פני יצחק חלק ו רג

ב' יש מצוה דשקולה כנגד כמה עבירות לכך הוא ית' שיודע השיקול מכרעת כף הזכיות: ועוד תי' הרב הנז' ז"ל שם במ"ש משל למדינה שהיתה חייבת למלך ובא המלך לגבות מהם וכשהגיע קרוב למדינה יצאו גדולי המדינה לקראתו וחילו פניו ומחל להם שליש וכו' כך יש' בער"ה מתענים ועושים תשו' ומוחל להם שליש וכו' והשטן אינו יודע שמחל להם שליש ומביא כל העונות כולם בר"ה והוא ית' מוציא מהם השליש שמחל להם אתמול בתעניתם ותשובתם והיינו הכרעת כף הזכיות עכ"ל יעש"ב: ועפיד"ק אפ"ל כו' הפ' הנאמרים בפ' אח"מ וכ"ת והיתה לכם לחוקת עולם בחודש הז' ביו"ד לחודש תענו א"ן כי ביום הזה יכפר עליכם וכו' לפני ה' תטהרו שבת שבתון היא לכם ועניתם א"ן חוקת עולם ויל"ד במ"ש לפני ה' תטהרו דהם שפת יתר יתו"ר נפיש דכיון שכבר אמר כי ביום הזה יכ"ע בודאי דהוא ית' המכפר והמוחל ומטהר ולמה לי תו למימר לפני ה' תטהרו ותו צל"ד מהו סמיכות כי ביום הזה וכו' ואח"כ אמר שבת וכו' ועיל"ד במ"ש בתר הכי ועניתם א"ן דאמאי חזר לאומרו כיון שכבר אמר בתחי' בעשור לחו' תענו א"ן אכן עפי"ה ה"ן דתחילת דיבר ה' דהגם דהשטן בא יבא ברינה ביום ר"ה ושוליו מלאים חבילות של עבירות מטומאת בנ"י ומפשעיהם לכ"ח עכ"ז ביום כפור הזה יכפר עליכם ה' מכ"ח דהיינו שמכה בכף מאזנים ועולה למעלה כף העונות ומכרעת כף הזכיות ובזה אין עוד פ"פ לשטן לקטרג כלל כיון דעינו ראתה דכף הזכיות מכרעת וכ"ת דהיכי עביד קב"ה הכי וכי מ"פ יש בדבר לז"א תדע לך דאין כאן ח"ו שום מ"פ כלל אלא משום דלפני ה' תטהרו דהוא היודע והשוקל המצות והעבירות שזה תלוי בשיקול אל דעות כמ"ש הרמב"ם ז"ל וכנז"ל דיש מצוה אחת שהיא שקולה כנגד כמה מצות שבתורה וגדולה מכולם מצות שמירת שבת וז"ש שבת שבתון היא לכם דמצות שבת יכולה היא שתגן על כמה עונות ופשעים וכמ"ש רז"ל באגדת בראשית ע"פ שמעו את דבר ה' אין דבר אלא שמירה כמד"א ממצוא חפצך וד"ד אמר הקב"ה אם עברתם על יו"ד הדברות שמרו שבת ואסלח לכם וכן אז"ל אשרי אנוש יעשה זאת ש"ש מחללו אפי' עע"ז כאנוש מחול לו ע"כ נמצא דמצות שבת גדולה היא מאוד וראויה לכפר אפי' אם עבר על יו"ד הדברות וז"ש לפני ה' תטהרו הוא השוקל המצות ואין לפניו עולה ולא מ"פ דע"י ש"ש היא לכם זכות גדול ומכרעת לכף העבירות ובכה"ג ליכא מ"פ דהדין הוא כן דאם יש לכם זכות גדול הוא מכריע את כף העונות וכדברי הרמב"ם ז"ל וכתי' ראשון של הרב הנז' ז"ל. ועוד בה ועניתם א"ן כבר בער"ה וכבר וויתר לכם השליש של העונות קודם בא יום ר"ה יום הדין וכשיבא יום ר"ה ויבא השטן לקטרג ועלה בקב"ץ בידו חבילות ש"ע לשוקלם בכף מאזנים והוא לא ידע שכבר מחל לכם הקב"ה השליש מהם ולזה כף הזכיות מכרעת את כל הנשארים וכתי' הב' של הרב הנז' ז"ל וכנז"ל ולזה דייקי קראי דתחי' אמר תענו א"ן לשון עתיד דקאי איו"כ וכמ"ש בעשור לחו' תענו ובקר בתרא אמר ועניתם א"ן לשון עבר כלו' ועוד שכבר עניתם א"ן בער"ה וכמובן: וזה אפ' כו' הכ' אלמדה פושעים דרכיך וחטאים א"י כי הן האדם בראותו שהוא עובר על מצות המלך מש"ע בכל יום תמיד בכמה מיני עבירות א"כ יאמר נא ישראל דאיך אפשר שהקב"ה ימחול לנו ע"כ העבירות כי רבים הם כנגד הזכיות שלנו והשטן יורד ומשטין ועולה ומקטרג ליום הדין לפניו ית' שאין לפניו לא עולה ולא מ"פ ח"ו וא"כ היאמן כי יסופר דהאל ית' יקבל אותנו בתשו' וניקה האיש מעון לגמרי דאטו מ"פ יש בדבר ח"ו לז"א אלמדה פו"ד שאתה מכה בכף מאזנים של העבירות כדי שיהיו כף הזכיות מרובים והיינו דר"ל שכבר מחלת להם השליש מער"ה וכסיל הוא השטן לא יבין את זאת והוא לא ידע שכבר נמחל להם השליש ולזה כף הזכיות מכרעת וזהו דרכיך שויתרת להם שליש כבר בער"ה וכמש"ל משל למדינה וכו' וזהו כתי' הב' של הרב הנז' ז"ל ועוד וחטאים אליך דייקא ישובו שאתה ה' שוקל העבירות והמצות ומה"ט כף הזכיות מכרעת ואין כאן מ"פ ח"ו כלל וכתי' א' של הרב הנז' ז"ל וכנז"ל וק"ל: א"נ באו"א אפ"ל כו' הפ' הנז' אלמדה פ"ד וכו' במשז"ל דה"ט דהקב"ה מקבל תשובת השבים לפניו ית' דעם דקי"ל מלך שמחל ע"כ אכ"מ מ"מ שאני הקב"ה דכ"ע דיליה מ"מ ליקריה כידוע. עוד חקרו רז"ל דאיך הקב"ה מוריד גשמים בשבת כיון דהוא ית' מקיים כל מצות התו' ותי' כתי' הנז' דמשום דכ"ע דיליה לא הוי מוציא מרשות לרשות רק כמטלטל בחצירו מבית לבית וכמו כן מוריד גשמים בשבת זו על עיר אחת ובשבת שניה על עיר אחרת וכעזה"ד כידוע וה"ט דכ"ע דיליה ודרכים רבים לפניו ית' להוריד גשמים פעם בזו ופעם בזו וכמש"ה על חלקה אחת אמטיר וכו' וז"ש אלמדה פו"ד שאתה מוריד גשמים בשבת וגם בדרכים רבים שלך פעם בכאן ופעם בכאן וה"ט משום דכ"ע דילך והכל הו"ל כחצר אחד ועי"ז וחטאים א"י ולא יחושו משום דקי"ל מלך שמע"כ אכ"מ וק"ל: והנה לכאורה יש לחקור דע"מ וע"מ הרשעים נו"ן לאלתר למיתה וכדברי ר' כרוספדאי הנ"ל וקושיא לאלהינו למה ידין ה' עמו ביד חזקה ובז"ן להרוג ולאבד מאחר דאנוס רחמנא פטריה והם אנוסים מצד היצה"ר המסית והמדיח אותם וכה אמר ה' ואנכי בראתי משחית לחבל וכדאיתא בש"ס בפ"ק דבתרא אמ"ר ביקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין אמר רבש"ע בראת שור וכו' בראת ג"ע בראת גהינם בראת צדיקים בראת רשעים מי מעכב על ידך ופירש"י הם אנוסים ביד היצה"ר מאי אהדרו ליה חברוהי אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל ברא הקב"ה יצה"ר ברא לו תו' תבלין ע"כ: אשר עפי"ז אפ"ל כו' הכ' וכ"ת ולרשע אמר אלהים מ"ל ל"ח וכו' ואתה שנאת מוסר וכו' אם ראית גנב וכו' פיך ש"ב וכו' תשב ב"ת באת"ד וכו' אלה עשית וכו' ויל"ד במ"ש מה לך לספר חוקי מהו הכונה בדברים אלו דהול"ל ולרשע אמר אלהים מדוע א"ע את מצות המלך מלכו ש"ע ותו מהו דקאמר ותשא בריתי ע"פ מהו הברית הזה ואהיכא קאי עיל"ד במ"ש ואתה שנאת מוסר ואנחנו לא אדע מהו המוסר ששנא הרשע ותו במ"ש ותשלך דברי אחריך מהו הכונה דהול"ל ואתה עברת ע"כ התורה כולה ועיל"ד במ"ש אם ראית נב וכו' ועם מנאפים חלקך למה פרט ב' העונות הללו דוקא עיל"ד אומרו פיך שלחת ברעה דאין מובן לדברים הללו לכאורה כלל עיל"ד במ"ש בבן אמך ת"ד מהו הכונה ותו יל"ד במ"ש עוד דמית היות אהיה כמוך וכו' דמשמע מזה דאי האי דינא דנין אותו בב"ד של מטה לא היו מענישים אותו ותו אומרו ואערכה לעיניך דתיבת לעיניך יותר"ת הכב"ד: ואשר אני אחזה לי בפי' הכתובים הללו בדרך אפשר דהדברים מגיעים למ"ש רבינו ירוחם ז"ל הבי"ד מרן ז"ל בב"י יו"ד סי' רל"ו דשנים שנשבעו על דבר אחד ועבר אחד מהם על שבועתו השני פטור ושם הובאה ס' זקן אחד דס"ל דעדין הב' באיסורו עומד יעש"ב