פני יצחק חלק ו רז

הזקן מודה דהב' נפטר משבועתו וה"ט משום דהוא כשעבר בשוא"ת י"ל אולי ישוב בו ויחזור בתשו' לקיים שבועתו ולכך אין לשכנגדו פיטור משבועתו משא"כ אם עבר הא' בקו"ע וכמ"ש כן להדיא המ"ץ ז"ל בח"ב סי' מ"ח בכונת חילוק מהר"מ מפאדוה ז"ל הנ"ל וסיים שם דדעת רי"ו ומהריב"ל ומהרשד"ם ז"ל כדעת הר"ש משאנץ ז"ל דליכא הפרש בין כשעבר הא' בשוא"ת לעבר בקו"ע דבכל גוונא הב' פטור משבועתו יעש"ב גם מבואר יוצא מד' המ"ץ ז"ל בסי' הנז' דאפי' לד' הרב מהרמ"מ ז"ל דס"ל למר דאם רבים נתקשרו בשבועה יחד לקיים איזה דבר כל שעבר אחד מהם לא הותרו הנשארים אפי' לד' המרדכי והר"ש משאנץ ז"ל ורי"ו ז"ל היינו דוקא כשלא עברו רובא דרובא מנייהו אבל אם עברו רובא דרובא הא ודאי דלכ"ע הותרו הנשארים וכ' ע"ז הרב אחי וראש ז"ל שם די"ז ע"ד דבזה אין חולק ומילתא דמסתבר הוא עכ"ל יע"ש עוד כתבנו לעיל ס' מהרי"ו סי' קל"ז ופסקה מורם ז"ל בסי' רל"ו שאם האחד עבר באונס לא נפטר בזה הב' לכ"ע יע"ש וכ"כ הרב החבי"ב ז"ל בתשובת בע"ח ח"מ ח"ב סי' קי"ט יעש"ב וכן הסכים הט"ז שם סי' רל"ו סק"ג יע"ש אכן הרב ב"ח ז"ל שם רב תנא הוא ופליג ע"ד מהרי"ו ז"ל הנז' וכ' דאפי' עבר הא' באונס הב' פטור דאדעתא דהכי נתקשרו יחד וע"ש ומ"מ כל זה כשעבר הא' באונס ברם אם עבר הא' ע"ש בשוגג לכ"ע הב' הוא בשבועתו עומד כמ"ש הרב פ"מ ז"ל בתשו' ח"א סס"י ע"ה יע"ש וכנז"ל: עוד נקדים מ"ש הרב מערבי לב ז"ל בדרשותיו ח"ב דר"ו ע"א שעמד בעיקר מאמרז"ל ע"פ את ה' האמרת היום וה' האמירך היום כבר נשבענו זל"ז שאין אנו מעבירין אותו באל אחר וגם הוא נשבע לנו שלא יעביר אותנו באומה אחרת כנז"ל דהרי זה סותר למ"ש בש"ס פסחים דפ"ז ע"א ע"פ תחילת דיבר ה' בהושע אמר הקב"ה להושע בניך חטאו. היל"ל בניך הם בני בחוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב הם גלגל רחמיך עליהם לא די שלא אמר כך אלא אמ"ל רבש"ע כל העולם שלך העבירם באומה אחרת אמר הקב"ה מה אעשה לזקן זה ע"כ ואם איתא שהקב"ה כבר נשבע שלא להעבירם באו"א איך יאמר הושע להקב"ה שיעבירם באו"א מאחר דבזה ח"ו מעבירו על שבועתו וניח"ל למני"ר קו' זאת עפי"ד רי"ו והמרדכי ז"ל הנ"ל דשנים שנשבעו ועבר האחד הב' פטור וכיון דישראל והקב"ה נשבעו זל"ז ועברו ישראל על שבועתם שעבדו ע"ז והעבירוהו באל אחר א"כ גם הקב"ה פטור משבועתו ויכול גם הוא להעבירם באו"א אלא דאכתי קשה לדעת הרב הזקן שכתב משמו מהר"ש משאנץ ז"ל דס"ל דאף אם עבר הא' הב' עדין בחיוב שבועתו עומד איך יאמר הושע להקב"ה העבירם באו"א הפך סברת אותו זקן וכתב דבהא פליגי הושע והקב"ה דהקב"ה ס"ל כס' אותו זקן שהביא המרדכי משם מהר"ש משאנץ ז"ל דהב' עדין בשבועתו עומד והושע ס"ל כרי"ו ודעימיה ודלא כאותו זקן וז"ש הקב"ה מה אעשה לזקן זה ר"ל שיש זקן אחר דפליג על הושע ומחייב הב' לקיים השבועה אפי' אם עבר הא' אתד"ק יעש"ב. ועיין למר בריה דרב הרב נדיב לב ז"ל בח"ב יו"ד בד"ז ע"ד מ"ש לתרץ ולקיים דברי הגאון מר אביו ז"ל הנ"ל ממה שהק' עליו הרב דרש אברהם ז"ל יע"ש: עו"כ הרב הגאון מער"ל ז"ל שם דמ"מ אין היתר לשבועת ה' עם ישראל אפי' דישראל עברו על שבועתם מתרי טעמי חדא דקשר האב עם הבן לא ינתק לעולם ע"כ דבר פשע ואף דישראל חוטאים בנים מיקרו ובזה פי' הוא ז"ל כו' רז"ל במאמרם הנז' דהול"ל בניך בני בחוניך הם בני אי"ו דר"ל בניך הם וקשר האב עם הבן לא ינתק לעולם ותו בני בחוניך הם בני אי"ו ומהאבות נכנסו כמ"ש ז"ל ע"פ יעקב חבל נחלתו והם לא חטאו וא"כ שבועת ה' במק"ע יע"ש ועוד טעם שני כ' הרב ז"ל שם דאין היתר להקב"ה להעבירם לכ"ע והוא דזה שייך דוקא בב"א לחבירו שאם בא שכנגדו לעבור ע"ש אין בידו למחות בו שלא יעבור אבל גבי הקב"ה שבידו למונעם שלא יעברו ועם דנתן בידם הבחירה ויכולים לעבור בבחירתם מ"מ בידו ית' להחזירם למוטב דמעמיד להם מלך קשה כהמן ועושין תשו' וכמ"ש רז"ל והתשובה עוקרת החטא מעיקרו וא"כ בכי האי אין צד היתר להקב"ה דהו"ל כעובר הוא תחילה אתד"ק יע"ש: ובזה אפ' לומר דזה רמז הכתוב באומרו מפני שיבה תקום והדרת פני זקן שם רמז על אותו זקן שהביא המרדכי משם מהר"ש משאנץ ז"ל דס"ל להזקן בב' שנשבעו ועבר אחד מהם דהב' חייב לקיים שבועתו כנז' וז"ש והדרת פני זקן לחוש לסברתו ויש בדבריו טעם זקנים ומהרי"ט רביה דמוהרשד"ם הורה כדבריו הל"מ כנז"ל וגם דקי"ל ס' שבועה להחמיר ואולם לא תבטח בזה ותעשה מה שלבך חפץ בעבירות ותעבור על שבועתך שביני לבינך ותאמר בלבך כיון שהקב"ה עצמו מזהירני לחוש לס' הזקן ואפי' אני אעבור על שבועתי שלא אחליפנו באל אחר ואעבוד אלהים אחרים עכ"ז הקב"ה קשור בשבועתו שנשבע שלא ימירנו באו"א לז"א דלא היא אלא ויראת מאלהיך והטעם משום כי אני ה' דהגם דלפי האמת אין היתר לשבועתי מתרי טעמי הנז' והאחרון הכביד כי אני ה' ודין זה דשנים שנשבעו אינו אלא בבן אדם לחבירו דאין ביד אחד מהם למחות לשכנגדו לבלתי יעבור אבל אני ה' בידי להחזירם למוטב ע"י שאעמיד להם מלך כהמן ועי"ז עושין תשו' ונעקר החטא מעיקרו ע"י התשו' שיעשו לתקן את אשר עיותו ולזה אני מצוה אותך ויראת מאלהיך כי אני ה' ולא דמי לב"ו אלא אני ה' נאמן ליפרע וק"ל: והנה נודע דזה שנשבענו להקב"ה אנחנו עם ב"י שלא להחליפו באל אחר והוא ג"כ נשבע לנו שלא יחליפנו באו"א כדרז"ל ע"פ את ה' האמרת היום וכו' כנז"ל הנה נודע כי זה היה במעמד ה"ס קודם קבלת התו' כדאיתא הכי להדיא במד' ויקרא רבה פ"ו עמ"ש בפ' משפטים גבי עולות שהקריבו ישראל במדבר דכ' התם ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח דעי"ז עשה הקב"ה קומפרוסמאות (דהיינו קומפרומיסו בלעז כמ"ש מהרש"י ז"ל שם) עם יש' שאינו כופר בהם והם אינם כופרים בו כמלך כשהוא משביע את לגיונותיו אינו משביעם אלא בסיף וכו' כך ויקח משה חצי הדם עכ"ל מתבאר להדיא דשבועת ה' עם ישראל ושבועת יש' להקב"ה המה היו בשעה שהקריבו יש' עולות במדבר וזש"ה בתר הכי ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דיבר ה' נו"ן והגם דמדברי הגאון הרב מער"ל ז"ל שם דשבועה זאת היתה בימי האבות אי"ו אכן בנקל נוכ"ל דחזרה השבועה שנית במדבר בשעת קבלת התו' כדי להשביעם ליש' וכמשל המלך הנז' כמ"ש כ"ז הרב אחי וראש ז"ל בדי"ט ע"ג יע"ש: עוד נקדים מ"ש עוד הרב מער"ל ז"ל שם בדר"ט ע"ג דבכלל מאי דנשבע ה' שלא ימירנו באו"א היינו שלא יעשה ג"כ כליה ח"ו בישראל יע"ש: מעתה נבא לבאר התכת הכתו' דבפ' תשא הנ"ל דהנה בראותו הקב"ה לישראל שעבדו העגל והחליפוהו באלהים אחרים ועברו על שבועתם הנז' שנשבעו בשעת קבלת התו' כנז"ל רצה הקב"ה לפטור עצמו ג"כ משבועתו שנשבע לישראל שלא יחליפם באו"א ושלא יעשה בהם כליה ח"ו כנז"ל כיון שהם פרצו את הגדר תחילה