פני יצחק חלק ו רכד

ועד בכלל כדס"ל לר"י אבל אם אתם רבים השבים בתשו' אז גם על עון ע"ז מועלת התשו' שלכם להגיע עוע"ב ובכן קחו עמכם דברים שאמרם הקב"ה בעצמו לאמר הן ישלח איש א"א וכו' ואת זנית רעים רבים ושובו אלי נאום ה' הנה דברים אלו תקחו אותם בפיכם ושובו אל ה' בתשובה שלמה ואמרו אליו כל תשא עון כלו' מטעם כל כללות ישראל השבים שהם רבים תשא עון ע"ז ג"כ דבכה"ג עד וע"ב וק"ל: וזה אפשר כה"כ מי אל כמוך נ"ע ועובר ע"פ לשארית נחלתו שהם רבים לא החזיק לעד אפו לומר עד ולע"ב כי חפץ חסד הוא וכו' וק"ל: ואגב אורחין ראיתי בס' כפות תמרים בחי' ליומא שם בפלו' דר"י ור"ל הנז' אי עד וע"ב או עד ולע"ב דהקשה מדר"י לדר"י שהרי ר"י גופיה בפ' חלק אמר כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה"ב מרפה ידיהם של בע"ת וידוע דמנשה חטא בע"ז והוא יחיד ואיך קבלו הקב"ה בתשו' ויעתר לו כיון דר"י גופיה ס"ל דביחיד עד ולע"ב יע"ש ולענד"ן לתרץ דכיון דקי"ל דמלך דינו כציבור כמ"ש הרשב"א ז"ל בתשו' כידוע א"כ הרי אסיק הש"ס דיומא דבציבור שהם רבים גם ריו"ח מודה דעד ועד בכלל כנז"ל ופשוט: אמנם עפ"י דרכנו הקדום אפ"ל דמרע"ה הוה מספק"ל למר אי הלכתא כשמואל דס"ל דהמוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול ומטע"ז מהנייא התשו' לישראל או אינו מחול ול"מ התשו' ולז"א אתם חטאתם ח"ג ועת"ה שעשיתם תשו' אעלה אל ה' אולי וכו' דאפשר דס"ל להקב"ה דלא כשמואל או ס"ל דיש לחלק מדינא דשמואל לנדון התשו' ואני אתחנן לפניו שיפסוק הדין כשמואל ויקבל תשובתכם וק"ל: א"נ באו"א אפ"ל כונת ספקו דמרע"ה באו' אולי וכו' בהק' מ"ד ביומא דל"ו כיצד סדר הוידוי ר"מ ס"ל עויתי פשעתי חטאתי וכה"א בשעיר המשתלח והתוודה עליו את כל עונות בנ"י ואת כל פשעיהם לכל חטאתם וכן במשה הוא אומר נושא עון ופשע וחטאה והשיבוהו רבנן לר"מ מאחר דהתוודה על העונות והפשעים חוזר ומתודה על החטאים בתמיהא אלא כך הוא מתוודה חטאתי ע"פ אלא מהו ז"ש משה נעו"פ וחטאה כך אמר משה רבש"ע כשישראל חוטאים לפניך ועושים תשו' עשה להם זדונות כשגגות ע"כ והק' הרי"ף ז"ל כיון דגדולה תשו' מאהבה שזדונות נעשות זכיות למה התפלל משה: שיעשה ה' להם זדונות כשגגות ולא התפלל שיעשה אותם זכיות ותי' במשז"ל עבר אדם על ל"ת תשו' תולה ויוה"כ מכפר וא"כ על הזדונות בתשו' לבד אינם נעשים זכיות עד יוה"כ ונהי דאהני תשו' שלא יהיה נענש ויהיה העון של מזיד חשוב כשגגה ולכך התפלל משה בשעה שחוטאים לפניך במל"ת ועושים תשו' תהא מוריד עליהם העון שלהם לשגגה באותה שעה דייקא כלו' בשעה שחוטאים ועושים תשו' ועדין לא בא יוה"כ לכפר אינו נעשה זכיות עדין רק שגגות ולעולם בבא יוה"כ נעשים זכיות עכ"ל יע"ש: ולענד"ן לתרץ קו' הרי"ף ז"ל הנז' במשז"ל דזה שאמרז"ל דתשו' מאהבה נעשה להם זדונות כזכיות בכ"ף הדמיון לומר לך דאינו דומה ממש לזכיות הנעשים בפועל ונפ"מ דהזכיות הנעשים בפועל ממש הם נעשים חלוקא דרבנן לעוה"ב לא כן בזדונות שנעשים כזכיות אינו נעשה מהם חלוקא דרבנן זולתי השגגות אחר שעושה תשו' מאהבה נעשו זכיות ממש א"כ איפה אפ"ל דזהו כונת מרע"ה בתפלתו על ישראל כי עשה יעשה ה' להם הזדונות כשגגות ר"ל כדין השגגות שהם בעצמם נעשים זכיות וק"ל: ואגב אורחין ראיתי להרב קרבן אהרן ז"ל בת"כ שהובאה שם האי פלוגתא דר"מ ורבנן הנז' ודקדק בדברי רבנן דר"מ דקאמרי עונות אלו הזדונות פשעים אלו המרדים וחטאות אלו השגגות ומאחר וכו' דמה כונתם בזה ואמר מר דכונתם להק' על דברי ר"מ תרי קו' חדא דלא נקט לא ממטה למעלה ולא ממעלה למטה שנית מאחר שהתוודה וכו' והק' הוא ז"ל דמה יענה ר"מ לב' קו' אלו ותי' דר"מ ס"ל דאין הוידוי בקשת כפרה אלא הודאה בהכרת עונותיו כלומר ביודע ומכיר חטאו שעשה ולז"א שסדר הוידוי בהוראת הכרת עונותיו שבתחי' יאמר היותר מפורסם הידיעה שהם הפשעים שהוא חוטא להכעיס ואח"ך העונות שהוא חוטא לתיאבון והוא נרדף מהתאוה ואח"ך החטאים שהוא שוגג כמו אנוס אתד"ק יע"ש והדברים תמוהים דר"מ נקט תחי' עויתי ואח"ך פשעתי ולדבריו היל"ל תחי' פשעתי ואח"ך עויתי וכן פי' הוא ז"ל גופיה דזוהי קו' רבנן לר"מ דלא נקט לא ממטה למעלה וכו' וצ"ע ועפי"ד רבנן לר"מ דקאמ"ל מאחר וכו' ור"ל דכיון דהתודה על הזדונות והפשעים ונמחלו לו שוב א"צ לבקש על השוגג בזה אפ"ל כה"כ הרב כבסני מעוני וכו' כלו' כשתכבסני מעוני ונמחל לי העון איני צריך עוד לבקש מחי' על החטאים אלא ממילא ג"כ מחטאתי טהרני דאם העון נמחל מכל שכן השוגג כדקא"ל הכי רבנן לר"מ כנז"ל: וזה ג"כ אפשר כה"כ נשאת עון עמך א"כ ממילא כסית כל חטאתם סלה דאם העונות נמחלו מכ"ש השגגות כנז"ל וזה ג"כ אפשר כה"כ אמרתי אודה עלי פשעי לה' שהם המרדים היותר מפורסמים ונמחלו לי א"כ ממילא ג"כ נמחל, לי עון השגגות וז"ש ואתה נשאת עון חטאתי סלה וק"ל: וזה אפשר כה"כ אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתך לא אזכור ויל"ד כפל אנכי אנכי ומהו הכונה במ"ש למעני ותו אומרו וחטאתך ל"א קשה ממ"ן דאם עשה תשובה על החטאות פשיטא שלא יזכרו עוד ואם לא שב עליהם מה טעם שלא יזכרם: ועפי"ה א"ש בהק"ע מ"ד בילקוט וז"ל אנכי אנכי הוא מנחמכם בסיני קבלו שני אנכי חדא אנכי ה' אלק'יך ועוד אנכי ה"א אל קנא והקב"ה מנחמם ב"פ אנכי אנכי עכ"ל וצל"ד מה ענין תרי אנכי הנז' להיותם נעשים מפתח לנחמת ישראל ולגאולתם והמפ' ז"ל פי' כלפי מ"ש לא יוכל בעלה הא' לשוב לקחתה ע"כ אמר ה' אנכי אנכי הוא מנחמכם כלו' דיבור אנכי ה"א ואנכי אל קנא אדרבא הם מפתח לגאולת ישראל והענין כמשז"ל בספרי דעתידה כנס"י לומר הן ישלח איש וכו' ומשיב להם הקב"ה כלום כתבתי אלא איש אל אנכי ול"א ע"כ נמצא דאדרבא דיבור אנכי ואנכי דנאמר בהם אל הם רפואות תעלה לישר' עיין בס' שא"י דקל"ד: עוד נקדים מ"ש המפרז"ל דהיכי אתי עשה דתשו' ודחי הקב"ה ל"ת דלא יוכל בעלה דא"א לאדם חטוא וכו' ותירצו דגם הקב"ה ע"י התשו' של ישראל גם הוא יתברך מקיים מ"ע דהשבת אבידה דהנפש החוטאת היא מוצאת לסט"א וכל המצות שעושה בעוד שלא שב בתשו' כולם נדדו הלכו לסט"א לעמקי הקלי' ואחר שישוב האדם בתשו' שלמה לפניו יתברך הקב"ה מוציא בולעם מפיהם בסוד חיל בלע ויקיאנו ובזה מקיים השי"ת מ"ע דהשבת אבידה וגם מקיים הלאו דלא תוכל להתעלם ואתו האי עול"ת דידיה ודחו הלאו דלא יוכל בעלה אתד"ק: מעתה נבא לכה"כ דבא הכתוב להודיענו דכי יפלא ממך דבר לומר דמאחר דישראל עבדו ע"ז וזנו אחרי אלק"י נכר הארץ כלום יש להם עוד תקנה לשוב אל ה' והלא כתיב לא יוכל בעלה וכו' ואיך יכול