פני יצחק חלק ו ריד

וראיה לזה מהקרבנות שחייב הבעל להביא בעד אשתו וכדברי הרב ראש דוד ז"ל הנז"ל וז"ש יביא קרבן ויתכפר ומה מתוק לפי"ז מה שהתורה עצמה זאת אומרת יביא קרבן משום דע"י קבלת התורה זכינו לקרבנות כמ"ש הרב ז"ל וכנז"ל: ואולם אלהינו מרחם יצא לידון בדבר חדש דעליה דידיה רמיא לקיים מצות השבת אבידה וכמ"ש הרב ראש דוד ז"ל בדקל"ט ע"א שכתב שהקב"ה מקיים מצות התו' וע"י התשו' שעושה האדם הקב"ה הורס הבנין של הסט"א ומוציא לאור כל חלקי התו' והמצות שהיו עשוקים עד עתה ביד הסט"א ובזה מקיים מצות השבת אבידה וז"ש הקב"ה יעשה תשו' ויתכפר פי' שאני מחזיר הכל לאיתנו הראשון וכדי שלא תאמר דאינו מחוייב הקב"ה לעשות זה מדין זקן ואינה לפי כבודו כ"א לפנים משוה"ד וז"ש הה"ד טוב וישר ה' וכו' לרמוז למ"ש הרמב"ם ז"ל דמי שהולך בדרך הטוב והישר יכול להחזיר אבידה אפי' שאינה לפי כבודו וק"ל: מעתה הדרן לקראי דהושע הנביא ע"ה ההוא אמר שובה ישראל עד ה' אלהיך והוא יתברך מקבל אתכם בתשובה ולא יחפוץ להפריד השות' כלל משום דהלכתא אזלא כהרמב"ם ז"ל דאם משלם ההפסד השות' קיימת וא"ת דמאן מוכח דהלכה כהרמב"ם דילמא יתפוס הקב"ה השיטה כס' המרדכי דס"ל דאף דמשלם ההפסד בטלה השות' לגמרי ומה נועיל כי נשוב בתשו' לזה סיים הנביא עפ"י ה' ואמר דלא תחוש מזה כלל ונ"ט משום כי כשלת בעונך כלו' דאפי' המזיד שלך מכשול יתקרי דהיינו שוגג והטעם משום דאני דן אתכם כאנוסים מצד היצה"ר שבראתי משחית לחבל ואשר הרעותי וידעתי ג"כ כי אדם אין צדיק בארץ וכו' ואפי"ה נשתתפתי עמכם ובכגו"ד דידע השותף בחבירו שיעבור על התנאי ואפי"ה נשתתף עמו וגם כשאני הגורם לכם לחטוא ע"י היצה"ר שבראתיהו בכה"ג גם המרדכי יודה דל"מ השותף לחלוק תו"ז כיון דידע והוא הגורם נמצא סבר וקביל והשות' קיימת ע"ס הזמן אבל בתנאי וע"מ קחו עמכם דברים ודוי ופיוסים ותחנונים ושובו אל ה' תשו' מאהבה ועי"ז אמרו אליו כל תשא עון כל לרבות דל"מ דהזדונות כבר נהפכים לשגגות ע"י התשו' אפי' מיראה אלא עתה שתעשו תשו' מאהבה גם השגגות חלפו הלכו למו והזדונות נעשו זכיות ונמצא שנתתם ריוח אזי אפי' המרדכי ודעימיה יודו דלא בטלה השות' וז"א וקח טוב ר"ל ריוח ובזה שילמתם הכל וז"ש ונשלמה וכו' וק"ל: ואני הדל מ"כ בכ"י הק' ולא ידעתי למי מקדושים שפי' הני מק"ק דהושע הע"ה באו"א ודרשינהו כסיני ולהיות כי ערבים עלי ד"ק מאוד מאוד אמרתי להעתיקם ולדורשם משם אומרם יהי מכירו ברוך וז"ל שובה ישראל וכו' עד אשור לא יושיענו וכו' והרואה יראה כמה יל"ד בכתו' אלו ויובן בהק' מ"ד ביומא גדולה תשו' שדוחה את ל"ת שבתורה שנא' הן ישלח וכו' ושובו אלי נאום ה' והק' המפ' ז"ל דלפי האמת היאך עבר הקב"ה על ל"ת כדי להחזיר יש' בתשו' והרבה תי' נאמרו בזה בס' ש"ץ המפ' ז"ל והצל"ע אני אביא שבעה תי' הנאמרים באמת שרמזם הושע הע"ה בד"ק הנז' שובה ישראל וכו'. ראשון בקו' פי' מהרימ"ט ז"ל כו' הכ' איזה ס' כריתות אמכם א"ש דהכונה לו' לישראל כלום יצאתם ממני ע"י גט כי ענין הקב"ה כשקידש את ישראל דומה למי שקידש אשה בתנאי וע"מ שלא תזנה שאם זינתה הופקעו הקי' למפרע ונעקרו לגמרי ומעתה ודאי דלא נאסרה לבעלה אפי' אם זינתה אח"כ כי הקב"ה התנה עמנו לקבל אלהותו ית' דוקא ולא יהיה לנו אלהים אחרים א"כ כשעבדו ע"ז וילכו אחרי ההבל נתבטל התנאי ונתבטלו הקי' וזש"ה איזה ס' כריתות אמכם וכו' של היו הגירושין ע"י ג"כ כלל כ"א בפשעכם שולחה אמכם בלתי גט דבטלי להו הקי' למפרע וכנז"ל: שני בקודש תי' הרב מהרי"א ז"ל משם הראשונים ז"ל דלשון הקי' הוא הרי את מקודשת לי ולא איפכא כגון שאומר לה הריני מקודש לך דזה ל"מ וכדאיתא בקי' ויליף לה מדכתיב כי יקח איש אשה ולא כי תקח אשה לאיש וכאן לפי מ"ש במד' דהלוחות המה היו הקידושין שנתקדשו בהם ישראל להקב"ה ובכונה מכוונת כתב בשטר הקי' אנכי ה' אלהיך דהו"ל כאומר הריני אישך. דאין כאן קי' כדי שלא ידונו כאשת איש: שלישי בקו' משרז"ל בספרי עתידה כנ"י לו' רבש"ע כתבת בתו' לאמר הן ישלח איש וכו' אמ"ל הקב"ה כלום כתבתי בתו' אלא איש כבר כתבתי כי אל אנכי ולא איש וכו' ואם כן אין כאן עליו הלאו דלא יוכל וכו' כלל וכמובן: רביעי בקו' תי' התוס' ז"ל בשבת ד"ד ובכמה דוכתי גבי משרז"ל בשבת אין אומרים לו לאדם חטוא כדי שיזכה חבירך דק"ל להתוס' ז"ל התם גבי ההיא דר"א דשיחרר עבדו והשלימו לעשרה ותי' דמצוה דרבים שאני יע"ש וכמו כן בעשה דתשו' היא מצוה דרבים ומותר לו להקב"ה לעבור ח"ו על ל"ת כדי שיזכו יש' בתשו' שהם רבים וכמובן: חמישי בקודש עפ"י מ"ש הרב משפטי שמואל ז"ל בתשו' דהא דקי"ל אין או"ל חטוא כדי שי"ח וכו' אין זה אלא כהלכה ואין מורין והכי דייק לישנא דאין או"ל וכו' אבל אם מאליו ומעצמו רוצה לעבור עלי איסור כדי שיזכה חבירו אין מוחין בידו יע"ש וה"נ בעשה דתשו' דכוותה דהקב"ה מעצמו אינו חפץ כ"א בשוב רשע מדרכו והוא ציוה ושבת עד ה"א אפי' שעי"ז הוא עובר ח"ו על ל"ת כיון שהוא מאליו ומעצמו חפץ כך מותר לו: ששי בקו' תי' הרב שא"י ז"ל בהדיא דתנן בעירובין הניתנין במתן אחד שנתערבו בניתנין מתן אחד ינתנו במתן אחד ופירש"י ז"ל כגון דם בכור אחד בדם בכור אחר ינתנו במתנה אחת דזריקה אחת עולה לזה: ולזה. מתן ארבע במתן ארבע ינתנו במתן ארבע ופירש"י דם חטאת בדם חטאת אחר מתן ד' במתן אחד כגון דם בכור בדם חטאת ר"י או' ינתנו במתן אחד והק' התוס' דליתי עשה ולידחי ל"ת דבל תוסיף וינתנו במתן ד' ותי' די"ל דל"ד כלל לכלאים בציצית דהכא ע"י פשיעה הוא בא והיה יכול לקיים העשה בלא דחיית הלאו והק' הראשו' מההיא דפ' אלו נערות גבי אונס דאמרי' אם היתה ממזרת לא ישאנה ופריך הש"ס דליתי עשה דלו תהיה לאשה ולידחי לא תעשה דממזרת ומשני דהכא אי אמרה לא בעינא מי איתיה לעשה כלל ע"כ ואי איתא מאי קו' הא אונס את הבתולה ע"י פשיעה הוא בא ומצי פריך הש"ס דליתי עשה ולידחי ל"ת ותי' לזה דבאונס אע"ג דהוא פושע פריך שפיר משום דעיקר עשה זו דלו תהיה לאשה אי אפשר להתקיים אם לא ע"י פשיעה משא"כ במתן ארבע וממנו נקח למ"ע דתשו' דא"א להתקיים אם לא ע"י חטא ופשע בכה"ג אתי עשה ודחי ל"ת וה"ה והה"ט לענין אין או"ל חטוא דאע"ג דגבי פושע אין או"ל חטוא וכו' כמ"ש התוס' שם גבי הדביק פת בתנור שאני עשה דתשו' דלא יתכן זכותה עד דייתי ויפש"ע והאי עשה דתשו' דמיא למילה בצרעת דאמרי' בה אתי עשה דמילה ודחי ל"ת דצרעת כיון דלא אפ' לקיומי העשה אם לא בדחותו הל"ת וכמו כן התשו' א"א לקיימה אם לא חטא אדם לפניה וידוע דמלת טוב הוא כינוי למילה עדש"ה ותרא אותו כי טוב הוא כידוע: