פני יצחק חלק ו ר

עבירות שבידו ועשה תשו' כללית ע"כ עונותיו תשובה מעליא כי היא מגנא ומצלה בלי יסורין או מיתה אבל כששב מאותה עבירה דכרת וכיוצא ולא שב משאר עונות וחטאים בהא ודאי תשו' לחוד ל"מ וצריך יסורין או מיתה ובהא מיירי הברייתא עכ"ל יע"ש ועפיד"ק אפ"ל כו' הכ' חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה ע"פ לה' ואתה נשאת עון ח"ס דלכאורה יל"ד דפתח בל' יחיד חטאתי ועוני וסיים בל' רבים עלי פשעי לה' ותו יל"ד דאחר דסיים בל' רבים כנז' חזר ואמר ל' יחיד עון חטאתי אכן עפ"י החי' הנז' א"ש והוא דהאמת הוא דהוא עושה תשו' על עון פרטי אחד אך כדי להיות תשובתו על אותו עון הפרטי רצויה ומקובלת לפניו ית' בלתי שיביא עליו יסורין למרק בחכמה יסד אר"ש לעשות תשו' כללית על כל עונותיו ופשעיו וז"ש חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי שהוא עון פרטי שאני מתודה ועושה תשו' עליו ברם כדי להרויח בתשו' זאת להגין עלי מן היסורין אמרתי אודה עלי פשעי כולם לה' אני עושה תשו' כללית על כולם כאחד ועי"ז אתה נשאת עון חטאתי העיקרי סלה בלתי שום צורך ליסורין כלל וק"ל: עו"כ הרב קול יעקב הנז' ז"ל חי' אחר דמשמע מדברי רבינו יונה ז"ל דאיכא ב' סוגי בעלי תשובה חדא שעושה תשו' וסובר שכבר נמחל חטאו ולא יעלה עוד על לבו להרהר ולדאוג על אותו עון לזה צריך עוד יסורין או מיתה ובהא מיירי הברייתא דרי"ש ויש עוד סוג אחר שתמיד מתפחד ומתחסד עם קונו ומתמיד עצמו בתשו' ולעשות חבילות של מצות בהא ודאי תשו' לחודה מהניא ובהא מיירי מתני' ודייקא נמי דקתני תשו' ומע"ט כלומר תשו' שיש עמה מע"ט עכ"ל יע"ש: וזה אפ' רמז הכ' כי לך ה' הוחלתי אתה תענה ה' אלהי כי עוני אגיד אדאג מחטאתי כי אמרתי וכו' כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד וחוץ מדרכנו אפ"ל במ"ש הרי"ף ז"ל בכסף מזוקק בפ' נצבים והבי"ד הרב החסיד ז"ל בשארית יעקב שם ע"פ על רוב עונך עצמו חטאתיך דר"ל דמתחילה קודם חטאו במזיד שגיאות מי יבין ולא באו בחשבון כי לא יחשבנו ה' לעון אבל ע"י העון הבא אחרי השגיאות סופו הוכיח על תחי' ונחשב החטא לפשע ומגלגלין עליו את הכל וז"ש על רוב עונך גרמת שעצמו חטאתיך שעלו ובאו לכלל חש' עכ"ל וז"א כשהיה מציאות שעשיתי איזה עון וצריך אני להגיד בוידוי פה עליו כדי לעשות תשו' לא די שאדאג על העון עצמו אלא ג"כ אדאג מחטאתי שעשיתי מקודם דעד השתא לא היו נחשבים החטאים לכלל עונות כי שגיאות מי יבין אבל השתא ע"י העון נחשב גם החטא שוגג לפשע ולכן אדאג מחטאתי וק"ל: וזה אפ' כו' הכ' הרב כבסני מעוני וכו' כלו' שאני מתפלל ומתחנן לפניך עכשיו שעשיתי עון מזיד בזה נכללו ג"כ החטאים בשם עון ולכן בבקשה ממך הרב כבסני מעוני ומחטאתי ג"כ טהרני דעד היום לא היה לי פחד על החטאים כי שגיאות מי יבין כי פשעי אני אדע ועי"ז וחטאתי נגדי תמיד דאם לא היו הפשעים לא הייתי דואג על החטאים כנז"ל וק"ל: וזה אפ' לו' באו"א כו' הכ' הנז' וכו' במ"ש מהרש"פ ז"ל במ"ש ז"ל לא לן אדם בירוש' ובידו עון דהתמידים היו מכפרים ולכאורה ק' דהקרבנות אינם מכפרים רק על השוגג ופי' הוא ז"ל דר"ל דהקרבנות אנה"ן אינם מכפרים רק על השוגג אלא דהיצה"ר אינו יכול להביא האדם לידי עון מזיד עד שיחטיאנו בחטא קל שוגג ושוב בנקל יחטיאהו גם במזיד באמור אליו כבר חטאת ואכלת שום וריחך נידף חזור ואכול נמצא כי החטא הוא האב וממנו יצאו תולדות עון מזיד עכ"ל וז"א הרב כבסני מעוני שתמחול לי העון המזיד אך ורק שגם מחטאתי טהרני דאל"ה שהחטאים נשארים מה בצע במחילת העון שעדין ע"י החטאים שבי היצה"ר מפתה אותי לעשות עוד עונות אחרים ולכן בבקשה ממך כבסני מעוני ומחטאתי ג"כ טהרני שלא אכשל עוד בעון מזיד ועיין בשא"י פ' נצבים מ"ש בזה שם: וזה אומרו ג"כ כי פשעי אני אדע וכו' כלו' אני יודע בעצמי ומתוודה כי מחטאתי באו הפשעים וז"ש כי פשעי אני אדע כלו' מי גרם להם שיבואו הפשעים משום וחטאתי נגדי תמיד כי היצה"ר השיאני לחטוא בשוגג וכיון שעשיתי החטא והוא לנגד עיני דין גרמ"א שהיצה"ר פיתני לעון ומאי תקנתי שלא לעשות אפי' חטא שוגג כי שגיאות מי יבין לז"א תמיד שם רמ"ז למ"ש מהרש"פ ז"ל דתמיד ש"ש ושל בה"ע היו מכפרים על השוגג ולהכי לא לן אדם וכו' וכדי להנצל מן החטאים שלא לבא לידי פשעים התיקון הוא ה' ל"ו יבנה בית ושם נעלה קרבן התמיד ויכופר השוגג וממילא בטלה טענת היצה"ר באומרו אכלת שום וכו' ואיני בא לידי עון מזיד וק"ל: אמנם עפ"י חי' הרב הנז' ז"ל ממתני' דאבות לברייתא דרי"ש משם רבינו יונה ז"ל כנז"ל א"ש נמי כו' הפ' כי לך ה' הוחלתי ומובטחני בך כי אתה תענה ה' אלהי יען כי עוני אגיד ותמיד אני דואג מחטאתי ולא זז מלבי כלל יען כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי ביסורין שהיו חושבים שיבואו עלי כדי למרק ולא סגי בתשו' לבד אמנם מאחר שאני מכאובי שהוא עוני נגדי תמיד ואיני עושה היסח הדעת בזה אני מובטח דבתשו' לחוד סגי בלתי צורך ליסורין למרק כלל וכנז"ל וק"ל: ועפ"י חי' זה עצמו הנז' אפ"ל הכתובים הנאמרים באמת בפ' וילך וכ"ת ויאמר ה' אל משה הנך שוכב ע"א וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ ועזבני והפר את בריתי ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומנאוהו רעות רבות וכו' ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני מהם ע"כ הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים וכו' והקושי מבואר דאיך אחר שמתודה יאמר ואנכי הסתר אסתיר וכו' והמפ' ז"ל נרגשו מזה ולדרכם פנו. אמנם על פי תי' רבינו יונה ז"ל הנז' א"ש דהגם שהתודה ואמר על כי אין אלהי בקרבי וכו' מ"מ לא דאג עליו עוד והסיר דעתו ממנו לגמרי ובכה"ג לא סגי בתשו' לחוד כיון דביום ההוא התודה ולא עוד ולהכי דייק לו' ואמר ביום ההוא לו' דדוקא ביום ההוא התודה והסירו מלבו שוב לגמרי ולהכי לא סגי בתשו' זו לחודה וצריך נמי יסורין למרק לז"א ואנכי הסתר אסתיר פני ליסרם ביסורין משום דאחר הוידוי פנה לדרכו והסירו לאותו עון מלבו לגמרי וכנז"ל וק"ל: א"נ אפ"ל באו"א בהק' עוד חי' אחר שהביא הרב קול יעקב ז"ל שם משם מהר"ש הנז' ז"ל דמתני' דאבות מיירי בעובר עבירה פעם אחת דוקא ולא שנה בה כלל ולהכי סגי בתשו' לחוד ולא בעי יסורין למרק. אמנם הברייתא דר"י מיירי בעובר עבירה ושנה בה לכך בעי יסורין ומיתה עכ"ל יע"ש וז"א ואנכי הסתר אסתיר פני מהם עכ"ה א"ע גם אחר הוידוי והתשו' חזר ופנה אל אלהים אחרים ולא שב והתודה רק ביום ההוא דוקא ובכה"ג לא סגי ליה בתשו' לבדה ובעי נמי יסורין למרק וכמדובר וק"ל: פש גבן להבין כפל הסתר אסתיר שאמר הפ' דבחדא מינייהו הוה סגי גם למה הוצרך להאריך לבאר ולומר טעם להסתרת פניו מהם ע"כ הרעה א"ע וכי פנה אל אלהים אחרים והיה די באומרו ע"כ הרעה א"ע או