פני יצחק חלק ו רכג

וכ"ת מנלן דמהנייא לן התשובה לז"א שובה אלי וראיה לזה כי גאלתיך ממצרים קודם הזמן מדין המוכר שטח"ל וחזר ומחלו מחול ומזה תבין ותדע דהתשו' מהנייא מדין הנז' וק"ל: וזה אפשר כה"כ כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ה"א עמך המעלך מאמ"ץ ויל"ד דהיה די לומר כי ה"א עמך ואמאי איצט' לומר ג"כ המעלך מאמ"ן אמנם אפשר דבא לרמוז מלחמת חובת האדם עם היצה"ר וגונדא דיליה וז"ש כי תצא למלחמה מלחמת מצוה וחובה על אויביך שהוא היצה"ר אויב פנימי וראית סו"ר עם רב שהם מלאכי רעים וקטיגורים שנבראו ממך מהעבירות שעשית כנז"ל ומתיירא אתה מהם ומספקא לך אם תועיל לך תשובה מדין מוכר שט"ח וכו' או לא. לזה אני אומר לך לא תירא מהם ולא תתרשל מלשוב בתשו' דליכא ספיקא גבאי כלל לומר אי מחול או לא משום כי ה"א עמך המעלך מאמ"ץ דמהתם מוכח בבירור דמהנייא התשו' כיון שכבר פסקתי הלכה שם דהמוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול וכנז"ל וק"ל: ובזה פי' הרב נאוה תהלה ז"ל כה"כ ה"א צבאות השיבנו האר פניך ונושע גפן ממצרים תסיע וכו' וה"ה כמבואר יע"ש ובזה אפ"ל כה"כ למה אלקים זנחת לנצח וכו' זכור עדתך ק"ק וכו' גאלת בז"ע וכו' וגם כה"כ לא שמרו ברית אלקים וכו' וישכחו וכו' וגם כה"כ לא הביט און וכו' אל מ"מ ופסוק דניאל הנז' וה"ה כמבוארים וק"ל: ועפי"ז אפ"ל כה"כ בפ' ואתחנן ושבת עד ה"א וש"ב כי אל רחום ה"א וכו' כי שאל נא וכו' השמע עם וכו' או הניסה אלקים וכו' ככל א"ע לכם במצרים לעיניכם וצל"ד מה ענין מתן תורה ויצי"מ למצות התשו' ומה נ"ט הוא זה באו' כי שאל נא וכו': ואולם עפ"י הקודם א"ש בהקדים עוד מ"ש הרב הון רב שם דלמ"ד המלאכים השלימו המנין צ"ל דס"ל דהמוכר שטח"ל וחזר ומחלו אינו מחיל ולזה הוצרכו המלאכים לירד למצרים להשלים המנין אבל מנתינת התו' לישראל ולא למלה"ש מוכח דלא ירדו מלה"ש למצרים כלל וכמו שהשיבם מרע"ה כלום למצרים ירדתם לפרעה נשתעבדתם. וא"כ קשה איך הוציאם קודם זמנם ועכצ"ל מדקי"ל המוכר שטח"ל וחזר ומחלו מחול וא"כ מכח מתן תורה לישראל דוקא ולא למלה"ש מוכח דהמכר שטח"ל וחזר ומחלו מחול ומינה ילפינן נמי דתשו' מהנייא וכמובן: וזה אפשר כה"כ בהוציאך את העם ממצרים תעבדון א"ה עה"ה כלומר מיצי"מ ק"ז מטעם דקי"ל המוכר שטח"ל וחו"מ מחול מטע"ז ג"כ תזכו אתם בתורה ולא מלה"ש וכמובן: וזה אפשר ג"כ כה"כ לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי כלו' לולי תורתך שעשועי ולא זכו בה מלה"ש דמינה מוכח דמהנייא תשו' לישראל אז אבדתי בעוניי מהעבירות שבידי דלא הוה מהנייא לי התשו' אכן עתה מכח מ"ת לישראל ולא למלה"ש מוכח דלא יצאו ישראל ממצ' תו"ז רק מדקי"ל כשמואל כנז' ומינה ילפינן דתשו' מהנייא כנז"ל: ובזה יובן ג"כ כה"כ זדים הליצוני עד מאד באו' דלא מהנייא תשו' דלא קי"ל כשמואל אכן אני מתורתך לא נטיתי לדעתם כלו' מכח תורתך שנתת לנו ולא למלה"ש מוכח איפכא מנייהו דאדרבא קי"ל כשמואל ומניה ילפי' דמהנייא תשו' ולזה סיים ואמר זכרתי משפטיך מעולם ה' ואתנחם אתחרט ואשוב בתשו' וזלעפה אחזתני מרשעים במה שאינם שבים בתשו' מחמת שהם עוזבי תורתך דלא רצו ללמוד דמהנייא התשו' מהתורה שנתת לנו ולא למלה"ש וכמדובר וזה אפשר כונת משז"ל שובה ישראל עד ה"א עד ההוא שאמר אנכי ה"א אש"ה וכו' וה"ה כמבואר עפ"י האמור וק"ל: וזהו כונת הני מק"ק דבפ' ואתחנן הנז' ושבת עד ה"א וש"ב והקב"ה יקבל תשו' כי אל רחום ה"א וכו' לא ירפך ול"י לפסוק הדין דלא כשמואל כי ברוב רחמיו יפסוק הל' כשמואל ומטע"ז מהני לך התשו' ותדע לך ראיות ברורות שכן פוסק הדין כשמואל כי שאל נא וכו' השמע עם וכו' והרי ממ"ת לישראל ולא למלה"ש וגם מכח יצי"מ תו"ז וז"ש או הניסה וכו' משתים אלה מוכח להדיא דס"ל להקב"ה כשמואל ומהם תדעו ותבינו דתשובה מהנייא לכו וכנז"ל וק"ל: וזה אפשר טענת מרע"ה באו' למה ה' יחרה אפך בעמך שלא רצית לקבלם בתשובה כנרמז במ"ש ועתה הניחה לי כנז"ל וכ"ת דתשו' ל"מ הלא קי"ל כשמואל הלא אשר הוצאת מאמ"ץ בתו"ז מטע"ז דקי"ל כשמואל כנז"ל וק"ל: וזה אפשר כה"כ ביחזקאל ט"ז יען אשר לא זכרת את ימי נעורייך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי ולא עשית את הזימה ע"כ תועבותייך ע"כ ולכאו' דברי הנביא הללו משוללי הבנה הם אמנם כבר הקדמנו דמכח יצי"מ תו"ז מוכח דתשו' מהנייא מדין המוכר שט"ח וכו' כנז"ל גם הקדמנו לעיל דהט' דתליא כרעיה דה"א ללמד דתשו' מהניא כנז"ל וז"ש יען לא זכרת ימי נעורייך דהיינו יצי"מ דמשם ראיה דמהנייא התשו' מדין המוכר שט"ח כנז"ל ועכ"ז ותרגזי לי בכל אלה במעשה העגל שאמרת אלה אלקיך ישראל ולא עשיתם תשו' עפ"י סברתכם דס"ל דלא כשמואל וגם אני ה"א דרכך בראש נתתי תליתי כרעיה דה"א כדי להורות דתשו' מהנייא לכו ועכ"ז לא עשית את הזימה לשוב בתשו' ע"כ תועבותיך וכמ"ש הרד"ק ותרגום יב"ע וק"ל: וזה אפ"ל ג"כ כה"כ מה מצאו אבותיכם ב"ע וכו' ולא אמרו וכו' וגם בזה יובן כה"כ הלעולמים יזנח ה' גאלת בז"ע וכו' וגם כה"כ ואמרו כל הגוים ע"מ עשה ה' ככה וכו' ואמרו וכו' ועפי"ה ה"ה כמבוארים מעצמם ובזה נוחים כמה מק"ק דתלי התשו' ביצי"מ כאשר ירדוף הקורא נעים: ואחשבה לדעת דזה אפשר היה ספקו של מרע"ה במעשה העגל במ"ש ליש' אתם חטאתם חט"ג ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה בעד חטאתכם ויל"ד כיון שכבר ישראל עשו תשו' כנרמז בתיבת ועתה הניחה לי א"כ איך נסתפק מרע"ה אם יקבלם ה' בתשו' או לא הא אין לך דבר שעומד בפני התשו': והרב שא"י ז"ל בדקמ"ז ע"א פירש דספקו של מרע"ה היה במאי דפליגי ר"י ור"ל בפ' יוה"ך דר"ל אמר גדו' תשו' שמגעת עד כה"כ ור"י אמר עד ולא עד בכלל ופריך והאמר"י גדולה תשובה שדוחה ל"ת וכו' ומשני ל"ק הא בציבור הא ביחיד וכ' הר' ז"ל דמ"ד עד ועד בכלל ס"ל דגם על עון ע"ז תשו' מכפרת ומ"ד עד ולע"ב ס"ל דעל עון ע"ז ל"מ התשו' רק דבציבור שאני דמהנייא תשו' להו גם על ע"ז ובזה פי' הוא ז"ל כה"כ אל תקצוף ה' עד מאד וא"ל ת"ע הן הבט נא עמך כולנו יעש"ב וסיים הוא ז"ל דזה היה ספקו דמרע"ה באו' אולי אכפרה בעד חטאתכם כלו' אתם חטאתם בע"ז ובכגו"ד ספק אי עד ועד בכלל או לא וז"א אולי אכפרה בעד ר"ל שיחשוב לכם עד ועד בכלל בעבור שאתם רבים אתד"ק: ועפי"ד אפ"ל כה"כ שובה ישראל עד ה"א כלו' שאם אתה יחיד שב בתשו' תשובתך מגעת עד ה"א ולא עד בכלל כיון שיש בידך עון ע"ז וז"ש כי כשלת בעוונך שהוא עון ע"ז שאין לו כפרה בתשו' להגיע עד