פני יצחק חלק ו רכ

ודחי עול"ת דכהונה וא"כ ה"ה וה"ה נמי דאתי עשה דתשו' דאלימא והיא מצוה דרבים ודחי עול"ת דכהונה וגם דחי נמי תרי לאוי וכמדובר: ובזה אפ"ל כו' הכ' בהושע סי' י"א וכ"ת ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראוהו יחד לא ירומם איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה וכו' וחוץ מדרכנו אפ"ל באו"א במ"ש רז"ל משם המפ' ז"ל ובשא"י ז"ל ד"ט ע"ד דבמקום דאיכא ח"ה אתי עשה ודחי ל"ת ועשה וגם דחי תרי לאוי יעש"ב וכנז"ל עו"כ השא"י ז"ל משם עט"ר הרמ"ז מרן מהרח"א ז"ל בכו' הכ' לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד ואת זנית רעים רבים ושובו אלי נאום ה' דכו' הכ' הוא להודיע כמה גדול כח עשה דתשו' שדוחה תרי לאוי לפי מ"ש בפ"ק דיבמות אחרי אשר הוטמאה זו סוטה שנסתרה וזינתה תחת בעלה וז"א לאמר הן ישלח איש וכו' והלכה והיתה וכו' דאיכא ל"ת וכ"ת מאי אולמיה דתשו' והלא מדה היא בכל התו' אתי עשה ודחי ל"ת לז"א ואת זנית וכו' כלו' דאיכא עוד לאו שני שזינתה תחתיו ואף עפי"כ ושובו אלי עכד"ק ודפח"ח וז"ש ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראוהו כלו' דישראל מצפים לי שאקבלם בתשו' מצד דאיכא ח"ה ובכגו"ד אתי עשה ודחי עול"ת וגם דחי תרי לאוי מצד שאני אל עליון יקראונני ואם לא אקבלם בתשו' יהיה ח"ו ח"ה בדבר ולזה אפי' דאיכא תרי לאוי וז"ש יחד לא ר"ל תרי לאוי יחד ירומם ר"ל ידחה אותם וטעמם משום ח"ה דידי שיאמרו הגוים מבלתי יכולת ה' משום שאינם יודעים הגוים דדינא הוא דלא אתי עשה ודחי תרי לאוי ולכך מוכרח אני לקבל תשובתם ולשוב אלי וטעמם ונימוקם עמם כי איך אתנך אפרים וכו' נהפך עלי לבי ולא אעשה חרון אפי ונ"ט לזה משום כי אל אנכי ולא איש ואיכא ח"ה גדול בדבר וק"ל: א"נ אפ"ל באו"א חוץ מדרכנו במ"ש השא"י ז"ל בדצ"א ע"א דהא דקי"ל בכל דוכתא דאתי עשה ודחי ל"ת הי"ד היכא דהוו העשה והל"ת בחד גברא שהדוחה ל"ת הוא עצמו מקיים העשה כמילה בצרעת אבל שידחה אחד הל"ת כדי שיקיים חבירו מ"ע לא מצינו דאין אומרים לאדם חטוא וכו' יעש"ב וז"ש ועמי תלואים למשובתי כלו' הם מסופקים בתשו' אי מהניא או לא דלדעתם שלא אקבלם בתשו' כיון דאני עובר הלאו דלא יוכל והם מקיימים העשה דתשו' וז"ש ואל על יקראוהו יחד כלו' דאם העשה ול"ת הם יחד בחד גברא אזי לא ר"ל הלאו דלא יוכל בעלה וכו' ירומם ר"ל ידחה זהו הספק שלהם אבל דעו לכם דאם הוא להצלת רבים ודאי דאתי עשה ודחי ל"ת גם בתרי גברי וכמ"ש כן התוס' ז"ל בכמה דוכתי בעבור מצוה דרבים שאני כידוע וז"ש איך אתנך וכו' כלו' שאתם רבים ולכך יחד נכמרו ריחומי לעבור על הלאו בשביל שתזכו ותעשו תשו' ולזה לא אעשה חרון אפי בכם כי אל אנכי רב חסד חפץ לזכות אתכם וק"ל: אמנם עפ"י דרכנו אפ"ל עד"ז דכבר הקדמנו דאיכא ב' טעמים נכונים להקב"ה לקבל תשובתנו לפניו ברצון ואין לחוש משום תרי לאוי ולא משום עול"ת דכהונה כנז"ל וישראל הוה ס"ל דמה שהותר להקב"ה לעבור על תרי לאוי או על עול"ת דהוא משום הטעם דאיכא ח"ה בדבר כנז"ל וז"ש ועמי תלואים ר"ל מצפים שאקבלם בתשו' מטעם דאל על יקראוהו שהוא אל עליון ויאמרו הגוים מבלתי יכולת ה' ובזה יחד ר"ל תרי לאוי יחד ירומם ר"ל ידחה אותם מטעם ח"ה וכדחזינן להקב"ה דעבד הכי ביצי"מ וכנז"ל ולזה הודיעם הקב"ה דלא צריכי להאי טעמא דח"ה דאפי' נאמר דליכא ח"ה כלל תפ"ל משום דהויא עשה דתשו' דידכו היא עשה דרבים ואלימא טובא לדחות אני עול"ת ותרי לאוי וז"ש איך: אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבויים דשאני התם דרבים הוו ואתי עשה דרבים ודחי תרי לאוי ועול"ת דכהונה וק"ל: ובכן אפ"ל דזהו כו' מרע"ה באומרו להקב"ה ויחל משה את פני ה"א ויאמר למה ה' יהרה אפך וכו' דהנה הקב"ה אמ"ל למרע"ה לך רד כי שיחת עמך וכו' עשו להם עגל מסכה שזנו אחרי אלהי נכר הארץ ואפי' שיעשו תשו' הרמוזה בתיבת ועתה עכ"ז הניחה לי שאיני חפץ לקבלם בתשו' ולעבור אני על עול"ת דכהונה ועל תרי לאוי דלא יוכל בעלה ואחרי אשר הוטמאה משום דלא אתי עשה ודחי עול"ת ותרי לאוי לזה השיבו מרע"ה דלמה ה' דאתה ה' אל עליון ולא איש ואיש כתוב בפרשה ועוד איך יחרה אפך בעמך שהם רבים ומצוה דרבים שאני דדחי תרי לאוי ועול"ת דכהונה דהא אשר הוצאת מאמ"ץ כלו' מטע"ז הוצאת אותם מאמ"ץ ונטמאת ח"ו בגילולי מצרים הרעים ועברת על עול"ת דכהונה בעבור הצלת רבים ועוד איכא התם ביצי"מ טעמא אחרינא דהוא משום ח"ה ואוף ה"נ דכוותה איכא ח"ה גדול דלמה יאמרו מצרים וכו' וק"ל: ובזה ג"כ אפ"ל כו' הכ' לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה"א עמו ותרועת מלך בו אל מוציאם ממצרים וכו' ר"ל דהקב"ה אינו מביט בעבירות. שעושין ישראל אם יחזרו בתשו' הוא ית' מקבלם אפילו שהוא עובר על עול"ת ועל תרי לאוי משום כי ה"א עמו ואל הוא ולא איש וראיה לזה מיצי"מ וז"ש אל מוציאם: ממצרים מט' שהוא אל ולא איש הוציאם ממצרים ואיכא לגבי דידיה ח"ה גדול וק"ל: וזה אפשר כו' הכ' בדניאל ועתה ה"א אשר הוצאת: א"ע מאמ"ץ מט' ח"ה ומט' דאתה אל ולא איש' ודחית עול"ת דכהונה כדי שיזכו הם בעשה דתשו' א"כ גם אנן שחטאנו רשענו ועשינו תשובה הרמוזה בתיבת ועתה ה"א אנו מתתננים לפניך ה' ככל צדקותיך אשר עשית עמנו במצרים גם עכשיו תקבלנו בתשו' וישוב נא אפך וכו' וק"ל: וזה אפ' כו' הכ' מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי ואל תחוש מצדי שלא אקבל תשו' שלך דהא כי גאלתיך כבר עשיתי מעשה רב מקדמת דנא וגאלתיך ממצרים וק"ל: וזה אפ' כו' הכ' לא שמרו ברית אלהים וכו' וישכחו עלילותיו וכו' וה"ה כמבואר וק"ל וזה אפ"ל בכו' מאמרז"ל שובה יש' עד ה"א עד ההוא שאמר אנכי ה"א: אשר הוצאתיך וכו' ועם האמור ה"ה כמבואר וק"ל: וזה אפ' כו' הכ' ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם ל"מ ול"ג לכלותם כי אני ה"א וגם וזכרתי להם ברית ראשונים וכו' ועם האמור ה"ה כמבואר. ובזה פי' המפז"ל כו' הכ' ה' צבאות השיבנו האר פניך ונושעה' גפן ממצרים תסיע וכו' וכה"כ למה אלהים זנחת לנצח וכו' זכור עדתך ק"ק גאלת שב"ן וכו' ועם האמור ה"ה כמבואר וק"ל: א"נ באו"א אפ"ל כו' הכ' הנז"ל בהק' מ"ש הרב כסנ"א ז"ל בפ' בראשית בביאור קראי דהושע שובה ישראל וכו' ובביאור כו' הזוה"ק בפ' פינחס דאיתא התם וז"ל גער חית קנה וכו' במצרים היא שלטא ומינה נפקין כמה שולטנין לזנייהו וכולהו ברזא דחמץ וכיון דתבר קוב"ה לחי"ת ונעשית מן חמץ מצה דאתוון דדין כאתוון דדין עכ"ל וכ' הוא ז"ל דכונת הזוה"ק מבוארת דפרעה היה אוחז בחי"ת ולא היה מניחם לצאת משם וכיון דתבר קוב"ה לקנה דחי"ת ונעשה מן חמץ מצה עי"ז נפקו מתמן וע"ז ק"ל להרב ז"ל דהיכי תליא הא בהא דכ"ז שהיתה חי"ת