פני יצחק חלק ו קצא

מתוך הסו' הנ"ל ובפרט דהעיקר המציאות שלו חסורי מחסרא בד' הרמב"ם ז"ל וכמדובר: ועל הראיה שהביא לדבריו ז"ל ממתני' דשבועות דהיו ב' כתי עדים וכו' ועל הפן הג' שכ' הוא ז"ל בישוב קו' המשל"מ ז"ל ע"ד הרמב"ם ז"ל דסתרי אהדדי כיעו"ש כבר תמהתי על ד"ק בסה"ק פנ"י ח"ד במע' ך' אות נ"ט דמ"ט ע"ג וע"ד יעש"ב ואין צורך לכפול הדברים עי"ע ומשם בארה: והילכך מחוורתא כמ"ש מרן מהריט"א ז"ל גופיה שם בפן הראשון קודם כל הנז"ל בישוב השמועות ובדעת הרמב"ם ז"ל והוא דס"ל להרמב"ם ז"ל כדעת י"ח שהבי"ד הרב המאירי ז"ל והבי"ד הר"ב ז"ל בש"מ לקמא בפ' מרובה דסברי מרנן דדוקא בגניבה לחוד הוא דאמרה רב למילתיה יעו"ש וביאר טעמם ונימוקם דיש חולקין הללו דאנן בדידן קי"ל כר"ה ור"ח דגבי עובדא דר"ג וכיוצא דליכא הוכחה לא אמרינן הכי ול"א דחייב אלא גבי גניבה דאיכא הוכחה דהוחזק כפרן וכו' והכי דייקי ד' הרמב"ם וכו' אתד"ק יעש"ב והוא האמת והיותר נכון לענ"ד בישוב דעת עליון הרמב"ם ז"ל ושפיר פסק בפ"ט מהל' שבועות בסתם דהמשביע עידי קנס פטורים דה"ט משום דמו"ב ואח"כ ב"ע פטור וככל מ"ש הגאון מהריט"א ז"ל בפן הא' שלו הנז' והוא העיקר אצלי וכמדובר: וא"כ ה"ה וה"ה בנד"ן בענין התשו' והוידוי של החוטא דהגם שבהודאתו שחטא הנה הוא פוטר עצמו מכלום לית לן בה ושפיר מיפטר בהודאתו אפי' שב"ע עליו אח"כ כיון שלא הוחזק כפרן בתחי' והנה הוא אזיל ומודה שחטא וכל כוונתו לשוב בתשו' שפיר מהניא הודאתו לצאת בדימוס בדינו ופטור מקנס העונשין לגמרי וכד' הרמב"ם והי"ח שהבי"ד הרב המאירי ז"ל וכנז"ל: ועם דלסברא קמייתא שכ' הרב המאירי ז"ל פליגי ע"ז וס"ל דכל אפייא שוים דבין בהודאה דגניבה בין בשן ועין וכיוצא אם הודה ואח"כ ב"ע חייב דלא כס' יש חולקין הנ"ז כיעו"ש ולסברתם ז"ל לא מצאנו ידינו ורגלינו בביהמ"ד להועיל להמתוודה ושב בתשו' שיהא פטור מעונשין מדין מודה בקנס כמובן מ"מ הנה אלהינו זה ברחמיו וברוב חסדיו על עמו יש' המתוודים ושבים לפניו בתשו' שלימה פוסק הלכה לקולא כס' הרמב"ם וי"ח הנז' ופוטר אותם מכלום מדין מודה בקנס ואח"כ ב"ע פטור לגמרי: וזה אפשר כו' הפ' בפ' ואתחנן בצר לך ומצאוך וכו' ושבת עד ה"א ושמעת בקולו והוא ית' מקבל תשובתך ופוטר אותך מהעונשין לגמרי מדין מודה בקנס וכו' ולא תיחוש מס' רב המנונא הנז' ולהפוס' כוותיה דהיכא דבהודאתו זאת פוטר עצמו מכלום אם אח"כ ב"ע עליו חייב בין בגניבה בין בשן ועין וכיוצא כסברא קמייתא הנז' דכפי סברתם לא תקובל תשובתך לפני הקב"ה לא תחוש מזה כלל משום כי אל רחום ה"א לא ירפך ולא ישחיתך ותופס לקולא כשי' הרמב"ם והי"ח הנז' ומקבל אותך בתשו' ולא ישחיתך בשום עונש כלל וק"ל: וזה אפשר כו' הכ' ועמי תלואים למשובתי כלו' מסופקים אם אני אקבלם בתשו' מדין מודה בקנס וכו' וכל ספיקא הוא משום דשמא אנא וז"ש ואל על אנא סבור דכל מודה בקנס ואח"כ ב"ע היכא דבהודאתו הוא פוטר עצמו מכלום חייב בין בקנס דגניבה בין בקנס דשן ועין וכיוצא כרב המנונא וכסברא קמייתא דאייתי הרב המאירי ז"ל דכל אפייא שוין דכולהו קנסות שוו יחד בדינייהו וז"ש יקראוהו יחד ר"ל כל הקנסות יחד שוו בשיעורייהו ותורה אחת ומשפט אחד להם ואין חילוק ביניהם כלל או כונת לא ירומם ר"ל דאם יסבור כן הקב"ה א"כ בודאי לא ירומם אותנו ע"י תשובתנו כלל כיון שאנו פוטרים עצמינו מכלום וע"ז השיבם הקב"ה איך אחנך אפרים וכו' יחד נכמרו ריחומי דאני ברחמנותי עליכם אתפוס ההלכה לקולא כס' הרמב"ם והי"ח הנז' וק"ל. וזש"ה יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ר"ל שהוא ית' ירחמהו שיתפוס הדין לקולא כנז' ואל אלהינו כי ירבה לסלוח וק"ל: והרב מהרמ"ג ז"ל שם נרגש עפ"י דרכו מס' ר"ה הנז' וכ' דע"י הסגופים והתעניות שעושה האדם שעי"ז מתמעט חלבו ודמו ונפשו א"כ הרי נמצא דאינו פוטר עצמו מכלום ובזה פי' הוא ז"ל כו' הכ' שובה יש' וכו' בהק' משרז"ל בילקוט וקח טוב וקח נפש אמרו יש' הרי חלבנו ודמנו נתמעט ממנו ונפשנו יה"ר מלפניך שתהא כפרה עלינו עכ"ל. וז"ש שובה ישראל עד ה"א ר"ל שתשוב בתשו' ותודה ע"כ ד"פ עד ר"ה כלו' בהיותו יושב בב"ד דבהכי הויא שפיר הודאה להפטר מדין מודה בקנס ולכן קחו עמכם דברי וידוי ושובו אל ה' וכ"ת דל"א מוד"ב וכו' פטור א"ד במחייב עצמו בשום דבר ? לז"א דליתא אלא אמרו אליו כל ת"ע כלו' אע"ג שע"י ההודאה הרי כל העון הוא נשוי וא"כ הרי פוטר עצמו מכל תש' עונש העון מ"מ וקח נפש הרי אנו באים לשלם קצת דהיינו חלבנו ודמנו של נפשותינו בתעניותנו וכו' עוד זאת וכו' כן אנחנו שפתינו אתנו משלמים אנו בהם בלימוד תורה ותפלה וכו' ואין כאן פוטר עצמו מכלום אתד"ק וש"י ודפח"ח: ואני ברגליו אעבורה לו' לענ"ד דמלבד הטעם הנז' דע"י התענית מתמעט חלבו ודמו של אדם כנז"ל עוד זאת נ"ל לו' דכיון דהחוזר בתשו' הנהו משתדל לפזר ממונו לתת צדקה לעניים לכפר על חטאיו וכמ"ש דניאל וחטאיך בצדקה פרוק והכי נהוג עלמא כידוע א"כ איפה לא חשיב תו בהודאתו פוטר עצמו מכלום לכ"ע וחשיב שפיר מודה בקנס פטור אפילו ב"ע אח"כ כיון דמתחייב מיהא בצדקה שנותן לעניים וכמובן: וזה אפ' כו' הכ' ביחזקאל ח"י וכ"ת והרשע כי ישוב מכל חטאתיו אשר עשה ועשה משפט וצדקה חיה יחיה לא ימות. כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה. החפוץ אחפוץ מות רשע הלא בשובו מדרכיו וחיה. ובשוב רשע מרשעתו א"ע ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה. ועפי"ה ה"ה כמבוארים מעצמם וק"ל: ובזה אפ' דפליגי החכמה והנבואה עם התו' והקב"ה כדאיתא ברז"ל שאלו לחכמה חוטא מה עונשו והיתה תשו' חטאים תר"ר לנבואה השיבה הנפש החוטאת היא תמות לתו' יביא קרבן ויתכפר שאלו להקב"ה ואמר יעשה תשו' ויתכפר הה"ד טוב וישר ה' וכו' עכ"ל כידוע דהחכמה והנבואה ס"ל כסברא קמייתא שה ביא הרב המאירי ז"ל הנז' דכל דמוד"ב דפוטר א"ע מכלום ל"מ וחייב ולזה השיבו תרוייהו כי החוטא משפטו חרוץ יסורין או מיתה כיון דל"מ ליה תשובה והוידוי מדין מוד"ב כיון דפוטר עצמו מכלום ול"מ לכ"ע והתורה סברא דכיון דהחוטא מביא קרבן א"כ אינו חשיב פוטר, עצמו מכלום כיון דהא מיהא חסריה ממונא אמנם הקב"ה אמר יעשה תשובה ר"ל תשובה שלימה בתעניות וסיגופים ובוידוי פה ובמתנת ידו צדקה לעניים כנהוג בכל בעלי תשו' כנז"ל ויתכפר לו לגמרי גם בלתי קרבן וק"ל: וזה אפ' כו' הכ' מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם דלכאו' יל"ד במ"ש מכסה פשעיו ל"י דאם כונתו דאינו עושה תשו' כלל א"כ מה הלשון אומרת לא יצליח דמשמע לא יצליח ולא יענש והא ודאי ליתא דאדרבא ענוש יענש על חטאיו אמנם עפי"ה א"ש דר"ל מכס"פ דהיינו שעושה תשו' בלבו כדמ"ל אבל אינו מפרט ולא