פני יצחק חלק ו ריז

הרי נתקיים התנאי ולא היתה הקפידה אלא שלא ישארו בה או דילמא כשנודעו לו קודם אפשר שהיה סובר הבעל שאין להם רפואה כלל ומבטל הקידושין ויש צדדים לכאן ולכאן וסיים שם הרב אש דת ז"ל דכל שהבעל הוא הרופא דאינו יכו"ל כשנודעו לו קודם רפואה לא הייתי יודע שיהיה להם רפואה שהרי הוא הרופא ויודע ודאי וכל כי האי ודאי מקודשת ובזה פי' הרבנים ז"ל הנז' כמה מק"ק ומאמרז"ל יעש"ב: עו"כ הרב דרכי איש ז"ל שם משם האחרונים ז"ל דכל שהבעל רופא אפי' התוס' מודו דאין כאן מיאוס כיון דעסיק בכל יום לרפאות כל חולי וכל מכה וה"נ הקב"ה רופא כל בשר וליכא טענת מיאוס ובזה פי' הוא ז"ל כו' הכ' לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו וקרא כדכתיב ראו עתה וכו' מחצתי ואני ארפא יעש"ב. וז"ש לא מאסתים ולא געלתים לכלותם ולהפר בריתי של הקי' איתם בטענת מיאוס כדס"ל להתוס' ז"ל דשאני הכא כי אני ה' אלהיהם רופא כל בשר בכל יום תמיד ואני יודע שיתרפאו המומין שלהם ע"י התשובה ואין אני יכול לטעון טענת מיאוס כלל וכמדובר וק"ל: ובכן הבא נבא לביאור כו' הכתו' דישעיה נ"ח הנז"ל וז"ש דרכיו ראיתי וארפאהו בהיותם במצרים גוי מקרב גוי וארפאהו ע"י שיעשו תשו' ובזה ואשלם ניחומים לו ולאבליו דאפי' שאחר צאתם ממצרים קדשתי אותם לי ע"מ שלא יהיו בהם מומין והיו בהם מומין שהם החטאים והעונות אפי"ה אם יעשו תשו' אני מקבלם בתשו' ולא פקעי הקי' הראשונים מהם כלל אפי' שידעתי במומיהן קודם שיתרפאו בתשו' שיעשו דבעלמא גבי ב"ו איכא ספיקא אי פקעי הקי' או לא כמ"ש הרב אש דת ז"ל דיש צדדים לכאן ולכאן עכ"ז ראיתי וארפאהו כלו' שאקבלם בתשובה וקידושין לא פקעי כלל והטעם לזה משום כי אני רופא כ"ב וידעתי בחולי זה שיש לו רפואה בדוקה ומנוסית שהיא התשובה וז"ש בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק שהיה רחוק במעשיו הרעים וחזר בתשו' ונעשה קרוב כדרז"ל אמר ה' ורפאתיו כלו' אמר ה' דיקא ורפאתיו ולא דמי לב"ו בעלמא וגם באיניש דעלמא אם הבעל הוא הרופא לכ"ע מקודשת בודאי וכמדובר וק"ל: וזה אפשר כו' הכתוב הסולח לכל עונכי וא"ת דהיאך סולח ולא חייש לטענת מיאוס כמ"ש התוס' ז"ל לז"א הרופא לכל תחלואייכי משום שהוא רופא כל בשר לכל חולי ולכל מכה וגם הגואל משחת חייכי כלו' שגאל אותנו ממצרים והצילנו מרדת שחת קודם שיהיו נשקעים בן' ש"ט הגם שהיו גוי מקרב גוי ועכ"ז ראה ואיפייס ככל הנז"ל וק"ל: ובזה אפ"ל כו' הכתוב בפ' ואתחנן בצר לך וכו' ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ולא תחוש לומר שמא הקב"ה יסבור ול"ו ידע כס' התוס' ז"ל דחיישי לטענת מיאוס כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך בטענה זו משום דלא ישכח ברית אבותיך כי שאל נא לימים ראשונים וכו' או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי וכו' וכיון דידע במומין שלכם וקבל תשובתכם וראה ואיפייס ש"מ דלא ס"ל כס' התוס' ז"ל ואינו חושש לטענת מיאוס כלל וק"ל: וזה אפשר כו' מאמרם ז"ל בש"ט מזמור פ"ה ע"פ שובנו אלהי ישענו וכו' וז"ל אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אם אנו עושים תשו' אין אתה מקבלנו הלא אתה תשוב תחיינו עכ"ל ולכאורה אינו מובן ואולם עפי"ה אפ' דישראל בההוא פחדא הוו יתבי שמא יתבטלו הקידושין שבינם לבינו ית' מחמת שחטאו ונעשו בעלי מומין ומידי ספקא ל"ן משום דידע הקב"ה והכיר במומם קודם ששבו בתשו' ונתרפאו כיון דיש צדדין לכאן ולכאן כמ"ש הרב אש דת ז"ל וכנז"ל וגם הוה ס"ד דישראל דשמא הקב"ה ס"ל כהתוס' ז"ל דחייש למיאוס ופקעי הקי' לגמרי ולזה שואלים הלכו בו אם אנו עושים תשו' ומרפאים את תחלואי נפשנו אין אתה מקבלנו משום דידעת המומין שלנו מקודם וכדס"ל הכי לי"א דאם ידע בהם הבעל קודם שנתרפאת דפקעי להו הקי' משום דסובר דאין להם רפואה וגם אפ' דס"ל כהתוס' ז"ל דפסלי הקי' מטעם מיאוס וכנז"ל לז"א דכ"ז לא שייך גבך דהא הלא אתה תשוב תחיינו ולשון תחיה הוא רפואה כמ"ש הרד"ק ז"ל ע"פ יחיינו מיומים וכו' ור"ל דאתה רופא מובהק ויודע בתחלואי נפשנו שיש להם רפואה וגם בכל יום תמיד אתה רופא חינם לכל חולי וכל מכה ולית לך למטען טענת מיאוס גם לד' התוס' ז"ל ולא פקעי הקי' לכ"ע וצריך שתקבל אותנו בתשובה וק"ל: וזה אפ' כו' הכתוב חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה ע"פ לה' ואתה נשאת עק"ס ור"ל שאני איני מכסה ממך המומין שבי אחת לאחת עם שלפניך נגלו כל המומין שבי מקודם התשו' ואיני מתיירא שמא תסבור כהתוס' ז"ל דחיישי למיאוס וגם דכיון שאתה יודע בהם קודם התשו' שמא תסבור דאין להם רפואה כמו איניש דעלמא אלא אמרתי אודה ע"פ לה' כי שנא ושנא מאדם דעלמא ונ"ט לזה משום כי אתה נשאת עון חטאתי סלה כלו' דאנכי הרואה שאתה רופא מובהק וכמה פעמים כבר נשאת עון חטאתי ורפאתני מחולי הנפש בכל יום תמיד ובכגו"ד הקי' במקו"ע לכ"ע וק"ל: ואחשבה שזה אפ' כו' אנשי כנה"ג ז"ל שתיקנו לנו בתפלה לו' בברכת רפאנו ה' ונרפא כו' והעלה ארוכה ומרפא וכו' וא"ת מאחר שהוא ית' ידע בתחלואי נפשנו קודם התשו' וגם מט' מיאוס הרי פקעי הקי' וכהתוס' ז"ל לז"א דהא ליתא משום אל רופא וכו' אתה וכיון שאתה הוא הרופא הנאמן אין שום חשש עוד וכנז"ל ולכך אנו מבקשים ממך רפאנו ה' ונרפא וק"ל: ובדרך זו אלך להבין כו' הכתובים הנאמרים באמת בהושע הע"ה וכ"ת שובה ישראל וכו' שהנביא או' ליש' שישובו בתשו' שלימה כדי שיתרפאו המומין שבהם מתחלואי הנפש מפשעיהם לכל חטאתם כדי שלא יתבטלו הקי' מכח כי כשלת בעונך ואם לא ישובו בתשו' לרפאת את עצמם מהמומין הנז' הרי הם נכשלים שיתבטלו הקי' למפרע ויסתיר הקב"ה פניו מהם לגמרי וכדי שלא תאמרו עוד היום דהגם שנשוב בתשו' ונתרפא לא הועלנו כלום מאחר שהוא ית' ידע במומינו קודם הרפואה לזה אני אומר לכם דלא תחושו מזה ולא מט' מיאוס כלל משום שה' אלהיך שאני וז"ש שובה יש' עד ה"א כיון שהוא ית' הרופא לשבורי לב ובזה כ"ע מודו דמהניא תשובתכם ומקובלת לפניו ית' וז"ש קחו עמכם דברים ושובו אל ה' דייקא ומה הן הדברים שתקחו עמכם אמרו אליו דייקא שהוא רופא נאמן וכל שהבעל רופא ל"מ למטען שמא אין להם רפואה או טענת מיאוס ולכ"ע בכה"ג הקי' במק"ע וא"כ כל תשא עון שאתה הוא היודע לרפאת כל מין חולי שיהיה מאיזה עון ובזה נחזור לקדמותינו נקיים וברים וז"ש וקח טוב דבזה יהיה הליקוחין שיש לו בנו הם טובים ונכוחים ונהיה שלמים וז"ש ונשלמה פרים שפתינו וק"ל: וזה אפ' כו' מאמרם ז"ל שובה ישראל עד ה"א עד ההוא שאמר אנכי ה"א וכו' עכ"ל והוא תמוה לכאורה אכן עפ"י מ"ש הרב דרכי איש משם הרב מר אביו ז"ל בכו' הכתוב ואף גם זאת וכו' אשר הוצאתי אותם וכו' דר"ל דכיון דבמצרים היו יש' גוי מקרב גוי ושבו בתשו' ואח"כ עמד וקידשם א"כ ראה ואיפייס וליכא