פני יצחק חלק ו כב

להצילה מכבלי העיגון אם יש לה צד זכות תולה לה ייבא שכמ"ה: תשובה הלא לאמונה כי לא היתי רוצה להטפל בזה להשיב לשואלי דבר בענין זה ואולם להיות כי הנערה הנז' היא מתושבי עירנו יע"א ונכמרו רחמי עליה שלא תהיה זקוקה ליבום אי לחליצה וגם באו קרוביה אצלי ודינא קא בעו ולא יכולתי להמלט מהם מאשר שחובה מוטלת עלי לדון בין איש יבין רעהו ובפרט לתקנת עגונות מפני תיקון העו' זאת חובתי ואעשנה לחוות דעי בדרך קצרה כי לא אוכל להאריך מכמה טעמי יזה החלי וה"א יעזר לי: ואען ואומר הגם דלא צילא דעתאי ואני זקנתי ושבתי ואור עיני גם הם אין אתי ולא אוכל לבא בארוכה ולשאת ולתת בדבר הלכה וגם מיראי הוראה אני ובפרט בדבר שבערוה חמורה עכ"ז הנה באתי היום בקצירת האומר לאסוף ולקבץ כל הספיקות שנפלו בקי' הללו מפאת העדים אשר מהם ובהצטרף כולם נוכל להקל ולפטור הנערה בלא כלום ולבטל הקי' לגמרי אם יסכימו עמי מו"ר רבני הדור הי"ו: זה יצא א' עדות הב"ד מקבלי עדות הא' הנז' שהם מעידים בעדאם על העד הנז' עצמו שהוא פסול לעדות להיותו בעל עבירות דאורייתא כנז' בקב"ע הנז' שהוא קרקפתא דלא מנח תפילי ומחלל ש"ק בפרהסיא כנז"ל ואין לך פסול לעדות גדול מזה ואין לך עדות גמורה עליו לפוסלו גדולה מזאת ובפרט שבאו שנתקבלה עדות ג' אחרים ג"כ שהעידו עליו כזאת וכזאת כנז' בשאלה. הגם שנאמר שהעידו עליו כולם שלא בפניו ואנן קי"ל דאין לפסול העד כ"א בפניו כידוע מ"מ הרי כ' מור"ם ז"ל בתשו' סי' י"ב דאם קבלו עידי קי' שלא בפניו אשר יכולין ג"כ לקבל עדים לפוסלו של"ב יע"ש וע"ז סמכו רבני וגאוני עיה"ק ירושת"ו בתשו' הרמת"ה כי באה בס' נדיב לב ח"ב סי' ח' יע"ש וגם הגאו"ן נו"ב בתשו' סי' ע"ב בח"א חשש לדברי מור"ם הנז' ויצא לחלק מנ"ד לנ"ד יע"ש וגם יש לסמוך על ס' הפוס' ז"ל דס"ל דבדיעבד מהני קב"ע של"ב ודנין על פיה כמו שהארכתי בעניותי בסה"ק פנ"י ח"א סי' יו"ד יעש"ב וא"כ דל מהכא עדות העד הא' הנז' לגמרי: פש גבן העדות של העד הבבלי הנז' וגם בעדותו יש להסתפק כיון שמתחי' אמר בפה מלא שאינו זוכר כלל ושוב חזר ואמר שנזכר כבר ידוע פלוגתא דרבוותא ז"ל דאפליגו בזה דאי אמר בתחי' איני זוכר אם יכול לחזור ולהגיד או לא כמו שאסף וקיבץ הגאון הר' ברכ"י ז"ל בח"מ סי' כ"ט אות א' וז"ל אם אמר איני זוכר אינו יכול לחזור ולהעיד מהר"ר בצלאל בתשו' סי' כ"א וכ"ן הסכמ' הר' בני אהרן סי' צ"ה אבל הר' פני משה בח"א סי' טו"ב ד"מ ע"ד הסכים דאם אמר איני זוכר יכול לו' אח"ך נזכרתי ועיין כנה"ג הגב"י אות נ"ט. ועיין בתשו' מהר"י אירגאז סי' טו"ב ושו"ת שמש צדקה א"ה סי' א' וי"א א"ה סי' מ"ב הגב"י אות מ"ב עכ"ל יע"ש והרואה יראה דדין זה במח' הוא שינוי אם חוזר ומגיד או"ל וא"כ גם בעדות הבבלי הנז' נפל בו הספק הנז' אם חוזר ומגיד או"ל וספקא דרבוותא דנא חזי לאצטרופי עם שאר ספיקות שנפלו בנדון זה ומ"ג דגם לדעת הסו' דחוזר ומגיד יודו בנ"ד דלא מהניא עדותו כלל להיותו שנצטרף עם העד הא' שהוא פסול מדאורייתא ואנן קי"ל נמצא א' מהן קרוב או פסול עדות כולן בטלה כידוע: עוד יש להסתפק בדברי העד הפסול הנז' שהמקדש הנז' הלביש להבת את הטבעת ואמ"ל הרי את וכו' נראה מדבריו שנתן לה הטבעת קודם אמירת הרי את וכו' והו"ל שתיקותא דלאחר מ"מ דלא מהני לרוב הפוס' ז"ל ומה שיש לצדד לו שבעודו נותן לה אמ"ל עכ"ז מידי ספקא לא נפקא וכבר הארכתי בזה בסה"ק פנ"י ח"ב ד"ע ע"ב ומשם באר'ה ועש"ב: עוד יש להסתפק בנ"ד דמדברי העדים ניכר שלא הכירוה' כיון שלא הזכירו שמה ילא שם אביה כנזכר בקב"ע בזה נפל הספק אי בעינן שיכירו אותה בשעת קו' או סגי אם יכירוה עכשיו ויאמרו שזאת היא המתקדשת בפניהם אי מהני או"ל הנה אנכי הרואה דהדבר זה לא נמלטנו מפלוגתא דרבוותא ז"ל דהנה מהריב"ל ז"ל בח"ב סי' ק"ה כ' דעדים שאינם מכירים לאשה אם האשה מכחשת הרי זה ספק קי' ואם היא מודה הוי קי' גמו' יע"ש ומהרש"ך ז"ל בח"ב סי' קל"ד כ' דאם מכחשת אינה מקודשת כלל יע"ש וה"ה המבי"ט ז"ל בח"א סי' רכ"ז כ' דאפי' היא מודה אינה מקו' ואפי' הכירוה אח"כ צריך שתהיה הממאנת בעין ויחזור ויאמר לה הרי את וכו' ותאמר הן כדי שלא תהיה שתיקותא דלאחר מ"מ יע"ש והרדב"ז ח"א סי' קכ"ו כ' דכל שמכיר העד לאשה אח"ך הוי מקו' גמורה יע"ש והו"ד ז"ל בכנה"ג אה"ע ובאה"ט סי' מ"ב ס"ק י"ד יע"ש והנה בנ"ד רחוק המציאות שיבואו עדים לפה עירנו להכירה וא"כ לד' המבי"ט ז"ל אינה מקו': והגם שהגאון בעל פ"ת ז"ל בסי' ל"א סק"ה ובסי' מ"ב ס"ק י"ב ד"ג הביא לנו ס' הר' קהלת יעקב, ז"ל שפקפק בזה והר' ישועות יעקב ז"ל שכ' בפשי' היפך ס' ה' המבי"ט ז"ל להפריז על המדה וכ' וז"ל חלילה: לסמוך בזה על המבי"ט הנז' אף לעשותו סניף להיתר אחר ע"ש מ"מ ס' קי' מיהא הוי לדעת מהריב"ל ז"ל וכנז"ל: עוד יש להסתפק מכח העדים שעברו על ההסכמה ונפסלו לעדות הן אמת נתברר לי מפי מגידי אמת שגם בעיר ברות יע"א יש להם הסכמה בגזרת נח"ש ע"פ העדים שיעידו בעדות קי' כשהם ב' עדים לבד בלתי י' מישראל והוכרזה הסכמתם ברבים גם עיני ראו ולא זר ההסכמה עצמה שבאה להם מעיה"ק ירוש' תוב"ב מחו"ר וגאוני עיה"ק ירושת"ו שגם המה ראו בחכמתם כי פסתה המספחת בעי"ת בירות יע"א והסכימו בכל אלות התו' גזירת נח"ש בכל תו"ח על המקדש ועל עידי הקי' וחרמו' ונידוים ולטותא דרבנן ושאלתי את פי חכמי העיר בכ"ת והגידו לי שהוכרזה הסכמה זאת ברבים בב"כ וב"מ. והיתה תשו' אלי שכבר מזה ז"ר הוכרזה ברבים כידוע וא"כ לפ"ז אתאן לפלוגתא דרבוותא ז"ל אם הופקעו הקו' ואם נפסלו העדים גם לאותה עדות כאשר הארכתי) בעניותי בכמה מתשובותי הבאים בסה"ק פנ"י ח"א וח"ב וח"ה כאשר יראה המעיין שם ואין צריך לכפול הדברים: הרי לפנינו כמה ספיקות וס"ס אשר בהצטרפות כולם יחד יש, מקום להקל לפטור הנערה דנ"ד בלא יבום ובלא, חליצה כדי שלא לפוסלה מכהונה והיא כהנת כידוע וכשאני לעצמי דעתי נוטה לפוטרה בלא כלום ואולם להיותי מיראי הוראה איני סומך על דעתי עד שיסכימו עמי רו"ח וגאוני תקיפי ארעא דישראל עיה"ק ירושת"ו ומר מני"ר ה' הגאון ראש"ל מרן מלכא כמהר"ר יש"א ברכה נר"ו אזי אף ידי תכון עההם להלכה ולמעשה וצו"י י"מ וימ"ן אכי"ר הלכ"ד אנא זעירא דמן חבריא הצעיר יצחק משה אבואלעפיא ס"ט אנכי הרואה את השאלה הזאת המוצגת למעלה ותשובתה בצדה שהשיב עליה חד מן קמייא רב משרשיא מע' הר' הגדול מעוז ומגדול ממשפחת ר"ם כי ביצחק יקרא נ"י ואשכח כמה ספיקות להתיר הנערה הזאת ואותו