פני יצחק חלק ו קצג

דאין מקום לתלות כי בחטאם מתו שא"כ היה מוחל להם כנז"ל וק"ל: וזה נלע"ד טעם נכון לומר למה שהוצרך הקב"ה לו' בתחי"ד בקדשו אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארמ"ץ מב"ע לא יהיה לך וכו' דלכאורה יל"ד דאמאי איצט' לו' אשר הוצאתיך וכו' דמי לא ידע בכל אלה שהוא ית' הוציאם ממצרים מב"ע ולא היל"ל אלא אנכי ה"א לא יהיה וכו' ברם עפי"ה א"ש דרצה הקב"ה לצוותם ולהזהירם ביו"ד הדברות וכדי שלא יאמרו דנתן להם התו' לצערם ח"ו לזה הציע להם תחי' וראש אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארמ"ץ מב"ע ומשם ראיה חותכת דאיני מכוין לצער אתכם ולהתנקם מכם ח"ו כמ"ש רב מתתיה ז"ל כנז"ל ומזה תדעו ותבינו כי גם התורה והמצות אינה אלא להרוחה דידי אני מכוין ולא לצער אתכם כלל ובכן לא יהיה לך וכו' וק"ל: אשר בזה אפ"ל ג"כ כו' הכ' ויחל משה את פני ה' אלהיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת וכו' דגם פה יל"ד דלמאי איצט' לו' לו אשר הוצאת וכו' דכבר ידוע להקב"ה זה והוא ית' אמ"ל למרע"ה לעיל מזה כי שיחת עמך אשר הוצאת וכו' אמנם כלפי שאמ"ל הקב"ה למרע"ה ועתה הניחה לי וכו' דר"ל דאיני מקבלם בתשובה כלל רק ויחר אפי בהם ואכלם לזה טען לפניו מרע"ה למה ה' יחרה אפך אפי' שיעשו תשו' וז"ש בעמך ע"ד משז"ל בעמך בעושה מעשה עמך דהא אשר הוצאת וכו' ומשם ראיה גמורה דלא לצעורינהו מכוין כמ"ש הרב הנז' ז"ל כנז"ל וא"כ יכול אתה ה' לקבלם בתשו' ולמחול להם וכנז"ל וק"ל: וזה אפ' כו' הכ' מחיתי כע"פ וכו' שובה אלי כי גאלתיך. וכה"כ בדניאל ועתה ה"א אשר הוצאת וכו' חטאנו רשענו וכו'. וגם כה"כ מה מצאו אבותיכם בי עול וכו' ולא אמרו איה ה' וכו'. וגם כו' הכ' ה' צבאות השיבנו וכו' גפן וכו'. וכה"כ למה אלהים זנחת לנצח וכו' זכור עדתך ק"ק וכו'. וכה"כ הלעולמים יזנח ה' וכו' גאלת בזרוע וכו'. וכה"כ ואף גם זאת בהיותם וכו' וזכרתי להם וכו' אשר הוצאתי וכו'. וכה"כ אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים וכו' ועתה אם שמוע וכו' והיתם לי סגולה וכו' אשר כל הכתובים הללו ה"ה מבוארים עפי"ה וק"ל: א"נ אפ"ל כה"כ ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וכו' באו"א והוא בהק' מ"ש הרב כף זכות ז"ל בכה"כ וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני וכו' ונתן לי לחם לאכול וב"ל והיה ה' לי לאלהים במ"ש הרב מחנה אפרים ז"ל בהלכות שבועה ס"ו על מי שנשבע לחבירו סתם להיות שותף עמו ונשתתף עמו זמן מה אם יצא מידי שבועתו ומצ"ל דעתי היה כ"ז שארצה להיות שותף והעלה הרב ז"ל שם בסוד"ק דמצ"ל הכי וכיון שנשתתף עמו זמן מה יצא י"ח והא דאמרינן בפ"ד דנדרים נודרים להרגין וכו' היכי נדר א"ד דאמר יאסרו כל פירות שבעולם עליו אם אינם של בית המלך ופריך וליתסרו עליה ותי' באומר בלבו היום דמשמע כל סתם לעולם משמע ה"ד במי שבא לאסור ע"ע שלא לאכול ולא לשתות דהוי מידי בשוא"ת בכה"ג לעולם משמע אבל במידי דהוי בקום עשה אפי' יום אחד משמע והכי מפלגינן במשפטי התנאים היכא דהוי דבר בקום עשה לשוא"ת דכל שהוא בשוא"ת כגון ע"מ שלא תשתי יין לעולם מש' ובקום עשה כגון ע"מ שתניקי את בני אפי' הניקתו יום א' סגי עכ"ל והרב קהלת יעקב אלגאזי ז"ל בלשון בנ"א סי' קי"ד תמה עליו מתשו' הרשב"א ז"ל הביאה הב"י על המקבל לזון א"ח סתם דלעולם מש' וכמו דאסר ע"ע סתם שלא לאכול מן המינים דאסור בו לעולם כדאמרי' נודרין להרגין וכו' אלמא סתמא לעולם מש' ע"כ הרי דהשוה דין המקבל לזון א"ח לדין אוסר פירות ולא שנא ליה דהתם שאני דהוי בשוא"ת והכא בקום עשה יע"ש: וזה מ"ש הכתוב מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים למען יטב להם ולבניהם לעולם והכונה דלחילוק הרב מחנ"א ז"ל ח"ו יש ביד ישראל לו' דקבלת עול תו' ומצות דסתמא לעולם מש' דהוי בקום עשה ויכולים להפטר ביום אחד ותו לא והא ליתא להך חילוקא ממ"ש הרשב"א ז"ל דכל המקבל לזון א"ח סתם לעולם מש' כנז' דהוי נמי בק"ע ואפי"ה לעולם מש' וא"כ הקב"ה חייב ביעודים לזון ולפרנס אותנו לעולם ואינו יכול להפטר ביום אחד לבד א"כ גם אנחנו מחוייבים לעולם וז"ש מי יתן והיה לבבם זה להם וכו' אף דקבלו בסתמא מ"ע יהיו סבורים דאף במ"ע שהם בק"ע סתם לעולם מש' ויהיו כל הימים אשר הם חיים עה"ת ועל העבודה בקיום מצותיו ולא יוכלו להפטר ביום א' כחי' המחנ"א ז"ל וכפי"ז דפסקי' הדין דכל סתם לעולם מש' גם במידי דקו"ע ועובדים את ה' בקו"ע כל הימים א"כ גם אני פוסק כוותיהו הלכתא הכי בכל היעודים שיעדתים לזון ולפרנס למען יטב להם ולבניהם בעבור שכר המצות לעולם יהיה כשיטתייהו דגם בקו"ע סתם לעולם מש'. עו"ן מ"ש רז"ל ע"פ הבן יקיר לי אפרים כ"מ שנא' לי אינו זז לעולם יע"ש והנה כאן יאע"ה עלה ונסתפק אי בקו"ע לעולם מש' או"ל ורצה לידע אמיתות הענין הלכה כמאן אי כמ"ד דגם בקו"ע סתם לעולם מש' א"כ גם אני מחויב בחגו"ש לעובדו לעולם ועד כל ימי חיי אף דבקו"ע הוא או"ד דביום א' יכול להפטר כחי' המחנ"א ז"ל לז"א אני פוסק כמ"ש בשמים ממעל אם אני רואה להקב"ה שנתן לי לעולם לחם לאכול וב"ל בשכר קבלת עול תו"מ נמצא דהל' כמ"ד דהמקבל לזון א"ח דהוי בקו"ע סתם לעולם מש' א"כ גם אני והיה ה' לי ר"ל לעבודתו ית' לעולם וז"ש לאלהים אף דהוא בקו"ע סתם לעולם מש' עכ"ל ודפח"ח וע"ע בס' דרכי איש להרב הנז' ז"ל בד"ז ע"ג מ"ש עוד בזה יעו"ש: ובכן זה אפ' כו' הפ' ועתה אם שמוע תשמעו בקולי דהיינו מ"ע וגם ושמרתם א"ב דהיינו ל"ת ע"ד שארז"ל השמר פן ואל הם ל"ת והייתם לי ר"ל לעולם תעשו כן כדרך שאני עושה לכם לזון אתכם לעולם וז"ש כי לי כל הארץ כלו' שאני זן ומפרנס לכל הארץ לעולם כנרמז בתיבת לי דר"ל לעולם וא"כ גם אתם צריכים שתפסקו הלכה כמותי דגם במידי דקו"ע סתמא לעולם מש' ובמדה שאדם מודד בה מ"ל ואתם תהיו לי ר"ל לעולם ממלכת כהנים וג"ק מדה כנגד מדה וק"ל: וזה אפ' כו' הכ' שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי לא יהיה בך אל זר ול"ת ל"ן אנכי ה"א וכו' הרחב פיך ואמלאהו וחוץ מדרכנו אפ"ל במשז"ל דמרע"ה טען לפניו ית' טענת לי צוית ולא להם כדי להציל יש' מעון העגל והק' מהר"ש יפה ז"ל ע"ז דאיך יתכן האי תי' דמרע"ה דהא קרא קאמר אנכי ה"א אשר הוצאתיך מאמ"ץ ואי קאי על מרע"ה לבד הא שבט לוי לא נשתעבד עכתד"ק: למדנו מזה דהאי תי' דמרע"ה דלי צוית ול"ל הוא מופרך כנז' ולית להו לישראל למסמך עלוהי וז"ש שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע טענת לי צוית ול"ל שטען מרע"ה לא תסמוך עליו לעע"ז וז"ש לא יהיה בך אל זר וכו' יען כי אנכי ה"א המעלך מאר"מ ולא אפ"ל דקאי על מרע"ה דהא בלאו"ה היה יוצא מרע"ה דשבט לוי לא נשתעבד וכקו' מהרש"י ז"ל וכנז"ל וק"ל: אמנם עפ"י דרכנו אפ"ל דהכי קאמר ישראל אם