פני יצחק חלק ו רח

וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב וכדס"ל לרי"ו והר"ש משאנץ ומרן ז"ל דפסק כוותייהו בב' שנשבעו ועבר אחד הותר הב' וז"ש לך רד כי שיחת עמך והיינו שיחת עמי ועברו על שבועתם שנשבעו לי שלא ימירוני באל אחר וז"ש סרו מהר מן הדרך אשר צויתים ולא תימא דלא עברו אלא בשוא"ת ולא בקום עשה דאם עברו בשוא"ת אית לן לחוש לסברת הזקן שהבי"ד מהר"ש משאנץ ז"ל דלא הותר הב' משבועתו וממילא דגם אני שנשבעתי לישראל שלא אחליפם באו"א ושלא אעשה בהם כלי' אין מקום היתר לשבועתי אפי' שהם עברו תחילה כיון שלא עברו רק בשוא"ת וכסברת מהרמ"מ ז"ל בסי' ס"ו בדעת הרב הזקן וכנז"ל תדע לך דהם עברו על שבועתם בקו"ע וז"ש עשו להם עגל מסכה וכל כה"ג דהוי בקו"ע לכ"ע הותר הב' משבועתו ולא תימא דבאונס או בשוגג עבדו העגל וכל שהוא באונס באנו לפלו' דרבוותא דמהרמ"מ ומורם והט"ז והרב החבי"ב ז"ל בתשו' הנז' ס"ל דלא הותר הב' משבועתו ולדעת הרב ב"ח ז"ל גם בעבר הא' באונס הותר הב' משבועתו וגם כל שעבר הא' בשוגג לכ"ע לא הותר הב' משבועתו ככל הנ"ל לזה הוצרך הקב"ה להודיעו למרע"ה דכ"ז ליתנהו בישראל במעשה העגל אלא וישתחוו לו ויזבחו לו וגם ויאמרו אלה אלהיך ישראל דכ"ז מורה דבמזיד עברו ולא באונס ולא בשוגג כלל וא"כ השת"א הכא לכ"ע אני פטור ג"כ משבועתי ובכן ועתה שעברו על שבועתם בקו"ע ובמזיד וכנז"ל ואין מקום להחמיר אני בשבועתי א"כ הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם והגם דאמרז"ל דשבט לוי כולו לא עבד העגל עם ישראל ובמשרז"ל ע"פ מי לה' אלי וכו' כידוע מ"מ כיון דרובא דרובא דישראל חטאו בעגל הו"ל כאילו חטאו כולם וכמ"ש מהרמ"מ והמ"ץ ז"ל גבי בלק ובלעם וכמ"ש הרב אחי וראש ז"ל וכנז"ל ואפילו נאמר שלא עבדו העגל רק הע"ר דוקא ולא שאר הישראלים כלל עכ"ז הרי מבואר בתשו' מהרשד"ם ז"ל שביו"ד סי' חל"ק בענין המוכסין השות' שנתפשרו עם היאודים הסוחרים בב' למאה בתנאי שלא יעלימו מהם כלום והסוחרים ג"כ קבלו עליהם בחרם שלא להעלים כלום וקצת מהם עברו שבועתם והעלימו ופסק מהרשד"ם שם שהמוכסין השות' הנז' הותרו משבועתם יע"ש הגם דלא עברו על השבועה רק קצתם דוקא ולמה הותרו המוכסין משבועתם אף לגבי האחרים שלא העלימו וכמשה"ק כן הרב פ"מ ז"ל בח"א סי' כ"ה ע"ד מהרשד"ם ז"ל הנז"ל ונדחק ליישב דבריו יעש"ב עכ"פ מדברי מהרשד"ם ז"ל הללו אנו למדים דאף שקצתם עברו והשאר לא עברו עכ"ז הותרו שכנגדם משבועתם וכנז"ל וה"ה והוא הטעם בנדון זה דמעשה העגל אפי' שקצתם עברו ולא רובם עכ"ז הותר שכנגדם משבועתם לד' מהרשד"ם ז"ל וכנז"ל וא"כ אין כאן עוד שום ספק להחמיר בשבועתי ולזה אני רוצה דיחר אפי בהם ואכלם לגמרי אמנם כדי לחוש לס' הרב פ"מ ז"ל דפליג ע"ד מהרשד"ם ז"ל בנדון המוכסין הנז' דכיון שלא עברו אלא קצתם דוקא לא הותרו המוכסין שכנגדם משבועתם לגבי שאר הסוחרים שלא העלימו מהם וכנז"ל גם הכא נימא הכי לחוש לשבועתי אעשה אותך לגוי גדול אותך דייקא שלא היית עמהם במעשה העגל וגם אתה אינך מאומה אחרת אקיים שבועתי עמך שאתה אחד מהם ולא היית עמהם כנז"ל: ולזה השיבו משה רע"ה בתפלה למשה איש האלהים ויאמר למה ה' יחרה אפך כלו' דגם עמהם אינך יכול לפטור עצמך משבועתך עמהם לכלותם חדא דלמה ה' יחרה אפך כיון דאתה ה' דייקא דלא דמי אתה ה' לבין אדם לחבירו ואין מקום היתר לשבועתך דכל עיקר הטעם בב' שנשבעו זל"ז ועבר האחד בקו"ע ובמזיד דלכ"ע הותר הב' שכנגדו משבועתו אינו אלא משום דאי למונעו ולהחזירו בתשו' למוטב משא"כ אתה ה' דבידך למונעם ולהחזירם בתשו' לתקן את אשר עיוותו וע"י התשו' נעקר החטא לגמרי וכאילו לא חטאו כלל הוו והיינו כחילוק הב' שכ' הגאון הרב מער"ל ז"ל וכנז"ל ממש וז"ש למה ה' יחרה אפך עליהם לכלותם כיון שאתה ה' ובעמך ע"ד שדרז"ל ע"פ ונשיא בעמך ל"ת בעושה מעשה עמך וכיון שיכולים לתקן עוותתם ע"י התשו' ואפי' חטאו בקו"ע אין לך דבר שעומד בפני התשו' וז"ש בעמך שבידם לשוב בתשו' ויהיו עושין מעשה עמך וחזרה השבועה למקומה דידך ודידהו: ותו אשר הוצאת מאמ"ץ וידוע מדרז"ל וכל המפז"ל דמכח יצי"מ מוכח דדין בנים אית לן להקב"ה וכמש"ר בני בכורי ישראל וכמו שהאריכו בזה הרב החסיד מהרי"א ז"ל בשמע יעקב ובשאר מפז"ל כידוע וז"ש דתו איכא טעמא תריצא אחרינא לחלק בין הקב"ה לבין אדם לחבירו ואין מקום היתר כלל לשבועתך עמהם דהא אשר הוצאת מאמ"ץ וקשר האב לא ינתק ע"כ דבר פשע דאף כשישראל חוטאים בנים מיקרו וכחילוקא קמא דכ' הגאון הרב מער"ל ז"ל שם כנז"ל ועוד אפילו את"ל דישראל לא יעשו תשו' מאליהם ומעצמם לתקן עוותתם עכ"ז איתנהו בתקנתא גבך להחזירם בתשו' בעל כרחם וז"ש בכח גדול וביד חזקה ע"י שאתה מעמיד להם מלך קשה שגוזר גזרות רעות כהמן ומוכרחים לחזור בתשו' שלימה וכמשז"ל וכנז"ל: ותו זכור לאברהם וכו' כלומר דמטעם זכות אבותיהם אי"ו אשר נשבעת להם בך לא תוכל לפטור עצמך משבועתך עמהם וכמ"ש המער"ל ז"ל עמ"ש ז"ל בניך בני בחוניך בני אי"ו דר"ל דכיון דמהאבות נכנסו לברית כמשז"ל ע"פ יעקב חבל נחלתו והם לא חטאו א"כ הגם דנימא דתוכל לפטור עצמך משבועתך הב' שנשבעת להם במדבר בשעת קבלת התורה כנז"ל בטענה הנז' מה תעשה לזכות אבותיהם ולשבועתך הראשונה עם האבות שלהם דכיון שהם לא חטאו א"כ שבועתך להם במק"ע וז"ש זכור לאברהם וכו' ר"ל לזכות אבותיהם וגם אשר נשבעת להם והם לא חטאו ועוד אשר נשבעת להם בך וכשם שאתה חי וקיים לעד כך שבועתך קיימת לעד ועוד מה שאמרת לי ואעשה אותך לגוי גדול לקיים שבועתך בי הא ליתא דהא ותדבר אליהם ארבה את זרעכם וכיון שכן אמרת אליהם אם אתה מכלה אותם עכשיו אפי שתעשה אותי לגוי גדול סוף סוף הרי נתמעט זרע אי"ו היפך מה שאמרת להם ארבה א"ז וכשמוע הקב"ה כ"ז אזי וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו דהסכים עם מרע"ה בכל תשובותיו הנז' שהם טובים ונכוחים וק"ל: ובזה אפ"ל עוד כו' הכ' בפ' בלק וכ"ת לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה"א עמו ותרועת מלך בו אל מוציאם ממצרים וכו' והוא דידוע דכשאין ישראל עושים רש"מ מכונים בשם יעקב וכשהם עושים רש"מ הם מכונים בשם ישראל כמשז"ל כידוע וז"ש לא הביט און ביעקב כלו' דאפי' בזמן שאין עושין רש"מ והם חוטאים ועוברים על שבועתם לה' עכ"ז אינו מכלה אותם ואינו מעבירם באו"א וה"ט משום דלא ראה עמל בישראל הכשרים והצ"ג שבישראל דכיון דקצתם הם החוטאים המכונים בשם יעקב וקצתם הם צ"ג המכונים בשם ישראל א"כ אינו יכול הקב"ה לפטור עצמו משבועתו דומיא למ"ש הרב פ"מ ז"ל בח"א סי' כ"ה ע"ד מהרשד"ם ז"ל בענין המוכסין דנ"ד ונקטינן להחמיר דלא כמהרשד"ם ז"ל שם דפטר המוכסין משבועתם גם בכה"ג דקצתם העלימו ועברו על שבועתם והשאר לא העלימו ולא עברו על שבועתם כלל דס"ל להפ"מ ז"ל דלא נפטרו המוכסין משבועתם לאותם האנשים שלא העלימו וכאן תפס הקב"ה