פני יצחק חלק ו רכא

לא היו יכולים לצאת משם וכשנעשית ה"א יצאו משם אתמהא וניח"ל למר במ"ש הרב ב"ש ז"ל משם הירושלמי דבזמנם היו כותבין צורת ח' במקום ה"א דהיינו מוקפת מג' רוחות כצורת ח' כך צורת ה"א וכ' ע"ז דזה אינו דמוכרח לו' דצורת הה"א היא כמו ה"א שלנו דתליא כרעיה דה"א מדאמרי' בש"ס דשבת דט"ל מלאכות דשבת ילפינן להו מדכתיב אל"ה הדברים גי' ל"ו דברים תרי הדברים תלת הרי ט"ל ואי איתא להא דצורת ה"א היתה כצורת אות ח' אמאי בעינן דברים הדברים הא מאלה לחוד נפק"ל ט"ל דה"א אחרונה דאלה נחשבת כחי"ת אלא ודאי דהויא כמו ה"א שלנו ומשו"ה בעינן דברים הדברים אכן תמן תנינן במנחות מ"ט תליא כרעיה דה"א דאי הדר בתשו' דליעול בהך פתחא וליעול באידך לא מסתייעא מלתא וכו' ע"כ וז"א שובה יש' עד ה"א מה תאמר דצורת ה"א כצורת ח' והפתח סתום ואין סיוע לשוב כשישוב לז"א קחו עמכם דברים דהיינו אלה הדברים האמורים בשבת דמשם מוכח דהויא הה"א כמו שלנו דתליא כרעיה דה"א דאל"כ אמאי בעי דברים הדברים מאלה לחוד נפקי אלא ודאי דהויא כמו דידן ומסתייעא מילתא לשוב בתשובה ע"י פתח העליון ומשו"ה אני מזהיר אתכם ושובו אל ה': וזה עצמו היתה כו' פרעה שהיה אוחז באות ח' ור"ל שלא היו יכולים לצאת יען דצורת הה"א היא כמו ח' ול"מ מילתא לשוב בתשו' ויש' שבאותו הדור היו גוי מקרב גוי מה אלו אף אלו ולא היו יכולים לצאת משם ע"י התשו' וכנז' וכיון דתבר קובה"ו לקנה דחי"ת ונעשה מן חמץ מצה והיינו ה"א הרי דתליא לכרעיה דה"א ומסתייעא מילתא לשוב בתשו' ויכולים לצאת משם ע"י התשו' וכו' אתד"ק יעש"ב: ועפיד"ק אפ"ל כו' הכ' בפ' יתרו ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכה"ע וכו' אלה הדברים אשר תדבר אל בנ"י ופירש"י ז"ל וז"ל אלה הדברים לא פחות ולא יותר עכ"ל ולכאורה ק"ט דמי חשיד מרע"ה להוסיף או לגרוע עד שהוצרך ה' לצוותו ולמה לא הזהירו כזאת בשאר מצות האמורות בתו' רק כאן דוקא בודאי דהלא דבר ? ואולם עם האמור דט"ל מלאכות ילפינן להו מדכתיב אלה הדברים ולא אלה לחוד א"כ מכאן ראיה עצומה דצורת ה"א תליא כרעיה כצורת ה"א שלנו ומינה ילפינן דתשו' מהנייא וכנז"ל ותי' ועתה היא רמז לתשו' ותו איתא במד"ר ושמרתם את בריתי זו ברית שבת ע"כ ונלע"ד דמפקי לה דזו ברית שבת מתי' שמוע תשמעו בקולי ר"ת שבת וידוע דעיקר הגאולה תלויה בשמירת שבת כמ"ש ז"ל אלמלא שמרו יש' שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין ואין כל אומה ולשון שולטין בהם גם ידוע שאלתם דאיך הקב"ה מוריד גשמים בשבת והוי מוציא מרשות לרשות כיון שהקב"ה מקיים כל התו' ותי' לזה דכ"ע דיליה והו"ל כמטלטל בחצרו כידוע וז"ש ועתה אם תעשו תשו' אני נותן לכם עצה טובה שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי זו ברית שבת ועי"ז והייתם לי סגולה מכה"ע דאין שום אומה ולשון שולטת בכם ותזכו לגאולה כנז"ל ואל תתמהו עלי דידי דאיך אני מוריד גשמים בשבת דשאני אני כי לי כל הארץ וכ"ע דילי ומותר אני לטלטל בחצרי כנז"ל א"נ אפ"ל כונת אומרו והייתם לי סגולה מכה"ע במשז"ל דהתשובה ל"מ רק לישראל ולא לאוה"ע וכבר המפרז"ל נתנו לזה כמה טעמים נכונים ואמתיים לא ע"ט האסף פה ובש"ס הקשו עמ"ש התם מלך שמחל על כבודו אכ"מ והא כתיב וה' הולך לפניהם יומם ותי' שאני קובה"ו דכ"ע דיליה יע"ש: וז"ש ועתה רמז לתשו' כנז' שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי זו ברית שבת דמשם תורה יוצאה דתשובה מהנייא מדנפק"ל איסור ט"ל מלאכות מדכתיב אלה הדברים כנז' והייתם לי סגולה מכל העמים דלכם דוקא מהניא תשו' ולא לשאר העמים ותני והדר מפרש היכא רמיזא התשו' בשמירת השבת לז"א אלה הדברים ופירש"י לא פחות ולא יותר כלומר לא פחות משתי תיבות הללו דאלה הדברים ולא יותר מהם דמתרוייהו דוקא ילפינן איסור ט"ל מלאכות דשבת דתיבת אלה לחודה לא תספיק כדאיתא בש"ס דשבת כנז"ל נמצא דגם מתחילה וראש היתה רגל הה"א תלויה ומינה מוכח דמהניא לן התשו' וק"ל: ובזה אפ"ל מאמרז"ל וז"ל ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר בעת ההא כתיב כך אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע כשם שאות הה"א פתוחה לפניך כך יהיו שערי תפלתי פתוחים לפניך לקבל תפלתי והיינו בעת ההא עכ"ל והוא תמוה לכאו' דמה ענין פתיחת אות ה"א לקבלת תפלתו ואולם עפ"י האמור יובן ובהק"ע מ"ד ביומא בפ' יוה"כ אמר"י גדולה תשו' שדוחה ל"ת שבתורה וכו' וכל המפרז"ל הקשו דמאי רבותא דתשובה דהא בכל דוכתא הכי קי"ל דאתי עשה ודחי ל"ת ותירצו דהכא שאני דהוי בתרי גברי דהוא יתברך עובר ח"ו על ל"ת דלא יוכל כדי שיקיימו ישראל עשה דתשו' והקשו ע"ז דהא אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך ותי' מצוה דרבים שאני ואיתא בלק"י דה"ט שנענש מרע"ה שלא נכנס לארץ משום ששיבר את הלוחות ומרע"ה דעתו בשבירת הלוחות כדי שידונו ישראל כפנויה וחטא ח"ו בשבירתם כדי לזכות את ישראל שהם רבים ואע"ג דאין אומרים לאדם חטוא כדי שיזכה חבירך מצוה דרבים שאני וכן אמרז"ל ע"פ וארא והנה חטאתם לה"א ראה שאין לישראל עמידה חיבר עצמו עמהם ושיבר את הלוחות אמר להקב"ה הם חטאו ואני חטאתי אם אתה מוחל לישראל מחול לי וכו' עכ"ל ויל"ד דאיך השוה עצמו מרע"ה שהוא יחיד לישראל שהם רבים אך כל חיליה דמר דעיקר התשו' נפק"ל מדתליא כרעיה דה"א ושהוא ית"ש עובר ח"ו על לאו דלא יוכל כדי שיזכו ישראל בתשו' ומטעם מצוה דרבים אתי עלה קוב"הו וכנז"ל וזשרז"ל בעת הה"א רמז לאות ה"א ואמר כשם שאות ה"א פתוחה לפניך לקבל. שבים משום מצוה דרבים שאני א"כ גם אנכי יהיו שע"ת: פתוחים לפניך לקבל תפלתי ליכנס. לארץ כי גם אנכי לא חטאתי בשבירת הלוחות אלא כדי לזכות הרבים כדי שידונו כפנויה כנז"ל וק"ל: ועפ"י הקדום דט"ל מלאכות דשבת נפק"ל ממ"ש אלה הדברים ומינה ילפי' דתליא כרעיה דה"א להורות דמהניא תשו' לישראל כנז"ל פירשתי בעניותי בדרוש אחר לתשו' הנהו קראי' דירמיה סי' ג' וכה תארם ויאמר ה' צידקה נפשה משובה ישראל וכו' הליך וקראת את הדברים האלה וכו' וכו' עפ"י הקדמה הנז' ובהקדמות אחרות יעש"ב ועפ"י קוטב זה אפ"ל כונת מאמרז"ל ע"פ ויצא קין פגע בו אדה"ר ואמ"ל מה נעשה בדינך אמ"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי אמר אדה"ר כ"כ גדול כחה של תשו' מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת עכ"ל וצל"ד מה ענין שבת עם התשובה ברם עפי"ה הנה נכון דעיקר התשו' דמהנייא אינו אלא מדילפינן ט"ל מלאכות דשבת מדכ' אלה הדברים דמזה מוכח דמעיק' תליא כרעיה דה"א להורות דתשו' מהנייא ואדה"ר מקודם לא היה יידע דתשו' מהנייא מהיכן ילפינן לה וכשאמ"ל קין עשיתי תשו' וכו' נתבונן בדעתו היטב דאין זה אלא מדילפינן ט"ל מלאכות דשבת מקרא דאלה הדברים מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת שהוא עיקר הלימוד ממנו לתשובה דמהנייא אשר מטע"ז ג"כ אפ"ל דה"ט דקרינן לשבת בנתיים בשם שבת תשובה שהוא שבת ראשון לבריאת העולם להורות