כו' הכ' בדניאל וכ"ת ועתה ה' אלהינו אשר הוצאת א"ע מאר"מ בי"ח וכו' חטאנו רשענו ה' ככל צדקותיך ישוב נא אפך וכו' ר"ל ועתה שהיא התשו'