פני יצחק חלק ו קצב

מתוודה על חטאיו כלל בחושבו כי אין צורך לוידוי בפה כלל ואדרבא מגרעות נתן וכחקירת הראשו' ז"ל הנ"ל ולזה הוא שב בכל לבו ומכס"פ שלא להתוודות עליהם ולז"א איש כזה לא יצליח בתשובתו שעשה כלל כי עיקר הכפרה והמחי' תלויה בוידוי פה עם התשובה מדין מוד"ב וז"ש ומודה ועוזב ירוחם וכמדובר וק"ל: ובזה אפ"ל כו' הפ' לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל ביש' ה"א עמו ותרועת מ"ב ופירש"י ז"ל כשעובר' ע"ד אינו מביט באווניות שלהם ובעמלן וכו' ע"כ. ויל"ד דהא ארז"ל כל האומר הקב"ה ותרן וכו' אכן עפי"ה א"ש והכי קאמר הכתוב כשחוזרים בתשו' לפניו ית' ומתוודים על עונותיהם הוא מקבלם בתשו' ופוטר אותם מעונשין מדין מוד"ב אפי' אח"כ ב"ע פטור וא"ת התינח לרב דסל"ה אכן לשמואל דס"ל דחייב ואפי' לרב היכא דפוטר א"ע מכלום ס"ל לרב המנונא דגם רב מודה דחייב כדאייתי משמיה דרב גופיה וא"כ איך יקבלם ה' בתשו' ויפטרם מעונשין כיון דהוו פוטרי' עצמם מכלום לז"א ה"א עמו שברוב אהבתו וחמלתו על ישראל תופס לקולא כס' הרמב"ם וי"ח שהבי"ד הרב המאירי ז"ל וגם ותרועת מ"ב דע"י תקיעת ותרועת השופר דתוקעים ומריעים ביום הדין שהוא ר"ה מתערבב השטן ואינו יכול לקטרג עוד על ישראל כמשז"ל וממילא ליכא עדים על ישראל כלל ולכ"ע מוד"ב בדליכא עדים כלל עליו פטור לגמרי א"נ ה"א עמו כי הוא אמר יעשה תשו' ויתכפר דלא כדס"ל להחכמה והנבואה והתו' כנז"ל וק"ל: א"נ אפ"ל כו' הכ' לא הביט און וכו' באו"א ולהבין ג"כ סמיכות הכתוב הזה עם שלאחריו שאמר אל מוציאם וכו' דמה סמיכות יש לזה עם הקודם ואפ"ל בהק' חקירת רב מתתיה ז"ל שחקר בענין נתינת התו' לישראל מדאיתא בגטין האו' לאשה הרי את מגורשת ממני ע"מ שתתני לי ר' זוז מי יכול למחול לה אח"כ מי אמרי' דלהנאת עצמו קא מכוין ומצי מחיל או"ד לצעורה קא מכוין והא לא ציערה ואסיקנא דל"מ מחיל דודאי דלצעורה קא מכוין והא לא ציערה וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ח דגירושין יע"ש וא"כ ה"נ בנתינת התו' לישראל מי אמרינן דלהנאתו ולטובתו של הקב"ה דהוא נהנה ומשתעשע בישראל כשהם לומדים בתורתו ומקיימים מצותיו ית' וא"כ נ"מ כשחטאו יש' ויחזרו בתשו' יכול למחול להם ואין פ"פ למקטרגים או"ד דלצעורינהו לישראל קא מכוין כדי שאם יחטאו ויעברו על התו' יתנקם ה' מהם ולפי"ז ל"מ מחיל אפי' יעשו תשו' ל"מ להו כלל כיון דאמרינן דכל כוונתו לצרף בהם הבריות וכמשז"ל במד' דמה לו הנאה אם ישחוט מן הצואר וכו' וא"כ אינו יכול למחול דהא לא ציערם ויש פ"פ למקטרגים והנה אם נאמר דלהנאת עצמו מכוין א"כ ודאי גדול כח החוטא שפוגם בכבודו ית' ומצי מחיל משא"כ אם כל כוונתו לצרף את הבריות דוקא אינו כ"כ גדול כח החוטא ולא ניתן למחילה: ובזה פי' הרב מתתיה ז"ל גופיה כו' הפ' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה וכו' ועתה וכו' דיל"ד דמה לו למרע"ה להגדיל המדורה כ"כ אכן מרע"ה בא להכריח להקב"ה דכל מה שציוה אותם בתו' הוא להנאתו ית' וכיון שכן יכול למחול לכן אמר אנא חטא העם הזה ח"ג וא"כ מזה מוכח מגדולת החטא דהתו' והמצות להנאתך לכן החטא הוא פוגם הרבה וא"כ יכול אתה למחול ועתה אם תשא חטאתם ע"י התשובה: וזהו ג"כ כונת הפ' וסלחת לעוני כי רב הוא וה"ה כמבואר: ושו"כ הרב הנז' גופיה דיש הוכחה עצומה לפשוט הס' הנז"ל דודאי נתינת התו' והמצות לישראל הוא להנאת הקב"ה ולא לצעורינהו לישראל וזה מיצי"מ קוה"ז בכח גדול ובי"ח ואם מכוין לצערם מ"ל לטרוח בעדם כ"כ אדרבא הי"ל להניחם שם עד תומם א"כ מוכרח דעם שהיו גוי מקר"ג דמה אלו אף אלו וכו' ולא היו ראוים מצד עצמם ועכ"ז כיון דחזרו יש' ושבו בתשו' במצרים מחל להם הקב"ה ועשה עמהם נסים ונפלאות ודאי דאין זה אלא מאהבתו אותם ולזה נתן להם התורה להרוחה דידיה ולהנאתו מכוין ולא לצעורינהו כלל וא"כ אפי' הם חוטאים יכול למחול להם כשחוזרים בתשו' אתד"ק בפ' כי תשא יעש"ב. ועיין בתשו' הרב עדות ביעקב ז"ל בסי' ל' ובסי' ס"ה דאייתי בידיה ל' הירוש' בגיטין בפ' מי שאחזו דפליגי רבנן ורשב"ג בקי' ג"כ דאי אמ"ל הרי את מקו"ל ע"מ שאתן ליך ר' זוז רשב"ג או' אביו ואחיו נותנים לה אם מת וזקוקה ליבום וחליצה יע"ש הרי דבקי' נמי דלקריבה מכוין ופליגי בה רבנן ורשב"ג אי לצערה מכוין או לא ומזה הק' למהרימ"ט ז"ל יע"ש ועיין בכהונת עולם בסי' קע"ד שהבי"ד ותי' יע"ש וע"ע להרב מחנה אפרים ז"ל בהל' זו"מ סי' כ"ב מ"ש בזה ובס' בני בנימין ח"ב ח"מ סי' א"ך יע"ש ואכמ"ל בזה: נמצ"ל דחקירת הרב מתתיה ז"ל הנ"ל שייכא שפיר גם בנתינת התו' לישראל דהוו קי' ע"י לוחות התו' כמשז"ל ונלמד יפה מדין קי' גופייהו וכנז"ל וכמובן וראית הרב מתתיה גופיה ז"ל מכח יצי"מ ראיה נכונה היא דודאי להנאתו מכוין ולא לצערם וכמבואר: ובכן נבא לביאור הכתו' הנ"ל וז"ש לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל וכפירש"י ז"ל הנ"ל וה"ט משום כי ה"א עמו ומאהבתו אותם נתן להם התו' והמצות להשתעשע בישראל ולהנאת עצמו ולהרווחה דידיה קא מכוין וכ"ת דילמא דלצעורינהו מכוין ואין להם תיקון בתשו' שיעשו למחול להם וכדינא דש"ס הנז' לז"א דהא ליתא דהא אל מוציאם ממצרים ומשם הוכחה עצומה שנתן התורה לישראל להרווחה דידיה דוקא ולפי"ז מהניא להו מחילה ע"י התשובה דאלת"ה למה טרח להוציאם ממצרים באותות ומופתים ובי"ח הי"ל להניחם שם עד כלותם ח"ו אלא ודאי מכאן מוכח דיש מחילה לשבים ולכך אינו מדקדק אחריהם ומקבלם בתשו' כנז"ל וק"ל: ועפי"ז אפ"ל הצעת הכתו' הבאים בפ' שלח לך וכ"ת ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך ע"ע ובע"ע אתה הולך לפניהם וכו' והמתה וכו' ואמר וכו' מבלתי יכולת ה' וכו' ע"כ ויל"ד דמה צורך לכל ההצעה הזאת ומה ענין יצי"מ והליכתו עמהם בעמוד ענן ובעמוד אש למה שיאמרו מבלתי וכו' ובקצור הול"ל שיאמרו מבלתי וכו': אכן עפי"ה ה"ן וכונתו לומר דכיון דמכח יצי"מ בכח גדול מוכח דיש מחילה לשבים וכמו כן מהליכתו עמהם בענן ובאש מוכח דמאהבתו אותם הוא טורח עמהם כ"כ א"כ ודאי דלא נתן להם התו' והמצות רק להנאתו ולא מכוין לצערם כלל וא"כ כשישחטם במדבר ח"ו ולא יקבל תשו' שיעשו ולא ימחול להם לא יאמרו העמים דבשביל שחטאו לפניו המיתם דאילו בעבור חטאם היה מוחל להם וא"כ בע"כ יאמרו הגוים מבלתי יכולת ה' וכו' ולכך הוצרך מרע"ה להציע תחי' ענין יצי"מ והליכתו ועננו עמהם דמנייהו מוכח בבירור דמהנייא להו תשו' ומחילה דאם לא היה מקדים כ"ז פשיטא שיטעון מרע"ה שיאמרו הגוים מבלתי יכולת ה' וכו' היה יכול להשיבו דלא היא אלא היו תולים הגוים שבעבור חטאם דלא ניתן למחילה הענישם ולא נתן להם התו' אלא לצערם ולצרפם ול"מ תשו' ומחי' כלל ולכן הוצרך מרע"ה להציע ולהקדים הצעות הנז' דמהם ראיה חותכת