פני יצחק חלק ו רד

והרא"ש ז"ל בתשו' גבי ב' שנשבעו על הליכת א"י והבי"ד הטור ביו"ד סי' רכ"ח ס"ל כרי"ו ז"ל יע"ש ומוהר"מ מפאדוה ז"ל כ' דגם לסברת רי"ו ז"ל דוקא בשנים שנשבעו אבל אם היו ג' או יותר ועבר אחד מהם אין הב' הנשארים פטורים, יע"ש אבל המבי"ט ז"ל בח"א סי' רס"ד ובח"ג סי' פ"א דלאו דוקא אם הם ב' אלא ה"ה אם הם עשרה יע"ש וכ"כ הרב מהר"י אדרבי ז"ל בסי' ז' וכ"ן מדברי הרב משפטי שמואל סי' ק"י יע"ש והרב מהרימ"ט ז"ל בח"א סי' י"ד כ' דאם האחד עבר באונס על השבועה אין השני פטור יע"ש והרשד"ם ז"ל ביו"ד סי' פ"ח ומהרש"ך בח"ב סי' ן' ומהרימ"ט ח"ב סי' ק' ס"ל דאם באותה שבועה יש פעולות מחולקות ועבר האחד על פעולת אחת אין הב' פטור יע"ש והרב מ"צ ז"ל ח"ב סי' מ"ח כ' דדוקא כשעבר האחד בקום עשה אבל אם בשוא"ת לא הותר הב' לכ"ע עי"ש וע"ע בתשו' מהר"מ איסארלאס סי' פ"ג ובתשו' הפ"מ ח"א סי' כ"א כ"ב וח"ב סי' כ"ה ובהגמ"ר דשבועות סי' תשס"ג יע"ש וכ' עוד מהר"מ מפאדאוה ז"ל סי' ס' הנ"ל דס' הזקן עיקר דאף דהאחד עיכב והעביר הזמן וממאן לקיים את אשר נתקשר בו מ"מ הב' באיסורו עומד דאולי הא' ישוב ויחזור בתשו' לקיים שבועתו אשר נתקשר בה יע"ש ומהרימ"ט ח"ב סי' ק' כתב דהזקן הנז' טעם זקנים יקח יע"ש וכ' הכנה"ג משם מהרשד"ם דרבו מהרי"ט ז"ל הורה הל"מ כהזקן יע"ש וע"ע בס' כהונת עולם שם והחכם עיניו יחזו להרב אחי וראש ז"ל בדרוש ד' לשבת זכור שהביא כל החילוקי דינים הנז' וכל סברות גדולי הפוס' ז"ל הנז' באר רחובות ופי' הוא ז"ל בזה כמה מק"ק ומאמרז"ל ברוחב מבינתו יעש"ב ואני הדל הבאתי הסברות והחילו' דינים הנז' בקיצור נמרץ בסומכי נפשי על המעיין בס' ש"ץ גדולי הפוס' ז"ל ומשם באר"ה ואכמ"ל בפרט זה: והנה נודע מ"ש בפ' הניזקין את ה' האמרת היום ישראל נשבעו להקב"ה שלא יחליפוהו באל אחר וגם הקב"ה נשבע להם שלא יעבירם באומה אחרת והכי איתא נמי במד"ר ס' משפטים ע"פ ויבן מזבח ויעל עולות והובא בילקוט פ' משפטים יע"ש וכ"כ המפ' ז"ל דה"ט שנק' חג השבועות רמז לשתי השבועות הנז' דאנו נשבענו ה' שלא להחליפו ח"ו באל אחר והוא ית' נשבע לנו ג"כ שלא יחליף אותנו באו"א כידוע וכשעוברים יש' על שבועתם ויעבדו ע"ז באנו למח' הפוס' ז"ל הנז' אי פטור הקב"ה משבועתו או לא והנה הרשע שעובר על מצות ה' ס"ל דאף כי הוא יעבור על שבועתו ויעבוד ע"ז עכ"ז נכון לבו בטוח דשבועת ה' עדיין קיימת לכ"ע בטענתו שהוא אנוס מצד היצה"ר המסיתו והמדיחו ולמה בראו הקב"ה וכיון שהוא עובר באונס חייב הקב"ה לקיים שבועתו לכ"ע כמ"ש מהרימ"ט ז"ל כנ"ל וכ"כ הרב בע"ח ח"מ סי' קי"ט דאם האחד עבר באונס הב' חייב לקיים שבועתו יעש"ב: וז"א ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי שתאמר שאפי' תעבור ע"כ התורה עכ"ז אני חייב לקיים שבועתי בטענתך כי אתה אנוס מכח היצה"ר שהוא אונסך ומפתה אותך וכל כה"ג שאתה עובר באונס שבועתי קיימת וז"ש ותשא בריתי ע"פ דהיינו שבועת הברית שכרתי עמך שלא להחליפך באו"א היא קיימת מכח טענתו שאנוס אתה מצד היצה"ר וידוע דברית הוא כינוי לשבועה כדאיתא בפסחים דל"ז ע"ב יע"ש ולזה קובל הקב"ה ומתרעם על הרשע ואומר לו אך שקר נחלת בטענת אונס היצה"ר שאתה טוען כן דלא דמי למ"ש הפוס' ז"ל דאם האחד עבר באונס הב' בשבועתו קאי דהן אמת דהיצה"ר אנסך ואנכי בראתי משחית לחבל ואשר הרעותי ברם בראתי יצה"ר בראתי לו תו' תבלין וכמו שהשיבו חביריו לאיוב כנז"ל וז"ש ואתה שנאת מוסר שהוא כינוי לתורה וכמשז"ל בפ' חלק ק על דואג שעליו נאמר והוא ימות באין מוסר שישכח תלמודו עי"ש וכיון שאתה לא עסקת בתורה דמגנא ומצלא מיצה"ר א"כ לא שמיה אונס וא"כ באנו לס' רי"ו ז"ל דאם האחד עבר על שבועתו הב' פטור וכיון שהרשע הוא עבר תחילה על התורה ועל שבועתו תחי' א"כ גם אני ה' פטור משבועתי וכס' רי"ו ודעימיה ז"ל ושמא תאמר דהתינח בת"ח ויודע ס' ללמוד בתורה לא הוי טענתיה דאנוס הוא מיצה"ר טענה שהרי ברא לו תו' תבלין ויכול ללמוד בתו' להנצל מיצה"ר אבל ברשע שהוא ע"ה שאינו יודע ללמוד בס' התו' כלל מה יעשה ולא יחטא כדי להנצל מיצה"ר וא"כ בכה"ג הוי טענתיה טענה הנשמעת דאנוס הוא מיצה"ר ועם דעבר הוא תחי' על השבועה עדין שבועתי אני ה' בדוכתה קאי לז"א ותשלך דברי אחריך דאפי' לע"ה בראתי לו תבלין ע"י שמירת שבת וכבר כתבנו דדבר הוא כינוי לשבת ממ"ש ממצוא חפצך ודבר דבר כנז"ל ואיתא בילקוט פ' בשלח שהשומר שבת מתרחק מן העבירה שנא' ושומר ידו מעשות כ"ר ע"כ וכיון דאתה רשע השלכת דברי שהם שבתות ה' ולא קיימת אותם לכך בא עליך היצה"ר ובכה"ג לא הוי אונס דבידך היה להנצל מיצה"ר ע"י שמירת שבת כנז"ל וא"כ כשעברת אתה תחי' על שבועתך לי גם אני ה' פטור משבועתי לך כרי"ו ודעימיה: וזה אצלי כו' הכתוב כי אקח מועד דהיינו שבת דאיקרי מועד אזי מישרים אשפוט גם למי שהוא ע"ה כנז"ל וק"ל מצית לטעון דאתה הרשע עברת על שבועתך בשוא"ת דלפי ס' הרב מ"ץ ז"ל בב' שנשבעו זל"ז דאם עבר הא' בשוא"ת הב' עדין חייב לקיים שבועתו לכ"ע כנז"ל דדוקא בעובר בקום עשה ס"ל לרי"ו דהב' חייב כמש"ל לז"א דהא נמי ליתא הכא דהא חזינן דעברת על השבועה בקו"ע ג"כ דהא אם ראית גנב ותירץ עמו בקו"ע ואפי' תימא דזה נמי לא הוי בקו"ע לפי שלא גנבת אתה בידים אלא הלכת עמו במרוצה והליכה עמו לא חשיבא מעשה ולא גנבת אתה אלא הגנב הוא שגנב ואתה חלקת עמו אכתי יש בידך עבירה אחרת במעשה גדול דעם מנאפים חלקך ובודאי אין לך מעשה רע ומר גדול מזה ובודאי גם המ"ץ ז"ל יוד בכה"ג דאם עבר הא' הב' פטור וא"כ מה שאתה רוצה לפטור עצמך משבועתך ולחייבני לקיים שבועתי עמך בטענת אונס מיצה"ר או בטענת שעברת בשוא"ת הכל הוא הבל ורעות רוח וז"א פיך שלחת ברעה דאומרו שלחת הוא כינוי לפיטור כדפירש רש"י ז"ל ע"פ ושילח לכם את אחיכם אחר כתרגומו יפטר לכון ית אחוכון וכלו' כל מה שרצית לפטור עצמך בפיך ר"ל בטענותיך אשר דיברת בפיך הכל הוא ברעה ולא עפ"י הדין ולשונך תלמוד מרמה ידוע דמרמה שייך לו' ע"כ טענה ותחבולה שאינה של היתר כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות בפי"א דחולין משנה ב' יע"ש: א"נ אפ"ל כונת אומרו פיך שלחת ברעה וכו' כדי שלא יוכל הרשע לטעון דכל העבירות שפעל ועשה המה היו בשוגג ולא במזיד וכל שהא' עבר על שבועתו בשוגג דינא יתיב דלכ"ע הב' בשבועתו הוא עומד כדכתב הרב פ"מ ז"ל בח"א סס"י ע"ה יע"ש וז"ש דלא מצית לטעון דכל מה שעשית היה בשוגג דהא פיך שלחת ברעה דהיינו במזיד גמור ולשונך תצמיד מרמה לו' שהיית שוגג בתמיהא וק"ל: וא"ת דהתו' היא תרי"ג מצות ואתה עברת על קצתם דוקא ובכה"ג כ' מהרשד"ם ז"ל ביו"ד סי' פ"ח דאם יש בשבועה פעולות חלוקות ועבר הא' על פעולה אחת הב' חייב לכ"ע וא"כ תאמר דשבועת ה' עדיין קיימת ?