פני יצחק חלק ו רב

ולא יהיבנא דמי לאלתר והנ"מ באתרא דלא תבעי וכו' דעי"ז מתחלל ש"ש שחושבים אותו לגזלן ולמדין ממנו כדפירש"י ז"ל שם והואיל וח"ה שמדבר ר"י בגוונא דאמרן ע"כ אפי' שוגג עונשין אותו שכן בדין אצל אדם גדול כדתנן התם בפ"ד דאבות ששגגת תלמוד עולה זדון כמובן: הדרן למאמר רז"ל הנז' בריש אמי'ר וז"ל שאלו לחכמה וכו' ליישב כל הדקדוקים שבו הנז"ל אפ"ל לענ"ד דמא"ח ומא"ח ול"פ והענין במ"ד בש"ס בפ"ק דר"ה אמ"ר כרוספדאי ג' ס' נפתחים בר"ה א' של צ"ג וא' של רשעים גמורים וא' של בינוניים של צ"ג נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים ושל רשעים נו"ן לאלתר למיתה ושל בינונים תלוים ועומדים מר"ה עד יוה"כ זכו נו"ן לחיים לא זכו למיתה ע"כ ופי' הרב מהרש"א ז"ל בח"א דצדיקים היינו שיש בהם חטא שוגג בלבד כמש"ה אין צדיק בארץ וכו' והרשעים היינו שיש בהם פשעים ומרדים והבינוניים היינו שיש בהם חטא מזיד בלבד עכ"ל והק' הרי"ף ז"ל דלמה בבינונים אמר שהם תלויים ועומדים עד יוה"כ אם זכו וכו' והלא הקב"ה רב חסד ומטה כלפי חסד כדברי ב"ה לעת"ל ומדוע לא כן יעשה גם עתה ומ"ג שאם לא זכו משמע שלא עשו שום תוס' זכות וגם לא חטאו עוד ולמה יכתבו למיתה כיון דשקולים הם במעשיהם ותי' הרי"ף ז"ל ב' תי' הא' דלא זכו היינו שלא שבו בתשובה וכיון שלא חזרו בתשו' אין לך חטא גדול מזה ומכריע על השאר שהרי התשו' היא אחת ממ"ע וכיון שלא שב ה"ז חוטא ומכריע עצמו למיתה ועוד תי' שביום הדין אין ביד האדם לתקן כי אין מעשה וחשבון בשאול אשר הוא הולך שמה ולכך עושה עמו חסד אבל בעוה"ז שבידו לתקן ביוה"כ מניחים אותו לבחירתו ואם לא נתן לב מעצמו איהו דאפסיד אנפשיה: עוד הק' הרי"ף ז"ל שם דלמה הוצרכו ג' ספרים כי היה די בב' והבינוניים אם זכו יהיו נכתבים עם ספרן ש"ץ ואם לא זכו יכתבו בס' של רשעים וג' ספרים למה לי ותי' דיש הפרש בין רשע גמור שנו"ן למיתה לבינוניים שלא זכו עד יוה"כ ונכתב אז למיתה דרשע גמור אע"ג דעוד בשנה זו ישוב בתשו' שוב אין לו תקנה ובאותה שנה הוא מת לפי שכבר נמחק שמו מספר תולדות אדם שקצובים שם מדת ימיו ולזה דקדק לו' שהרשעים נו"ן לאלתר למיתה שאין אחר חיתום גז"ד כלום אבל בבינונויים אמר נכתבים לבד שאעפ"י שנכתב למיתה לא נמחק שמו מס' ת"א הנז' ואם באותה שנה יעשה תשובה קורעים לו גז"ד ועליהם אמר"י אדם נידון בכל יום וכן אותם הבינוניים שנכתבים לחיים אם יחטאו עוד בתוך השנה הם נידונים בכל יום משא"כ בצ"ג שנו"ן לחיים מר"ה דאעפ"י שיחטאו אח"כ הם נידונין בר"ה הבא שני עכ"ל יעש"ב: מעתה הבא נבא לכו' המאמר דהחטאים האנשים שואלים הלכו לכל או"א שאלה בפ"ע ומא"ח ומא"ח ול"פ זה יצא ראשונה שאלו לחכמה חוטא מה עונשו כלו' אמאי אמר"כ דהרשעים נו"ן לאלתר למיתה ולמה לא ימתין עליהם הקב"ה עד יוה"כ שמא יעשו תשו' ולמה יעשה להם זאת בר"ה תומ"י נו"ן למיתה וז"ש חוטא מ"ע ר"ל מפני מה נענש תומ"י ונכרתה הנפש ההיא הלא אפשר שיעשו תשו' ויהי כמשיב חטאים תרדף רעה ר"ל כיון דהרשע הזה יש בידו חטא ופשע ומרד בודאי שלא יעשו תשו' וכמ"ש הרב ז"ל כנז"ל ולז"א חטאים בל' רבים דבעבור דהרשע הזה י"ל ג' חטאים דין גרמ"א תרדוף רעה בו לעד לעולם וא"צ לו לשוב בתשו' ולהכי נו"ן למיתה לאלתר בר"ה. שאלו לנבואה חוטא מ"ע ר"ל למה בבינוניים אם לא זכו נו"ן למיתה מפני מה עונשן הקב"ה כיון דשקולים הם במעשיהם והוא ית' רב חסד ומטה כ"ח וכקו' הרי"ף ז"ל ויהי כמשיב דנפש החוטאת דלא שב בתשו' בימים שבינתיים דהתשו' היא מ"ע וכיון דלא עשה תשו' אין לך חטא גדול מזה ולכך היא תמות ר"ל נכתב למיתה וכתי' הרי"ף ז"ל הנז"ל. חזרו ושאלו לתו' מה ששאלו לנבואה אף היא תשיב אמריה דהן אמת דהקב"ה רב חסד מכ"ח היינו ליום הדין לעת"ל דאין ביד האדם לתקן הדבר שם אבל בעוה"ז שבידו לתקן דהיינו יביא קרבן ויתכפר וכיון דלא תיקן איהו דאפסיד אנפשיה ולהכי נו"ן למיתה. גם שאלו להקב"ה חמ"ע ר"ל כיון דהבינוניים ה"ט שנו"ן למיתה ביוה"כ משום דלא עשו תשו' בימים שבינתיים או לא תיקנו מעשיהם בקרבן וכדומה א"כ איפה מפני מה עונשו הוא חלוק מעונשם של רשעים גמורים וצריכים ספר בפ"ע דממ"ן אם לא עשו תשו' וחטאו במה שלא עשו תשו' ולהכי נכתבין למיתה היה די להכניסם ולכותבם בס' של רשעים ולמה הוצרכו לס' מיוחד להם כנ"ל לזה השיב הקב"ה יעשה תשו' ויתכפר כלו' אפשר שיעשו תשובה ויתכפר להם דעל הבינוניים נאמר אדם נידון בכל יום ולהכי צריכים ספר בפ"ע דאם היו נכתבים למיתה בס' של רשעים אזי אפי' שיחזרו בתשו' בתוך השנה גז"ד שלהם שכבר נחתם ביוה"כ לא היה נקרע כמ"ש הרי"ף ז"ל כנז' דלא ראי זה כראי זה ולהכי צריך ס' ג' לבינוניים בפרטות דהרשעים אין להם תקנה והבינוניים י"ל תקנה בתשו' וז"א טוב וישר ה' ע"כ יורה ח"ב דכיון דהוא טוב וישר וצפה והביט דלבינוניים אין להם עונות יותר: מזכיותיהם דשקולים הם לכך ייחד להם ס' בפ"ע להורות להם דאעפ"י שנכתבו למיתה איתנהו בתקנתא דתשו' בתר הכי בשאר ימות השנה ואדם נידון בכל יום כזה כי לא חפץ במות רשע כ"א בשובו מדרכיו וחיה וק"ל: והנה ממ"ש הרב המוסמך הרי"ף ז"ל למדנו דבעוה"ז הקב"ה אינו מטה כ"ח כיון שביד האדם לתקן מעשיו ולהכי אם לא זכו נכתבין למיתה ויש לחקור ע"ז ממ"ש רז"ל מוכח דגם בעוה"ז עושה ה' עם יש' לפנים משוד"ה ומוחל להם על עונותיהם והוא דאיתא במד' תהלים ע"פ נשאת עון עמך וז"ל כשבא יום ר"ה בא השטן להשטין על ישראל לפני הקב"ה ואומר לפניו רבש"ע כמה זדונות ופשעים ומרדים עשו יש' אומר לו הקב"ה ולא עשו ג"כ מצות וזכיות ויעלו על המשקל ומשים הזכיות בכף מאזנים והעונות בכף שניה וכשרואה הקב"ה דכף העונות מכרעת מכה בה שתעלה למעלה ומכרעת כף הזכיות זהו נשאת עון עמך שנושא אותם למעלה עכ"ל. והש"ך ז"ל בפרשת אח"מ חקר ע"ז דאטו משוא פנים יש בדבר ותי' דאין כאן ח"ו מ"פ כלל דמה שמכה הוא ית' בכף מאזנים משום דהוא היודע שלא עשו אלא מאונס היצה"ר והם קרוב לאנוסים יע"ש והרב אשד הנחלים ז"ל בדק"ך ע"א תי' דאין כאן ח"ו שום משוא פנים כי עפ"י הדין עושה כן הקב"ה והענין הוא כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' תשו' וז"ל כל אחד יש לו עונות וזכיות מי שזכיותיו מרובין מעונותיו צדיק ומי שעונותיו מרובים מזכיותיו רשע מחצה על מחצה בינוני מי שעונותיו מרובים הוא מת ברשעו ושיקול זה אינו לפי מנין העונות והזכיות אלא לפי גודלם יש זכות שהוא כנגד כמה עונות שנא' יען נמצא בו דבר טוב ויש עון כנגד כמה זכיות כמ"ש וחוטא אחד יאבד טובה הרבה ואין שיקול זה אלא בדעתו של אל דעות והוא היודע איך עורכין הזכיות נגד העונות עכ"ל. מעתה אין כאן מקום לתמוה ולומר וכי מ"פ יש בדבר חלילה כיון שהוא ית' יודע השיקול אף דיש עונות מרובים בכף אחת ומצות מועטות בכף