פני יצחק חלק ו קצט

עד שישיב הגזילה וי"מ דכיון דהרהר תשו' ה"ה צ"ג עכ"ל: ואפשר דהתוס' ז"ל בשבועות הנז' ס"ל כדעת י"מ בתרא שהבי"ד רי"ו ז"ל דאפי' גזלן וכיוצא בו כגון שהרהר להשיב ה"ה צ"ג אעפ"י שלא השיב הגזילה עדיין ולהכי ק"ל על הש"ס דהו"ל להק' ממתני' דיומא הכוללת גם ל"ת הניתק לעשה והיינו רבותא טפי דגדולה כחה של תשובה שמכפר גם על ל"ת הניתק לעשה למן היום אשר נתן בלב להשיב עפ"י שעדין לא השיב וכדס"ל להי"מ בתרא הנ"ל בתרא הנ"ל וכמדובר ולסברא זו מתני' דיומא דייקא שפיר דנקט התנא תרוייהו כחדא התשו' מכפרת על עשה ועל ל"ת הנ"ל ר"ל שהרהר להשיב ואינה תלויה כפרתו עד שישיב ושמא תאמר דאכתי קשה למאי דמשני ר"י דמיירי בל"ת הניתק לעשה אכתי תיקשי השתא על ל"ת הנ"ל דתשובה מכפרת משהרהר להשיב אפי' שעדין לא השיב על עשה גרידא מבעיא ? הא ודאי ל"ק כלל משום דאי לא הוה תני תנא רק תשו' מכפרת על לא תעשה הניתק לעשה הוה אמינא דתשובה על ידי הרהור הלב מספקת לכפר לעובר על עשה גמור והוה אמינא דמאי דתני תנא דמתני' דתשו' מכפרת על ל"ת הניתק לעשה לאו היינו משהרהר להשיב לבד אלא ע"י תשובה גמורה דהיינו שישיב את הגזילה ממש לבעליה ואינו יכול להיות צ"ג בהרהור לבד וכדס"ל הכי להי"מ קמא שכ' בשמם רי"ו ז"ל וכנז"ל: ותו הוה אמינא דגם בעובר על עשה גמור לא יכופר עונו בהרהור תשו' לבד אלא עד שתבא לידו מ"ע כמוה ויקיימנה ולהכי הוצרך התנא דמתני' למינקט עשה ול"ת הנ"ל ללמדנו דעת דבתרוייהו במהרהר בלבו תשו' סגי ליה לכפרה להיות נקרא בע"ת וצ"ג וכדס"ל להי"מ בתרא הנ"ל והתוס' ז"ל קיימי כוותייהו דאילו לסברת הי"מ קמא הוה סגי ליה לתנא דמתני' למנקט תשובה מכפרת על ל"ת הניתק לעשה אלא ודאי מדאיצט' למיתני עשה ול"ת יש ללמוד כסברת י"מ בתרא הנ"ל וכמובן: ואבא עתה לחלוקת כפרה השלישית דתני ר"י עבר על כריתות ומב"ד תשו' ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין הנה מבואר דס"ל לר"י דבעינן יסורין עם התשו' ובלתי יסורין לא סגי ואילו במתני' דאבות בפ"ד משנה שלימה שנינו תשו' ומע"ט כתריס בפני הפורענות הרי מפורש במשנתנו זאת דגדולה תשו' לחודה שמצלת מן הפורענות דהיינו יסורין דלא כרי"ש וכבר ראיתי למהרש"א ז"ל בס' מד"ש ולהגאון התוי"ט ז"ל שעמדו בזה יע"ש ולעד"ן לישב ולומר דלא פליג רי"ש עם תנא דאבות הנז' כלל והיה בהניח הנח"ה סובר"ת דרי"ש דאמר יסורין ממרקין היינו בתשו' גרידא אכן אם במעשה התשו' שעשה עשה ג"כ מצות ומע"ט ה"ז ניצול לגמרי מהיסורין דתו אין צריך לסבול יסורין עוד כדי למרק דהתשו' והמצות והמע"ט שעשה סגי ליה להתכפר כפרה גמורה שהרי אפי' בגזר דין שיש עמו שבועה כמש"ה אם יכופר עון הזה לבית עלי בזבח ובמנחה ע"ע אמרז"ל בש"ס דר"ה דח"י וביבמות דכ"ד ע"א בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בתו' ובג"ח דכתיב בחסד ואמת יכופר עון יע"ש והיינו דתנן באבות תשו' ומע"ט כתריס בפני הפורענות דתרתי קאמר דמלבד התשו' עושה ג"כ מע"ט ויש כח בהם לכפר כפרה גמורה ולא קללה ולא יסורין באים עליו ובהכי ניחא דדייק תנא דאבות למינקט תרתי תשובה ומע"ט דלכאורה ק' דמאחר שעשה תשו' מה צורך עוד למע"ט הלא קי"ל דאין לך דבר עומד בפני התשו' וכבר ראיתי להרמב"ם ז"ל בפי' המשנה נרגש מזה וניחא ליה דתשו' ומע"ט הם ב' דברים חדא התשובה אחר המעשים רעים שכבר פעל ועשה וזאת שנית תשו' ומע"ט מתחילתו שלא יפול שם תשו' וכו' יעש"ב ועם כי דבריו נאמני מאוד דיותר טוב לאדם שלא יצטרך לתשובה אלא מתחי' יעשה מע"ט מ"מ כפי האמור לעיל שפיר י"ל דתרוייהו איירי אחר המעשים רעים וצריכי תרוייהו תשו' ומע"ט להיות כח בהם לכפר עליו כפרה גמורה אפי' על החמורות כריתות ומב"ד ועון ח"ה דמיתתו כפרתו הנה ע"י התשו' והמע"ט נמחלין לו לגמרי בלתי יסורין ומיתה ולזה הוא דהוצרך התנא באבות לי' תשו' ומע"ט דתרוייהו בעינן להגן עליו מהיסורין דבלאו"ה לא סגי וכמדובר: ושו"ר בס' קרא דשכבי דקל"ג ע"ג דהביא קו' זאת משם מהר"ש מטוליטולה ז"ל וחילק בתחי"ד בין תשו' מיראה למאהבה ושו"כ דהתי' הנכון אצלו דודאי אם לא יתחזק במע"ט יבואו עליו יסורין או יסורין ומיתה על ח"ה אבל בהתחזק במע"ט יגינו משניהם עכ"ל והוא ממש כדכתיבנא בעניותין ושש אנכי כי כוונתו לדעת קדושים ז"ל גם ראיתי עוד להרב קול יעקב שאול ז"ל בדרשותיו בדכ"ט שהביא עוד תירוצים אחרים נכוחים למבין משם מהר"ש ז"ל הנ"ל מלבד הב' תי' הנ"ל והוא זה שיש לחלק עוד בין יחיד לרבים דברבים תשו' לחודה סגי ומתני' דאבות ברבים מיירי אבל יחיד לא סגי תשו' לחוד ובעי יסורין או מיתה וברייתא דר"י ביחיד קא מיירי ודייקא דקתני עבר אדם וכו' ועו"כ שם אח"ז חי' אחר מהרב הנז' דאם השיב רבים מעון אחר ששב נמחל עונו מחילה גמורה ובהא מיירי מתני' וא"צ עוד יסורין או מיתה יע"ש: אשר עפ"י ב' תי' הללו האח' אפ"ל כו' דהע"ה באומרו גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו דהיינו תשו' ברבים ובזה ג"כ הו"ל רבים השיב מעון ובזה דרשתי את ה' וענני ומכל מגורותי הצילני שאיני צריך עוד ליסורין כלל וק"ל: וגם בזה אפ"ל כו' הכ' פדה בשלום נפשי מקרב לי ר"ל בשלום בלתי יסורין כלל יען כי ברבים היי עמדי שם רמז דתשו' רבים הנז' וגם ע"י תשובתו רבים השיב מעון כחילוק הב' הנז' ולזה סיים ואמר ישמע אל ויענם וכו' הן מצד תשו' ברבים והן מצד כי רבים השיב מעון והן אל כביר לא ימאס וק"ל: וזה ג"כ אפ"ל כו' הכ' אל תקצוף ה' עד מאוד ואל לעד תזכור עון הן הבט נא עמך כולנו כלו' אל תקצוף וכו' ליסרנו ביסורין כדי למרק מלבד התשובה שעשינו וכדאמרי' בברייתא דרי"ש דהא הן הבט נא עמך כולנו דהתשו' שלנו היא תשו' רבים וברבים תשי' לחודה סגי להיותה כתרים בפני הפורענות וא"צ ליסורין למרק ובזה אפ"ל כו' הכ' מי אל כמוך נושא עון ועובר ע"פ בתשו' לחוד בלתי צורך ליסורין למרק כלל והיינו משום לשארית נחלתו ר"ל כיון שהתשו' היא ברבים ובזה לא החזיק לעד אפו להצריכם ליסורין כלל אלא ישוב האדם בתשובה לחודה ירחמנו יכבוש עונותינו לגמרי בלתי יסורין כלל וק"ל: ועפ"י חי' האחרון הנז' דאם השיב רבים מעון אחר ששב לה' מהנייא ליה להנצל מהיסורין ומיתה כנז"ל אפ"ל בזה כו' הכ' אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו דהיינו דאני משיב רבים מעון עי"ז הצילני מדמים וכו' ר"ל מהיסורין ומיתה כנז"ל: וזה אפ' כו' הכ' בישרתי צדק בקהל רב דצדק הוא כינוי לתשו' כמש"ה נוראות בצדק תעננו בקהל רב דהיינו שהייתי משיב רבים מעון כי כן אתה ה' לא תכלה רחמיך ממני וכו' להגין עלי מהיסירין כנז"ל וק"ל: עוד יצא לחלק הרב קול יעקב הנז' ז"ל מסברתיה והכי אמר מר כל דמתני' מיירי במי ששב מכל